(כ) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃ (כא) וַיַּפֵּל֩ יי אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ (כב) וַיִּבֶן֩ יי אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ (כג) וַיֹּאמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת׃ (כד) עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזָב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
(20) And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for Adam there was not found a help meet for him. (21) And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and He took one of his ribs, and closed up the place with flesh instead thereof. (22) And the rib, which the LORD God had taken from the man, made He a woman, and brought her unto the man. (23) And the man said: ‘This is now bone of my bones, and flesh of my flesh; she shall be called Woman, because she was taken out of Man.’ (24) Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife, and they shall be one flesh.
- What questions does this text raise for you?
- What descriptions, characters and ideas are present in this text?
- What is missing?
Seforno on Genesis 2:22
ויבן יי אלהים את הצלע... לאשה. להיות לה צורת האיש וסגלותיו, ושתהיה נבדלת ממנו בכלים גשמיים בלבד, אשר בם יהיה הבדל ביניהם, באפשרות השלמות ברב ובמעט
This was to ensure that Adam and Eve had the same physical composition with only slight physical differences. However, spiritually she received her own soul and they were exactly the same.
(ג) "מצלעותיו" - מסטריו כמו (שמות כו) ולצלע המשכן זהו שאמרו (עירובין יח) שני פרצופים נבראו
"one of his ribs..." One of his sides, like in Exodus "from the side (lit. rib) of the mishkan. The language refers to the idea from the Talmud that God first created humanity with two faces/sides, one male and one female.
- How are the comments of Rashi and Seforno different?
- What question/problem in the text is Rashi trying to address?
- Which one do you agree more with and why?
Images in Tanakh, Rabbi Adin Steinsaltz
חוה אינה רק האישה הראשונה המוזכרת בכתובים אלא האישה הראשונה. יותר מכל דמות אחרת בתנ"ך היא מהווה אב טיפוס, האם, התבנית של נשים בכלל. במובן מסוים, באיזשהו שלב בחייו כל איש הינו אדם וכל אישה הינה חוה..... אנו חוזרים שוב ושוב במקרים שונים לאבטיפוסים האלו של אדם וחוה כי הם מסמלים את מסכת החיים של האדם. במילים אחרות הם מייצגים לא את האדם הפרטי והמיוחד אלא את האנושות בכללותו. המקובלים אמרו שנשמות של כל האנושות לא רק יצאו מנשמותיהם של אדם וחוה אלא תלויים בן וחלק מהן. אדם הינו האיש הכולל בתוכו כל איש. אדם וחוה אינם רק אבטיפוסים אלא החומר ממנו נוצר האנושות. סיפוריהם הינו סיפור האנושות כולו. ... הסיפור של חווה הינו הספור של אישה עם כל החן ויופי שבאשה מצד אחד וכל היכולת להשחית ולשחת מצד שני. חוה היא גם דוגמה חיובית ואזהרה לגבי כוח האישה ותפקיד האישה בעולם.
Eve* is not merely the first woman to be mentioned in the Scriptures, she is the first woman. Thus, even more than other biblical figures, she is an archetype, the mother and precursor of women in general. In a sense, every man, at some stage in his life, is Adam, and every woman is Eve. The Adam-Eve relationship is fundamental to every life pattern. We come back again and again, in a multiplicity of guises and forms, to these two prototypes, for Adam and Eve represent the complete course of human life: in other words, they project an image not of men in their individuality and particularity, but of man as a species, of humanity as humanity. So it is that the mystics taught that all human souls are not only descended from Adam but are actually dependent upon him, are components of his being. Adam is that man who includes all men. Adam and Eve are not merely archetypes but the very stuff of mankind, and their story is the story of the human race...Eve’s story is the story of a woman, with all woman’s grace and beauty, on the one hand, and all her capacity to corrupt and be corrupted, on the other. Eve is both a positive example and a warning concerning female power and the female role in the world
(א) זאת הפעם עצם מעצמי - דווקא, אבל מכאן ואילך אינו כן, אלא (אדרבה איפכא) האיש יוצא מן האשה.
(1) זאת הפעם עצם מעצמי, “only this time will man’s wife be made of his own bone and flesh; in the future things will be reversed, a male will come forth from a female, not as this time.”
- How are Rashbam and Steinsaltz different?