מלכת שבא באה אל שלמה

מג

(א) וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃ (ב) וַתָּבֹ֣א יְרוּשָׁלְַ֗מָה בְּחַיִל֮ כָּבֵ֣ד מְאֹד֒ גְּ֠מַלִּים נֹשְׂאִ֨ים בְּשָׂמִ֧ים וְזָהָ֛ב רַב־מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה וַתָּבֹא֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־לְבָבָֽהּ׃ (ג) וַיַּגֶּד־לָ֥הּ שְׁלֹמֹ֖ה אֶת־כָּל־דְּבָרֶ֑יהָ לֹֽא־הָיָ֤ה דָּבָר֙ נֶעְלָ֣ם מִן־הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ׃ (ד) וַתֵּ֙רֶא֙ מַֽלְכַּת־שְׁבָ֔א אֵ֖ת כָּל־חָכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֑ה וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁ֥ר בָּנָֽה׃ (ה) וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד משרתו [מְשָׁרְתָ֜יו] וּמַלְבֻּֽשֵׁיהֶם֙ וּמַשְׁקָ֔יו וְעֹ֣לָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה בָ֛הּ ע֖וֹד רֽוּחַ׃ (ו) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ׃ (ז) וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי׃ (ח) אַשְׁרֵ֣י אֲנָשֶׁ֔יךָ אַשְׁרֵ֖י עֲבָדֶ֣יךָ אֵ֑לֶּה הָֽעֹמְדִ֤ים לְפָנֶ֙יךָ֙ תָּמִ֔יד הַשֹּׁמְעִ֖ים אֶת־חָכְמָתֶֽךָ׃ (ט) יְהִ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃ (י) וַתִּתֵּ֨ן לַמֶּ֜לֶךְ מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֣ים ׀ כִּכַּ֣ר זָהָ֗ב וּבְשָׂמִ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֑ה לֹא־בָא֩ כַבֹּ֨שֶׂם הַה֥וּא עוֹד֙ לָרֹ֔ב אֲשֶׁר־נָתְנָ֥ה מַֽלְכַּת־שְׁבָ֖א לַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹֽה׃ (יא) וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃ (יב) וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְמֻגִּ֜ים מִסְעָ֤ד לְבֵית־יְהוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים לֹ֣א בָֽא־כֵ֞ן עֲצֵ֤י אַלְמֻגִּים֙ וְלֹ֣א נִרְאָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (יג) וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַד֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לָ֔הּ כְּיַ֖ד הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה וַתֵּ֛פֶן וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ (ס) (יד) וַֽיְהִי֙ מִשְׁקַ֣ל הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר־בָּ֥א לִשְׁלֹמֹ֖ה בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת שֵׁ֥שׁ מֵא֛וֹת שִׁשִּׁ֥ים וָשֵׁ֖שׁ כִּכַּ֥ר זָהָֽב׃ (טו) לְבַד֙ מֵאַנְשֵׁ֣י הַתָּרִ֔ים וּמִסְחַ֖ר הָרֹכְלִ֑ים וְכָל־מַלְכֵ֥י הָעֶ֖רֶב וּפַח֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ (טז) וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מָאתַ֥יִם צִנָּ֖ה זָהָ֣ב שָׁח֑וּט שֵׁשׁ־מֵא֣וֹת זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַצִּנָּ֥ה הָאֶחָֽת׃

I Kings 10:1-16

(1) The queen of Sheba heard of Solomon’s fame, through the name of the LORD, and she came to test him with hard questions. (2) She arrived in Jerusalem with a very large retinue, with camels bearing spices, a great quantity of gold, and precious stones. When she came to Solomon, she asked him all that she had in mind. (3) Solomon had answers for all her questions; there was nothing that the king did not know, [nothing] to which he could not give her an answer. (4) When the queen of Sheba observed all of Solomon’s wisdom, and the palace he had built, (5) the fare of his table, the seating of his courtiers, the service and attire of his attendants, and his wine service, and the burnt offerings that he offered at the House of the LORD, she was left breathless. (6) She said to the king, “The report I heard in my own land about you and your wisdom was true. (7) But I did not believe the reports until I came and saw with my own eyes that not even the half had been told me; your wisdom and wealth surpass the reports that I heard. (8) How fortunate are your men and how fortunate are these your courtiers, who are always in attendance on you and can hear your wisdom! (9) Praised be the LORD your God, who delighted in you and set you on the throne of Israel. It is because of the LORD’s everlasting love for Israel that He made you king to administer justice and righteousness.” (10) She presented the king with one hundred and twenty talents of gold, and a large quantity of spices, and precious stones. Never again did such a vast quantity of spices arrive as that which the queen of Sheba gave to King Solomon.— (11) Moreover, Hiram’s fleet, which carried gold from Ophir, brought in from Ophir a huge quantity of almug wood and precious stones. (12) The king used the almug wood for decorations in the House of the LORD and in the royal palace, and for harps and lyres for the musicians. Such a quantity of almug wood has never arrived or been seen to this day.— (13) King Solomon, in turn, gave the queen of Sheba everything she wanted and asked for, in addition to what King Solomon gave her out of his royal bounty. Then she and her attendants left and returned to her own land. (14) The weight of the gold which Solomon received every year was 666 talents of gold, (15) besides what came from tradesmen, from the traffic of the merchants, and from all the kings of Arabia and the governors of the regions. (16) King Solomon made 200 shields of beaten gold—600 shekels of gold to each shield— (17) and 300 bucklers of beaten gold—three minas of gold to each buckler. The king placed them in the Lebanon Forest House. (18) The king also made a large throne of ivory, and he overlaid it with refined gold. (19) Six steps led up to the throne, and the throne had a back with a rounded top, and arms on either side of the seat. Two lions stood beside the arms, (20) and twelve lions stood on the six steps, six on either side. No such throne was ever made for any other kingdom. (21) All King Solomon’s drinking cups were of gold, and all the utensils of the Lebanon Forest House were of pure gold: silver did not count for anything in Solomon’s days. (22) For the king had a Tarshish fleet on the sea, along with Hiram’s fleet. Once every three years, the Tarshish fleet came in, bearing gold and silver, ivory, apes, and peacocks. (23) King Solomon excelled all the kings on earth in wealth and in wisdom. (24) All the world came to pay homage to Solomon and to listen to the wisdom with which God had endowed him; (25) and each one would bring his tribute—silver and gold objects, robes, weapons and spices, horses and mules—in the amount due each year. (26) Solomon assembled chariots and horses. He had 1,400 chariots and 12,000 horses, which he stationed in the chariot towns and with the king in Jerusalem. (27) The king made silver as plentiful in Jerusalem as stones, and cedars as plentiful as sycamores in the Shephelah. (28) Solomon’s horses were procured from Mizraim and Kue. The king’s dealers would buy them from Kue at a fixed price. (29) A chariot imported from Mizraim cost 600 shekels of silver, and a horse 150; these in turn were exported by them to all the kings of the Hittites and the kings of the Arameans.

מדרש משלי א׳:א׳

א): "ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה לשם ה' ותבוא לנסותו בחידות", מהו בחידות? אמר רבי ירמיה בר שלום: אמרה לו 'אתה הוא שלמה, ששמעתי עליך ועל מלכותך ועל חכמתך?', אמר לה 'הן', אמרה לו 'חכם גדול אתה, אלא אם אני שואלת ממך דבר אחד, אתה משיב לי?', אמר לה (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה, מפיו דעת ותבונה". אמרה לו 'מה הן שבעה יוצאין, ותשעה נכנסין, ושניים מוזגים, ואחד שותה?' אמר לה 'בוודאי, שבעה ימי נידה יוצאין, ותשעה ירחי לידה נכנסין, שני דדיים מוזגים, והוולד שותה'. אמרה לו 'חכם גדול אתה, אלא אם אני שואלת ממך דבר אחר אתה משיבני?' אמר לה "כי ה' יתן חכמה", אמרה לו 'מה הוא, אשה אמרה לבנה: אביך - אבי, זקנך - בעלי, ואת - ברי, ואנא - אחותך'? אמר לה 'בוודאי, שתי בנותיו של לוט הן'. ועוד דוגמה אחרת עשתה: הביאה לפניו תינוקות בקומה אחת ובכסות אחד, אמרה לו 'הפרש לי מאלו זכרים ונקבות'. רמז לסריסיו, והביאו לו אגוזים וקליות, התחיל מפזרם לפניהם; זכרים, שלא היו מתביישים, היו נוטלים בבגדיהם, ונקבות, שהיו מתביישות, היו נוטלות בסודריהן. אמר לה 'אלו זכרים ואלו נקבות'. אמרה לו 'בני, חכם גדול אתה!'.

...

...

...

מה מטרות הביקור ביבשת אפריקה של ראש הממשלה נתניהו ?

לסיכום
בקריאת הטקסט מהתנ"ך המצורף ומהפסוקים המודגשים בצבע אדום אנו לומדים הרבה על ביקורה של מלכת שבא ומטרות הביקור.
על השאלה הראשונה שלנו ,בעניין החידות, הטקסט לא מציין סוגי החידות ולכן המדרשים באים להשלים לנו את החסר.
בפסוק י"א, מוזכר חירם מלך צור מאזור הצפוני ,הפסוק מרמז על הקשר בינו לבין שלמה ,ועל היחסים בין המלכים באזור.
דבר שעוזר לנו להבין טוב יותר את ביקורה של מלכת שבא , המגיעה מהאזור הדרומי.
פסוק י"ג אומר לנו שהיא באה לשלמה עם בקשות ומספר לנו על כך שהוא נענה לבקשתה.
מטלה אישית
1- לאחר צפייה בסרטון , בתמונה ובמפה המצורפת עליך לערוך טבלת השוואה בין ביקורה של מלכת שבא אל שלמה לבין ביקורו של ראש הממשלה נתניהו באפריקה. שים לב , מה דומה ומה שונה (דמויות, מטרות, שפה, דרכי התקשרות ,ועוד ).
2- עליך לעצב שער לעיתון ובו להציג את בואה של מלכת שבא ולהוסיף : שם מתאים לעיתון, חידה, ציור או תמונה ופרסומת.