(כג) וְלֹ֣א שָֽׁמְע֔וּ וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אָזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם לְבִלְתִּ֣י שומע [שְׁמ֔וֹעַ] וּלְבִלְתִּ֖י קַ֥חַת מוּסָֽר׃
(23) but they hearkened not, neither inclined their ear, but made their neck stiff, that they might not hear, nor receive instruction.
(א) ולא שמעו אבותיכם לא קבלו דברי, וגם
(ב) לא הטו אזנם כלל לשמוע
(ג) ויקשו לבלתי שמוע מצד הערת השכל,
(ד) ולבלתי קחת מוסר מצד הערת יראת העונש :
(ח) וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה ה' לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
(8) Now it came to pass, when Jeremiah had made an end of speaking all that the LORD had commanded him to speak unto all the people, that the priests and the prophets and all the people laid hold on him, saying: ‘Thou shalt surely die.
(ט) מַדּוּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם־ה' לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלוֹ֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כָּל־הָעָ֛ם אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית ה'
(9) Why hast thou prophesied in the name of the LORD, saying: This house shall be like Shiloh, and this city shall be desolate, without an inhabitant?’ And all the people were gathered against Jeremiah in the house of the LORD.
(א) אל ירמיה . אל המקום שעמד שם ירמיה :
(א) מדוע נבאת בשם ה', שהגם שהנבואה אמת לא היה לך לנבאות נגד רצוננו, כי אין אנו רוצים בנבואה כזאת הגם שהיא מאת ה' :
(כא) וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ־יְ֠הוֹיָקִים וְכָל־גִּבּוֹרָ֤יו וְכָל־הַשָּׂרִים֙ אֶת־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִית֑וֹ וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֙הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃
(21) and when Jehoiakim the king, with all his mighty men, and all the princes, heard his words, the king sought to put him to death; but when Uriah heard it, he was afraid, and fled, and went into Egypt;
(כד) אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת־אֹת֥וֹ בְיַד־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃ (פ)
(24) Nevertheless the hand of Ahikam the son of Shaphan was with Jeremiah, that they should not give him into the hand of the people to put him to death.
(א) אך יד אחיקם . כשמעם דברי הכהנים והנביאים לא אמרו עוד השרים דבר והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת הכהנים והנביאים ואך יד אחיקם היתה עם ירמיה לבלי למסרו ביד העם להמית אותו ובכח ידו גבר על כולם והצילו :