(4) And the LORD spoke suddenly unto Moses, and unto Aaron, and unto Miriam: ‘Come out you three, unto the tent of meeting.’ And they three came out.
(ב) צאו שלשתכם. מגיד ששלשתן נקראו בדבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולאזן לשמוע:
Come out, you three....
The three of them were separately summoned with a single Divine utterance--something impossible to ordinary speech or hearing.
(ב) וטעם פתאם - שלא היו בעת ההיא נותנים לבם ומתכונים לנבואה, ולכבוד משה באה להם מבלי הזמנה לדבר, כי "פתאום" על דעת המפרשים דבר שלא עלה על לב מגזרת פתי. ואמר הכתוב זה בעבור אהרן ומרים, כי משה רבנו ראוי לנבואה בכל עת ודעתו נכונה לדבקה בשם הנכבד בכל שעה, כמו שפירשו רבותינו (שבת פז א): בטעם פרישתו מן האשה: אבל אונקלוס אמר: "בתכיף", והטעם, כי כאשר היו נדברים במשה עוד הדבר בפיהם נאמר להם צאו שלושתכם לא איחר להם כלל, "ופתאום" עניין מהירות הוא, וכן ואקוב נוהו פתאום (איוב ה ג), אשר פתאום לפתע (ישעיה ל יג), בפתע פתאום (לעיל ו ט), כפולי הטעם להפלגה, כמו כמעט קט (יחזקאל טז מז), הרבה מאד (בראשית טו א), וכן במאד מאד (שם יז ב), וכיוצא בהם. "ופתאים" הם הנמהרים ביותר שאין להם עיון בדבר ולא עצה כלל, כמו ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה יג). וכן פתע ישבר (משלי ו טו), ואם בפתע בלא איבה (להלן לה כב), בתכיף, והוא כמו פתי מלשון פתאום:
The sense of the word “suddenly” is that they did not direct their minds towards or intend to receive a Divine communication at that time, it being in honor of Moses that it came to them without any preparation for it; for the wordpith’om (suddenly) in the opinion of the commentators [as explained in Ibn Ezra] applies to something which one did not think of, from the root pethi (simple-minded). Therefore Scripture uses the termpith’om [only] on account of Aaron and Miriam, for Moses our teacher was fit for a Divine communication at any time, and his mind was prepared to cleave to the Glorious Name at every moment, as our Rabbis have explained in connection with the reason why he [Moses] separated himself from his wife...
(ב) ויקרא אהרן ומרים. שהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור:
(ג) ויצאו שניהם. ומפני מה משכן והפרידן ממשה, לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו, וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים, ובפניו נאמר (בראשית ז, א) כי אתך ראיתי צדיק לפני דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן:
Aaron and Miriam: The Holy One called out to them to draw them out of the courtyard, closer to the Divine word.
The two of them came forward: Why did God call them forward, separating them from Moses? One should praise a man only partially if he is present to hear; behind his back, one may praise him fully....
מכילתא פרשת בא פרשה ג׳
ר״ש בן יוחאי אומר משה היה חולק כבוד לאהרון ואומר למדני והדבור יוצא מביניהם ואהרן היה חולק כבוד למשה ואומר לו למדני והדבור יוצא מביניהם כאלו שניהם מדברים:
Mechilta, Parashat Bo, 3
Rabbi Shimon bar Yochai said: Moses would show respect to Aaron by saying: Teach me, and Aaron would show similar respect to Moses by saying: Teach me. As a result, God's words came from between them, and it was as if both were speaking.