The Choice of a Lifetime
1 א
(טו) רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ (טז) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (יז) וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃ (יח) הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (יט) הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ (כ) לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדָבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ (פ)

(15) See, I set before you this day life and prosperity, death and adversity. (16) For I command you this day, to love the LORD your God, to walk in God's ways, and to keep God's commandments, God's laws, and God's rules, that you may thrive and increase, and that the LORD your God may bless you in the land that you are about to enter and possess. (17) But if your heart turns away and you give no heed, and are lured into the worship and service of other gods, (18) I declare to you this day that you shall certainly perish; you shall not long endure on the soil that you are crossing the Jordan to enter and possess. (19) I call heaven and earth to witness against you this day: I have put before you life and death, blessing and curse. Choose life—if you and your offspring would live— (20) by loving the LORD your God, heeding God's commands, and holding fast to God. For thereby you shall have life and shall long endure upon the soil that the LORD swore to your ancestors, Abraham, Isaac, and Jacob, to give to them.

2 ב
(א) את החיים ואת הטוב. זֶה תָּלוּי בָּזֶה — אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב הֲרֵי לְךָ חַיִּים, וְאִם תַּעֲשֶׂה רַע הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת, וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ:
(1) את החיים ואת הטוב LIFE AND GOOD — the one is dependent upon the other: if you do good, behold, there is life for you, and if you do evil, behold, there is death for you. Scripture goes on to explain how this is:
3 ג

(א) ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב. כי אם חיים אתה מבקש צפה לטוב לעשות הטוב בעיני ה', וא"ת למה לא הקדים הטוב שהרי ע"י מעשה הטוב יזכה לחיים, תשובה לדבר שבא להזהירו שלא יבקש לעשות הטוב בעיני ה' כדי שיחיה אלא יחיה כדי שיעשה טוב, שלא יבקש חיים גופני כי אם יבקש החיים כדי שיוכל לעבוד בימי חייו את בוראו כמ"ש (תהלים לדיג) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. שלכך אוהב ימים כדי שיוכל לראות בהם בטוב ה' בתורה ומצוה כמ"ש בסמוך לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו כי הוא חייך. ר"ל זהו תכלית חייך כי אין הקב"ה נותן לך חיים כ"א בעבור תכלית זה, וזה"ש כאן לאהבה את ה' אלהיך וגו' וחיית ורבית. כאן הקדים אהבת ה' אל וחיית ורבית, ובסמוך אמר למען תחיה אתה וזרעך, לאהבה את ה'. הקדים החיים לאהבת ה', כי באמת הא בהא תליא כי אהבת ה' מביאה החיים ומ"מ אתה לא תבקש החיים לצרכך כי אם לאהבה את ה'.

See, I have set before thee this day life and good, and death and evil. For if life is what you request, you should forsee good and to do what is good in the eyes of God. And, if you say, why did the text not place the word "good" before (the word life) for it is through the good deed that one comes to merit life? An answer is that this thing comes to warn one not to request to do what is good in God's eyes in order to live, rather live in order to do the good. That one shouldn't request corporeal life except if one requests life in order that one will be able to serve in their days their Creator, as it is written in Psalms 34:13, "Who is the man who is eager for life, who desires years of good fortune?" That way one loves the days (of their life) in order to be able to see in them God's good in Torah and its commandments, as it is written near each other, "to love God, your God," and, "to cleave to God for God is your life." What this means to say is that this is the purpose of your life, for God does not give you life except for this purpose, and this is what is written here, "to love God, your God, etc." and "Thus, you shall live and thrive." Here, love for God is written before "you shall live and thrive," and nearby it is said, "In order that you and your descendants shall live... to love God." Life is written before love of God, because in truth both this and this are dependent, for love of God brings life, and in any case, one should not request life for one's own needs, rather to love God.

4 ד
(יט) הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃
(19) I call heaven and earth to witness against you this day, that I have set before thee life and death, the blessing and the curse; therefore choose life, that thou mayest live, thou and thy seed;
5 ה

(א) אתם נצבים. צריך לדעת כוונת מאמר זה, עוד למה הוצרך לפרט ראשיכם וגו' טפכם וגו' ולא הספיק לומר בדרך כלל כלכם...

ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהיו נתפסים זה בעד זה... וזה שיתחייב כל אחד על אחיהו העברי כפי היכולת שביד כל אחד:

ומעתה באנו להבין מאמר אתם נצבים שהכוונה הוא על דרך אומרו... כלכם פירוש כולם יש עליהם עול זה כל א' לפי מה שהוא על דרך אומרם ז''ל במסכת שבת (נ''ד:) כל מי שיש בידו למחות בכל העולם נתפם על כל וכו' וכל מי שיש בידו למחות באנשי עירו נתפם על אנשי עירו, וכל מי שיש בידו למחות בבני ביתו נתפס על וכו'...

עוד רמז באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה' לפי שכל שהוא מרוחק מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה (ב''ר פי''ב ו'), לזה אמר כי להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם:

You are standing... One needs to know the intention in this phrase, and more so why it was necessary to explicitly list your heads, etc... your children, etc... and not enough to say in a general way, all of you...

It seems that Moses's intention in this covenant was to make them responsible this one to the other, in order that they would make efforts, each one for their friend, to not cross the mouth of God and be caught this one with the other... and this, that each one was obligated for their Hebrew siblings according to the ability that was in each's hand.

And from here we have come to understand the phrase, "You are standing," that the intention is towards the one saying it... "All of you," is explained as all have upon them this burden, each one according what they are. In Massechet Shabbat 54b it says, "Anyone who had the capability to effectively protest the sinful conduct of the members of their household and did not protest, they are apprehended for the sins of the members of their household and punished. If they are in a position to protest the sinful conduct of the people of their town, and they fail to do so, they are apprehended for the sins of the people of their town. If they are in a position to protest the sinful conduct of the whole world, and they fail to do so, they are apprehended for the sins of the whole world.

6 ו

מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים. מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה. מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְבוּנָה. מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:

...The more Torah, the more life. The more sitting [and studying], the more wisdom. The more counsel, the more understanding. The more charity, the more peace. One who has acquired a good name has acquired for oneself. One who has acquired words of Torah has acquired for oneself the life of the World to Come.

7 ז

צדיקים שבמיתתן נקראו חיים

This refers to the righteous who are called living even in their death

8 ח

ד"א חיים זו תורה שנאמר (דברים ל, יט) ובחרת בחיים, וכתיב (שם כ') כי היא חייך ואורך ימיך, ומי שרוצה לזכות בה ימאס בהנאת הגוף ויסבל עול מצות, ואם באו עליו יסורים יקבלם מאהבה, ואל יאמר הואיל ואני מקיים רצון קוני ואני לומד תורה בכל יום למה באין עלי היסורין, אלא יקבלם מאהבה, ואז יזכה לדרך חיים שלימה, כי מי יודע דעת הקב"ה...

Another thing: This life is Torah, as it says (Deut 30:19) "You will choose life," and it is written there in verse 20, "For it is your life and the length of your days." One who wants to merit it should become sick of pleasure of the body and tolerate the burden of mitzvot. And if hardships befall them, them will accept them with love, and will not say, "Behold, I uphold the will of my Creator and I learn Torah every day, why have these hardships befallen me?" Rather, they accept them in love, and thus merit the path of complete life. For who can know the knowledge of God?

...

9 ט
ובחרת בחיים. אֲנִי מוֹרֶה לָכֶם שֶׁתִּבְחֲרוּ בְּחֵלֶק הַחַיִּים, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לִבְנוֹ, בְּחַר לְךָ חֵלֶק יָפֶה בְנַחֲלָתִי, וּמַעֲמִידוֹ עַל חֵלֶק הַיָּפֶה וְאוֹמֵר לוֹ אֶת זֶה בְּרֹר לְךָ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהילים ט"ז) "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" — הִנַּחְתָּ יָדִי עַל גּוֹרָל הַטּוֹב לוֹמַר אֶת זֶה קַח לְךָ:
ובחרת בחיים THEREFORE CHOOSE THE LIFE — I show you these (“I set life and death before thee) in order that you may choose the portion of life. It is like a man who says to his son, “Choose for yourself a good portion of my real estate”, and sets him in the best portion saying to him, “Choose this!” And concerning this it states, (Psalms 16:5) “The Lord is the portion of my inheritance and my cup, אתה תומיך גורלי”, i.e. “You place my hand on the good lot, saying, ‘Choose this!'”