002 EM Mishna and Perot Mefuzarin
DK
ByDavid Kadoch
Collection Logo
Netivot HaTorah
בבא מציעא כ״א א:ז׳-י׳

מתני׳ אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז:

אלו מציאות שלו:

מצא פירות מפוזרין,

מעות מפוזרות,

כריכות ברשות הרבים,

ועגולי דבילה,

ככרות של נחתום,

מחרוזות של דגים,

וחתיכות של בשר,

וגיזי צמר הלקוחין ממדינתן,

ואניצי פשתן,

ולשונות של ארגמן,

הרי אלו שלו דברי רבי מאיר.

ר' יהודה אומר כל שיש בו שינוי חייב להכריז. כיצד? מצא עגול ובתוכו, חרס ככר ובתוכו מעות.

רבי שמעון בן אלעזר אומר כל כלי אנפוריא אין חייב להכריז:

Bava Metzia 21a:7-10
MISHNA: In a case where one discovers lost items, which found items belong to him, and for which items is one obligated to proclaim his find so that the owner of the lost items can come and reclaim them?
בבא מציעא כ״א א:י״א

גמ׳ :מצא פירות מפוזרין: וכמה? א"ר יצחק קב בארבע אמות.

Bava Metzia 21a:11
GEMARA: The mishna teaches as an example of items that one finds without any distinguishing mark: If one found scattered produce. The Gemara asks: And how much produce in how large an area constitutes scattered produce? Rabbi Yitzḥak says: It is considered scattered produce when it has a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits.
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״א:א׳

גמ' וכמה - חשוב פיזור:

Rashi on Bava Metzia 21a:11:1
...
בבא מציעא כ״א א:י״ב

היכי דמי? אי דרך נפילה אפילו טובא נמי! ואי דרך הינוח אפילו בציר מהכי נמי לא!

Bava Metzia 21a:12
The Gemara asks: What are the circumstances? If he found the produce scattered in a manner indicating that it came there by falling and was not deliberately placed there, then even if the volume of produce in that area was greater than this limit, it should also belong to him, because there is no distinguishing mark that would enable the owner to reclaim it. And if he found produce scattered in a manner indicating intentional placement, then even if the volume of produce in an area that size was less than this limit, he should also not be allowed to keep the produce, as clearly the owner plans on returning to reclaim his produce.
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״ב:א׳

אי דרך נפילה - אם מצאם דרך נפילה שיש לדעת שלא הונחו שם מדעת אלא נפלו:

Rashi on Bava Metzia 21a:12:1
...
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״ב:ב׳

אפילו טובא - מקב נמי דכיון דאין בהן סימן איאושי מיאש:

Rashi on Bava Metzia 21a:12:2
...
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״ב:ג׳

ואי דרך הינוח וכו' - עתיד לחזור וליטלן:

Rashi on Bava Metzia 21a:12:3
...
בבא מציעא כ״א א:י״ג

אמר רב עוקבא בר חמא במכנשתא דבי דרי עסקינן.

קב בארבע אמות דנפיש טרחייהו, לא טרח איניש, ולא הדר אתי ושקיל להו, אפקורי מפקר להו.

בציר מהכי, טרח והדר אתי ושקיל להו ולא מפקר להו.

Bava Metzia 21a:13
Rav Ukva bar Ḥama said: We are dealing with kernels of wheat that remained during the gathering of grain on the threshing floor. For kernels scattered with a dispersal ratio of one kav in an area of four by four cubits, whose gathering requires great exertion, a person does not exert himself and does not return and take them. Therefore, he renounces his ownership of them and one who finds the kernels may keep them. For kernels scattered in an area smaller than that, the owner exerts himself and returns and takes them. And therefore, he does not renounce his ownership of them.
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״ג:א׳

במכנשתא דבי דרי - בשעת אסיפת גרנות וכאן דשן בעליהן ונשאו את העיקר ונותרו אלו:

Rashi on Bava Metzia 21a:13:1
...
רש"י על בבא מציעא כ״א א:י״א:ב׳

קב - מפוזר בארבע אמות אבל בג' אמות לא הוי פיזור וטעמא מפרש ואזיל:

Rashi on Bava Metzia 21a:11:2
...