Save "Tehilim Chapter 1 - Lesson #3
"
Tehilim Chapter 1 - Lesson #3

(א) אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃

(1) Happy is the man that hath not walked in the counsel of the wicked, nor stood in the way of sinners, nor sat in the seat of the scornful.

(א) אשרי האיש . בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה , בנצוח , בנגון , במזמור , בשיר , בהלל , בתפלה , בברכה , בהודאה , באשרי , בהללויה , כנגד עשרה בני אדם שאמרוהו , אדם , מלכי צדק , אברהם , משה , דוד , שלמה , אסף , ושלשה בני קרח , וחלוקין על ידותון י''א אדם היה כמש''כ בד''ה , וי''א אין ידותון שבספר זה אלא ע''ש הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל ( אשרי האיש לישפלישמנ''ץ בלעז ) אשוריו של איש ותהלותיו של אדם אלו הם אשר לא הלך כי מתוך שלא הלך לא עמד ומתוך שלא עמד לא ישב :

(1) With ten languages of song was this book said: with nitzuakh, with niggun, with mizmor, with shir, with hallel, with t'fillah, with b'rakhah, with hoda'ah, with ashre, with hallelujah, corresponding to the ten persons who said it: Adam, Melchizedek, Abraham, Moses, David, Solomon, Asaph and the three sons of Korah. And they differ on Jeduthun: there are those who say he was a man as it is written in I Chronicles 16:38, and there are those who say, Jeduthun that is in this book only refers to the laws and the judgments of the decrees which have gone over him and over Israel.

Rashi Zohar Gemara
Pesachim
Likutei
Moharan1
ניצוח ניצוח ניצוח ניצוח
ניגון ניגון ניגון נגון
הלל משכיל משכיל משכיל
ברכה מכתם מכתם ברכה
מזמור מזמור מזמור מזמור
שיר שיר שיר שיר
אשרי אשרי אשרי אשרי
תפלה תפלה תפלה תפלה
הודאה הודאה הודאה הודאה
הללוי-ה הללוי-ה הללוי-ה הללוי-ה
1Sequenced to line
up with Zohar /
Gemara
1Sequenced to line
up with Zohar /
Gemara

א"ר חסדא א"ר יוחנן הללויה וכסיה וידידיה אחת הן רב אמר כסיה ומרחביה אחת הן רבה אמר מרחביה בלבד איבעיא להו מרחב יה לרב חסדא מאי תיקו איבעיא להו ידידיה לרב מאי ת"ש דאמר רב ידידיה נחלק לשנים לפיכך ידיד חול יה קודש איבעיא להו הללויה לרב מאי ת"ש דאמר רב חזינא תילי דבי חביבא דכתיב בהו הללו בחד גיסא ויה בחד גיסא ופליגא דריב"ל דאמר ריב"ל מאי הללויה הללוהו בהלולים הרבה ופליגא דידיה אדידיה דאמר ריב"ל בעשרה מאמרות של שבח נאמר ספר תהלים בניצוח בנגון במשכיל במזמור בשיר באשרי בתהלה בתפלה בהודאה בהללויה גדול מכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת

[Ed. note: while interesting reading, the following English passage is not a translation of the Gemara from Pesachim 117a. ]

To David, a psalm’ intimates that the Shechinah rested upon him and then he uttered [that] song; ‘a psalm of david’ intimates that he [first] uttered [that particular] psalm and then the Shechinah rested upon him. This teaches you that the Shechinah rests [upon man] neither in indolence nor in gloom nor in frivolity nor in levity, nor in vain pursuits, but only in rejoicing connected with a religious act, for it is said, ‘but now bring me a minstrel.’ And it came to pass, when the minstrel played, that he hand of the lord came upon him.

(ב) בעשרה מאמרות של שבח כו' נקט האי לישנא ע"ש שבעשרה מאמרות נברא העולם והקדושות בכ"מ עשר הן למעלה וגם למטה כמפורש בריש מסכת כלים בחדושינו והעשירי קודש מכולם וז"ש גם כאן דהללויה גדול מכולן כו' וק"ל:

(ו) עשר קדשות הן: ארץ ישראל מקדשת מכל הארצות. ומה היא קדשתה? שמביאים ממנה העמר, והבכורים, ושתי הלחם, מה שאין מביאין כן מכל הארצות.

(ז) עירות המקפות חומה מקדשות ממנה - שמשלחין מתוכן את המצורעים, ומסבבין לתוכן מת עד שירצו. יצא, אין מחזירין אותו.

(ח) לפנים מן החומה מקדש מהם - שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני. הר הבית מקדש ממנו - שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקדש ממנו - שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקדשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם, ואין חיבים עליה חטאת. עזרת ישראל מקדשת ממנה, שאין מחסר כפורים נכנס לשם, וחיבין עליה חטאת. עזרת הכהנים מקדשת ממנה, שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם: לסמיכה לשחיטה ולתנופה.

(ט) בין האולם ולמזבח מקדש ממנה - שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם. ההיכל מקדש ממנו - שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים. קדש הקדשים מקדש מהם - שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה. אמר רבי יוסי: בחמשה דברים בין האולם ולמזבח שוה להיכל - שאין בעלי מומין, ופרועי ראש, ושתויקוק יין, ושלא רחוץ ידים ורגלים נכנסין לשם, ופורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה.

(6) There are ten degrees of holiness. The land of Israel is holier than any other land. Wherein lies its holiness? In that from it are brought the omer [barley offering brought on the second day of Passover], the first fruits, and the two loaves [offered on Shavuot], which may not be brought from any other land.

(7) The walled cities are still more holy, in that they must send forth the metzoraim from their midst, and they may carry around a corpse therein as far as necessary, but once it is taken out, they may not bring it back.

(8) Inside the wall [of Jerusalem] is more holy than these, because there the less holy [offerings] and the second tithe are eaten. The Temple Mount has greater sanctity, because men and women with discharges, menstruating women, and women who have given birth may not enter there. The outer wall of the Temple courtyard has higher sanctity, because gentiles and people contaminated with corpse impurity may not enter there. The women's courtyard has higher sanctity, because a tevul yom may not enter there, but they are not liable for a sin offering for doing so. The Israelites' courtyard has higher sanctity, because one who lacks atonement may not enter there, and is liable for a sin offering for doing so. The priests' courtyard has higher sanctity, because the Israelites may not enter there except at the time of their [ritual] requirements: the laying on of hands, the slaughter, and the wave-offering.

(9) Between the porch and the altar has still higher sanctity, because [priests] with blemishes and loosened hair may not enter there. The sanctuary has higher sanctity, because no one may enter there who has not washed their hands and feet. The holy of holies has greater sanctity than these, because no one may enter there except the High Priest on the Day of Atonement at the time of the service. Rabbi Yose said: In five ways [the area] between the porch and the altar is equal to the sanctuary because [priests] with blemishes, loosened hair, who have consumed wine, and who have not washed their hands and feet may not enter there, and they separate themselves from between the porch and the altar at the time of [the offering of the] incense.

דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים ע"י אדם הראשון על ידי מלכי צדק ועל ידי אברהם וע"י משה ועל ידי הימן וע"י ידותון ועל ידי אסף

ועל ידי שלשה בני קרח

ועל ידי שלמה ועל ידי בני קרח. לפי הספרים דגרסי שלמה צ"ל דאסף הוה משלשה בני קרח והוא אביאסף ולספרים דל"ג שלמה לא הוי אסף אביאסף אלא אסף היה מן הלוים המשוררים וא"ת ולהנהו דלא גרסי ליה אמאי לא חשיב ליה הא כתיב (תהלים עב) לשלמה אלהים משפטיך וגו' וי"ל דדוד אמרו והתפלל על שלמה תדע דכתיב בסוף המזמור כלו תפלות דוד וא"ת לספרים דגרסי שלמה הכתיב כלו תפלות דוד וי"ל לפי שסיימו דוד והא דכתיב נמי שיר המעלות לשלמה דוד כמו כן אמרו דכל חמש עשרה מעלות דוד אמרן ויש ספרים דקא חשיב אברהם ואיתן האזרחי וגריס לקמן דקא חשיב אברהם וקא חשיב איתן והאמר רב איתן האזרחי הוא אברהם ומשני איתן האזרחי דקא חשיב הכא יעקב וקשה להאי גירסא דמנא לן דדוד כתב ספרו על ידי אברהם כיון דאיתן האזרחי לאו היינו אברהם:

Yalkut Machiri on Tehilim 1:1
Ten Tzaddikim - illustrative (not exhaustive) set of opinions.
Bava Basra
Rashi on Bava Basra
Rashi on Tehilim
Tosafot - opinion 1
Tosafor - opinion 2
Mechiri - Rav
Mechiri - Rav Yochanan
אדם
אדם
אדם
אדם
אדם
אדם
אדם
מלכי צדק
מלכי צדק
מלכי צדק
מלכי צדק
מלכי צדק
אברהם
אברהם/איתן
אברהם
אברהם/איתן
יעקב/איתן
אברהם
אברהם
משה
משה
משה
משה
משה
משה
משה
דוד
דוד
דוד
שלמה
שלמה
שלמה
שלמה
שלמה
הימן
הימן
הימן
הימן
הימן
הימן/ ידותון
ידותון
ידותון
ידותון
ידותון
ידותון
אסף
אסף
אסף
אסף
אסף
אסף
אסיר
אסיר
אסיר
אסיר
אסיר
ג' בני קרח
אסיר
אלקנה
אלקנה
אלקנה
אלקנה
אלקנה
אלקנה
אביאסף
אביאסף
אביאסף
אביאסף
עזרא
עזרא
(א) לַמְנַצֵּ֥חַ לידיתון [לִֽידוּת֗וּן] מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
(1) For the Leader, for Jeduthun. A Psalm of David.

(א) לידותון . שם אדם אחד מן המשוררים וגם כלי שיר היה שם ששמו ידותון ומדרש אגדה על הדתות ועל הדינין והגזרות של צרה הנגזרת על ישראל :

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־יְדוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
(1) For the Leader; for Jeduthun. A Psalm of David.

(א) על ידותון . שם כלי שיר ומדרש אגדה על הדתות ועל הדינין הנגזרים על ישראל מאויביהם :

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־ידיתון [יְדוּת֗וּן] לְאָסָ֥ף מִזְמֽוֹר׃
(1) For the Leader; for Jeduthun. A Psalm of Asaph.

(א) על ידותון . על הדתות ועל הדינין העוברים על ישראל :

(ז) וְשָׁרִ֥ים כְּחֹלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֥י בָּֽךְ׃
(7) And whether they sing or dance, all my thoughts are in Thee.

(א) ושרים . אז ישוררו כמו המנגנים בחלילים , ויאמרו כל עיוני והבטתי ותוחלתי המה בך :

Likutei Halachos - Hilchos Tefilas HaMincha Halacha 7 paragraph 4
וְזֶה וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ הַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, כְּחֹלְלִים שְׁנֵי חֲלָלִים חָלָל הַיְמִינִי שֶׁבַּלֵּב וְחָלָל הַשְּמָאלִי, שֶׁכָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַגְבִּיר בְּחִינַת חָלָל הַיְמִינִי שֶׁשָּׁם מִשְׁכַּן הַיֵּצֶר טוֹב עַל חָלָל הַשְּמָאלִי שֶׁשָּׁם וְכוּ', שֶׁהֵם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְרָעוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי עַל-יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת אֲזַי הַלֵּב בִּבְחִינַת וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי .... אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב חַס וְשָׁלוֹם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכוּ', מְטַמְטֵם הֶחָלָל, כִּי נִסְתַּלֵּק שְׁכִינַת אֱלֹקוּתוֹ מִמֶּנּוּ .... בְּחִינַת לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. וְכֵן בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהוּא נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי זֶה בְּחִינַת יוּד מִינֵי נְגִינָה שֶׁכֻּלָּם הֵם בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְרָצוֹן וְכִסּוּפִין חֲזָקִים וְנוֹרָאִים
Parperaos Lechochma 49:5
ושרים כחוללים כל מעיני בך וכו' היינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים וכו', כי מעייני הוא מלשון מחשבה ועיון
גדול מכולן הללויה שכולל שם ושבח בבת אחת