Save "003 Kedoshim"
003 Kedoshim

(יג) לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק

אֶת־רֵֽעֲךָ֖

וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל

לֹֽא־תָלִ֞ין

פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר

אִתְּךָ֖

עַד־בֹּֽקֶר׃

ספר החינוך רכח: שלא לעשק
שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו דרך אנס ודרך דחיה ורמאות, כמו אנשי און שדוחים בני-אדם לאמר להם "לך ושוב" כדי לסבב שישאר להם מה שבידם מזולתם.
מה הוא האיסור של "לא לעשק"?_____________________________________________
רמב״ם הלכות גניבה פרק א:ג
איזה הוא גנב?
זה הלוקח ממון אדם בסתר ואין הבעלים יודעין, כגון הפושט ידו לתוך כיס חבירו ולקח מעותיו ואין הבעלים רואין וכן כל כיוצא בזה.
אבל אם לקח בגלוי ובפרהסיא בחוזק יד אין זה גנב אלא גזלן...
לפי רמב"ם, איזה הוא:
.a גנב?_________________________________________________________
_________________________________________________________
.i תן דוגמאת רמב"ם. _________________________________________________________
_________________________________________________________
.ii תן דוגמה משלך. _________________________________________________________
_________________________________________________________
.b גזלן?_________________________________________________________
_________________________________________________________
בבא קמא עט:
שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן: זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול, עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת, ...
אמר ר׳ מאיר: משלו משל משום רבן גמליאל, למה הדבר דומה? לשני בני אדם שהיו בעיר ועשו משתה, אחד זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, ואחד לא זימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך, איזה מהן עונשו מרובה? הוי אומר: זה שזימן את בני העיר ולא זימן את בני המלך.
רש"י בבא קמא עט:
השוה כבוד עבד־ - לא ירא מבני אדם כדרך שלא ירא מהקב״ה אבל גנב לא השוה עבד לקונו אלא כיבד העבד יותר מקונו שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר
א. מהו העונש של:
.a גנב?_________________________________________________________
.b גזלן? _________________________________________________________
ב. הסבר את הטעם של כפל. ________________________________________________________
_________________________________________________________
ג. במה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן?_________________________________________________________
_________________________________________________________
ד. איזו שאלה שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי? ________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ה. מה ענה להם רבי יוחנן?________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
אור החיים ויקרא יט:יג
ובדרך רמז ירמוז על דרך מה שדרשו חז''ל (ברכות לה:) בפסוק גוזל אביו ואמו וגו' זה הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה ע''כ.
והוא מאמר ה' כאן לא תעשוק את רעך - זה הקב''ה דכתיב (משלי כז) ריעך וריע אביך שלא יגזול ברכות שהוא חייב לברך על מה שנהנה בעולם הזה,
ואומרו ולא תגזול רמז שגם בעושק זה יש גזילה לאחרים, שהוא מה שרמז בפסוק גוזל אביו ואמו ודרז''ל (שם) אביו זה הקב''ה אמו זו כנסת ישראל, כי כשהאדם ממעיט במצוה הצריך עשות גורם רעה גם לכללות ישראל
ענה לפי אור החיים.
ג. איזו איסור מרומז (hinted) במצוה "לֹא-תַֽעֲשֹׁ֥ק אֶת-רֵֽעֲךָ֖"?_________________________________________________________
_________________________________________________________
ד. מה מרומז באיסור "וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל"?_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ה. ממי גוזל אדם שאינו מברך ברכה על מה שנהנה בעולם הזה?
.a _________________________________________________________
.b _________________________________________________________
ספר החינוך רכח: שלא לעשק
ואף על פי שהעשק והגזלה והגנבה ענין אחד הוא עם היות שהמעשה חלוק זה מזה, כי כונת שלשתן שלא יקח האדם ממון מזולתו משום צד, לפי שבשלשה דרכים אלו יחמסו בני אדם זה את זה, פרטן הכתוב כלן והזהיר בכל אחד בפני עצמו, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה במציעא פרק המקבל (קיא, א) רבא אמר זהו עושק זהו גזל ולמה חלקן הכתוב? לעבור עליו בשני לאוין.
ופרוש ענין זה ועקר הטעם לפי דעתי הוא משני צדדין. האחד, שכל מה שרצה הא-ל ברוך הוא להרחיק ממנו לטובתנו רחוק גדול, הרבה לנו בו אזהרות רבות. ועוד לנו תועלת נמצא ברבוי האזהרות. והוא כמו שאמרו זכרונם לברכה (מכות כג, ב), שרצה המקום לזכות את ישראל, ולפיכך הרבה להם מצות. והכונה להם באמרם מצות גם על האזהרות, שהרבה להם אזהרות הרבה במה שהיה אפשר להודיע באזהרה אחת, כמו בכאן שהיה אפשר להזהירנו דרך כלל לא תקחו ממון מזולתכם שלא כדין, ונתרבו האזהרות לנו בדבר, כדי שנקבל שכר הרבה על הפרישה מן העברה.
ענה לפי ספר החינוך.
א. מה כוונת שלשת האיסורים - שלא לעשוק, ושלא לגזול, ושלא לגנב?_________________________________________________________
_________________________________________________________
ב. על איזו קושיא בא ספר החינוך לתרץ?_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ג. מה תשובת הגמרא לשאלה זו?_________________________________________________________
_________________________________________________________
ד. מהו הטעם שד' רוצה לעשות את זה?
.a _________________________________________________________
_________________________________________________________
.b _________________________________________________________
_________________________________________________________
ספר החינוך רל: שלא נאחר שכר שכיר
משרשי המצוה, לפי שה' ברוך הוא חפץ בקיום האדם אשר ברא, וידוע כי באחור המזונות יאבד הגוף, ועל-כן צונו לתת שכר שכיר, כי אליו הוא נושא את נפשו להתפרנס בו, ולפי הנראה על-כן שם גבול זמנו יום אחד ולא יותר, כי דרך בני-אדם להתענות יום אחד לפעמים.
ענה לפי ספר החינוך.
א. מה הטעם שצוה ד' שלא נאחר שכר שכיר?_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ב. מדוע שם ד' גבול זמנו יום אחד ולא יותר?_________________________________________________________
_________________________________________________________

(יד) לֹא־תְקַלֵּ֣ל

חֵרֵ֔שׁ

וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר

לֹ֥א תִתֵּ֖ן

מִכְשֹׁ֑ל

וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ

אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

רמב"ן: לא תקלל חרש.
... ועל דרך הפשט הזכיר החרש בקללה כי אע"פ שלא ישמע ולא יתקצף בקללתו הזהירה התורה עליו ואין צריך לומר בשומעים שיתביישו ויחר להם מאד ועוד כי יזהיר בהווה שאדם מקלל החרש ומכשיל העור שלא יירא מהם כי לא ידעו ולא יבינו על כן "ויראת מאלהיך" שהוא רואה הנסתרות ...
ענה לפי רמב"ן.
א. אסור לקלל כל אחד מישראל בין איש ובין אשה.
אז מדוע מפרט הפסוק ואומר "לֹֽא-תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ"?
.a _________________________________________________________
_________________________________________________________
.b________________________________________________________
_________________________________________________________
ב. מדוע כתוב, "וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱ-לֹקֶ֖יךָ אֲנִ֥י ד’"?_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ספר החינוך רלא: שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה
... משרשי המצוה, שמנענו ד' מהזיק בפינו לזולתנו כמו שמנענו מהזיק להם במעשה, וכעין ענין זה אמרו זכרונם לברכה, “ברית כרותה לשפתים”, כלומר שיש כח בדברי פי אדם.
ואפשר לנו לומר לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים", ותרגם אנקלוס: "לרוח ממללא", נתן בה כח רב לפעל אפילו במה שהוא חוץ ממנה...
ואפשר לומר עוד, כי הענין להשבית ריב בין בני-אדם ולהיות ביניהם שלום, כי עוף השמים יוליך את הקול, ואולי יבואו דברי המקלל באזני מי שקלל.
ענה לפי ספר החינוך.
א. מה שרש המצוה "שלא לקלל אחד מישראל"?
.a _________________________________________________________
_________________________________________________________
.b _________________________________________________________
_________________________________________________________
ב. מה פירוש המאמר, "ברית כרותה לשפתים"?_________________________________________________________
_________________________________________________________

(ב) ולפני עור לא תתן מכשול. לִפְנֵי הַסּוּמָא בְדָבָר לֹא תִתֵּן עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ: אַל תֹּאמַר "מְכֹר שָׂדְךָ וְקַח לְךָ חֲמוֹר," וְאַתָּה עוֹקֵף עָלָיו וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנּוּ (שם):

(2) ולפני עור לא תתן מכשל THOU SHALT NOT PUT A STUMBLING BLOCK BEFORE THE BLIND — This implies: "Give not a person who is "blind" in a matter an advice which is improper for him. Do not say to him: "Sell your field and buy from the proceeds of the sale an ass", the fact being that you are endeavouring to circumvent him and to take it (the field) from him (Sifra, Kedoshim, Section 2 14).

תרגם לאנגלית
לפני הסומא ___________________
בדבר _________________
לא תתן עצה _________________
שאינה הוגנת לו _______________
אל תאמר _________________________
מכר שדך _________________________
וקח לך חמור, _____________________
ואתה עוקף עליו ________________________
ונוטלה ממנו ________________________
ענה על השאלות הבאות במשפטים שלמים.
א. לפי הפשט, מה פירוש הפסוק "וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל"?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ב. מה מוסיף רש"י בפירושו על המלה "עִוֵּ֔ר"?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ג. איך מסביר רש"י "לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל"?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ד. הסביר את הדוגמא שמביא רש"י.
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ה. תן דוגמא משלך. ____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________

(ג) ויראת מאלהיך. לְפִי שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה אֵינוֹ מָסוּר לַבְּרִיּוֹת לֵידַע אִם דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה לְטוֹבָה אוֹ לְרָעָה,

וְיָכוֹל לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר "לְטוֹבָה נִתְכַּוַּנְתִּי," לְפִיכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ" הַמַּכִּיר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ;

וְכֵן כָּל דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם הָעוֹשֵׂהוּ וְאֵין שְׁאָר הַבְּרִיּוֹת מַכִּירוֹת בּוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ:"

ענה על השאלות הבאות במשפטים שלמים.
א. על איזו קושיא בא רש"י לתרץ? _____________________________________________
__________________________________________________________________
ב. מה יכול המכשיל לומר כדי להשמט מן העברה? __________________________________
__________________________________________________________________
ג. מדוע באמת הוא אינו יכול להשמט מן העברה? ___________________________________
__________________________________________________________________
ד. הסבר תשובת לרש"י לקושיא שבשאלת א'. _____________________________________
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
ה. הסבר את ההבדל בין תשובת רמב"ן לתשובת רש"י על מדוע כתוב בפסוק "וְיָרֵ֥אתָ מֵּֽאֱ-לֹקֶ֖יךָ."
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
ו. במה שווה פירושיהם? ___________________________________________________
__________________________________________________________________
ספר החינוך רלב: שלא להכשיל תם בדרך
וזה הלאו כולל כמו-כן מי שיעזר עובר עברה, שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה לעבר פעמים אחרים עוד. ומזה הצד אמרו זכרונם לברכה במלוה ולווה ברבית ששניהם עוברים ב"לפני עור" וגומר.
שרש המצוה ידוע, כי תקון העולם וישובו הוא להדריך בני-אדם ולתת להם בכל מעשיהם עצה טובה.
ענה לפי ספר החינוך.
ז. מה עוד כלול בלאו שלא להכשיל תם בדרך?_________________________________________________________
_________________________________________________________
ח. הסבר את דוגמאת ספר החינוך. ______________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ט. תן דוגמא משלכם. _________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________

(טו)

לֹא־תַעֲשׂ֥וּ

עָ֙וֶל֙

בַּמִּשְׁפָּ֔ט

לֹא־תִשָּׂ֣א

פְנֵי־דָ֔ל

וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר

פְּנֵ֣י גָד֑וֹל

בְּצֶ֖דֶק

תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ׃

(ב) לא תשא פני דל. שֶׁלֹּא תֹאמַר "עָנִי הוּא זֶה, וְהֶעָשִׁיר חַיָּב לְפַרְנְסוֹ, אֲזַכֶּנּוּ בַדִּין וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת" (ספרא):

(2) לא תשא פני דל THOU SHALT NOT RESPECT THE PERSON OF THE INDIGENT — i. e. thou shalt not say, "This is a poor man, and the rich man has in any case the duty of supporting him; I will find in favor of him (the poor man) and he will consequently obtain some support in a respectable fashion (Sifra, Kedoshim, Chapter 4 2).

  • שלא תאמר _________________
  • עני הוא זה ___________________
  • והעשיר חייב לפרנסו ___________________
  • אזכנו בדין _________________________
  • ונמצא מתפרנס בנקיות ____________________

(ג) ולא תהדר פני גדול. שֶׁלֹּא תֹאמַר "עָשִׁיר הוּא זֶה, בֶּן גְּדוֹלִים הוּא זֶה, הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ וְאֶרְאֶה בְּבָשְׁתּוֹ?"

עֹנֶשׁ יֵשׁ בַּדָּבָר לְכָךְ נֶאֱמַר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:"

(3) ולא תהדר פני גדול NOR HONOR THE PERSON OF THE MIGHTY — thou shalt not say, “This is a rich man, or, this man is of noble descent (lit., the son of great people) how can I possibly put him to shame and be witness to his shame? There is punishment for such a thing!” It is for this reason that Scripture states, "thou shalt not honor the person of the mighty” (Sifra, Kedoshim, Chapter 4 3).

  • שלא תאמר _______________
  • עשיר הוא זה _______________
  • בן גדולים הוא זה ________________
  • היאך אבישנו ________________
  • ואראה בבשתו? ________________
  • ענש יש בדבר ________________
  • לכך נאמר _________________
  • ולא תהדר פני גדול. ________________
ענה על השאלות הבאות במשפטים שלמים.
א. מדוע היה חושב הדיין שיש לו לזכות את העני שלא כדין?
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
ב. מדוע היה חושב הדיין שיש לו לזכות את העשיר שלא כדין?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ג. למה כתוב "לֹֽא-תִשָּׂ֣א פְנֵי-דָ֔ל" אם כבר כתוב "לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט", שאסור לשפט שלא כדין?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ד. למה כתוב "וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָד֑וֹל" אם כבר כתוב "לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט", שאסור לשפט שלא כדין?
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
שבועות ל.
תנו רבנן: (ויקרא י״ט) בצדק תשפוט עמיתך ־ שלא יהא אחד יושב ואחד עומד, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.
דבר אחר: בצדק תשפוט עמיתך ־ הוי דן את חבירך לכף זכות.
א. לפי הגמרא במסכת שבועות, מה כוונת הפסוק "בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ"? [לפי פירוש הראשון.]
_________________________________________________________
ב. רשום את שתי הדוגמאות של הגמרא.
.a _________________________________________________________
.b _________________________________________________________
ג. לפי הגמרא במסכת שבועות, מה כוונת הפסוק "בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ"? [לפי פירוש השני.]
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ד. תן דוגמה. _________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ה. למה כתוב "בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ", שצריכים לשפט לפי הדין, אם כבר כתוב "לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט" שאסור לשפט שלא כדין?
באמת, הם שני מצוות נפרדות:
.a _________________________________________________________
_________________________________________________________
b. _________________________________________________________
_________________________________________________________
סנהדרין ו:
וכן בדוד הוא אומר "ויהי דוד עושה משפט וצדקה", והלא כל מקום שיש משפט - אין צדקה, וצדקה - אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה? - הוי אומר: זה ביצוע ...
דן את הדין, זיכה את הזכאי וחייב את החייב, וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו, זה משפט וצדקה, משפט לזה, וצדקה לזה, משפט לזה שהחזיר לו ממון, וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו.
קשיא ליה לרבי: האי לכל עמו? לעניים מיבעי ליה אלא אף על פי שלא שילם מתוך ביתו זהו משפט וצדקה, משפט לזה, וצדקה לזה. משפט לזה שהחזיר לו ממונו, וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו.
א. אפשר לפרש את המלה "בְּצֶ֖דֶק" שבפסוק "בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ""בצדקה תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ". אם כן, מה תהיה כוונת הפסוק?
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ב. לפי זה, מה נראית קשה בפסוק "לֹא-תַֽעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט ... בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥ט עֲמִיתֶֽךָ:"?
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
ג. לפי הגמרא במסכת סנהדרין, איך מקיימים שניהם - משפט וצדקה - כאחד?
.a _________________________________________________________
_________________________________________________________
.b _________________________________________________________
_________________________________________________________
.c _________________________________________________________
_________________________________________________________

(טז) לֹא־תֵלֵ֤ךְ

רָכִיל֙

בְּעַמֶּ֔יךָ

לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד

עַל־דַּ֣ם

רֵעֶ֑ךָ

אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

כל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו.
והן אותיות ה-
גרון (א,ה,ח,ע,ר);
חך (ג,י,כ,ק);
לשון (ד,ט,ל,נ,ת);
שניים (ז,ס,צ,ש);
שפתיים (ב,ו,מ,פ).

לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַלָּשׁוֹן הוֹלֵךְ וּמְרַגֵּל, שֶׁהַכַּ"ף נֶחֱלֶפֶת בְּגִימֶ"ל, שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁמּוֹצָאֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בָזוֹ,

בֵּי"ת בְּפֵ"א וְגִימֶ"ל בְּכַ"ף וְקוֹ"ף, וְנוּ"ן בְּלָמֶ"ד, וְזַיִ"ן בְּצָדִ"י

לא תלך רכיל THOU SHALT NOT GO ABOUT AS A TALE BEARER — I say that because all those who sow discord between people and all who speak slander go into their friends' houses in order to spy out what evil they can see there, or what evil they can hear there so that they may tell it in the streets —they are called הולכי רכיל which it the same as הולכי רגילה, "people who go about spying"; espiement in O. F. A proof of my statement is the fact that we do not find anywhere the term רגיל used in Scripture except in connection with the expression הלך "to go". Examples are: the phrase here, לא תלך רכיל; (Jeremiah 6:28) "[They are all] walking as spies: they are brass and iron". But as for any other expressions for “slander”, the verb הלך is not used with them. Examples are (Psalms 101:5) "whoso privily slandereth his neighbour”; (Psalms 120:2) "false tongue"; (Psalms 12:4) "the tongue that speaketh proud things (slander)". For this reason I say that this expression (הולך רכיל) means "going about ומרגל, and spying out” (רגל = רכל), because the כ may interchange with ,ג since all letters the pronounciation of which are of the same place in the organs of speech may interchange with each other e. g., בי"ת with גימ"ל ,פ"א with כ"ף or with נו"ן ;קו"ף with זי"ן ;למ"ד with צד"י. And in a similar sense we have, (II Samuel 19:28) "He spied against thy servant [to my lord]” which implies, "he spied me out with subtly in order to speak evil about me to my lord״ (and thus וירגל comes to mean "to slander”). Similar is (Psalms 15:8): לא רגל על לשונו which means, "he has not spied out in order to have evil on his tongue”. Similarly the רוכל, the trader, is one who goes round and searches for (spies out) all kinds of merchandise, and so also the seller of perfumes which women use to make themselves nice, because he constantly goes about in the villages, he is called רוכל, which has the same meaning as רוגל. And its translation in the Targum לא תיכול קורצין, has the same meaning as (Daniel 3:8) "and they slandered (אכלו קורציהון) the Jews”; and as (Berakhot 58a) "he slandered him (אכל ביה קורצא בי מלכא) to the king”. It seems to me that people had the custom to eat a little snack in the house of him who listened to their slanderous words, and this served as the final confirmation that his (the slanderer's) statements were well founded and that he would maintain the truth of them. This "snack” was called אכילת קורצין, the word קורצא being connected in meaning with the root קרץ in (Proverbs 6:13) "He winketh (קורץ) with his eyes”, for it is the manner of all who go about slandering to wink with their eyes and to suggest their slanderous statements by innuendos in order that others who happen to hear them should not understand them.

(ב) לא תעמד על דם רעך. לִרְאוֹת בְּמִיתָתוֹ וְאַתָּה יָכוֹל לְהַצִּילוֹ, כְּגוֹן טוֹבֵעַ בַּנָּהָר וְחַיָּה אוֹ לִיסְטִים בָּאִים עָלָיו (סנהדרין ע"ג):

(2) לא תעמד על דם רעך NEITHER SHALT THOU STAND AGAINST THE BLOOD OF THY FELLOW — witnessing his death, you being able to rescue him: if, for instance, he is drowning in the river or if a wild beast or a robber is attacking him (Sifra, Kedoshim, Chapter 4 8; Sanhedrin 73a).

  • לראות במיתתו _________________
  • ואתה יכול להצילו _________________
  • כגון _________________
  • טובע בנהר _________________
  • וחיה ________________
  • או ליסטים ________________
  • באים עליו _____________________
ענה על השאלות הבאות במשפטים שלמים.
א. מה כוונת הפסוק "לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ"?
__________________________________________________________________
ב. מהן הדוגמאות שרש"י מביא?
.a _____________________________________________________________________
.b _____________________________________________________________________
.c _____________________________________________________________________ ​​​
אור החיים
לא תעמד וגו'. לצד שצוה על הרכילות התנה בו שלא יעמד על דם רעך, שאם ראה כת אחת שרוצין לרצח חיב להודיעו לבעל דבר כדי שיציל נפשו, ולא יאמר הרי זה רכילות, הא למדת שאם לא גלה אזן חברו והרגוהו בטל אזהרת לא תעמד וגו'. וצא ולמד ממעשה גדליה בן אחיקם שגלו לו וכשלא חש היה מה שהיה.
א. לפי אור החיים, מהו הקשר בין המצוה "לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ" למצוה "לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ"?
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
חזקוני
לא תלך רכיל, לא תעמד, אילו נאמר "ולא תעמוד" בוי"ו הייתי אומר שתי מצוות הן, עכשיו שכתוב "לא" בלא וי"ו על כורחין שתיהן מצוה אחת, וכן הפירוש: לא תלך רכיל כדי שלא תעמוד על דם רעך, שכשתאמר לרעך: פלוני הוציא דיבה עליך, אותו הנאמר עליו עומד על חברו והורגו...
ב. לפי חזקוני, האם "לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ" ו"לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד" שתי מצוות או מצוה אחת?
_________________________________________________________
ג. מה הראיה שלו? ______________________________________________________
_________________________________________________________
ד. לפי חזקוני, למה כתוב "לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד" אצל "לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ"? הסבר.
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________
_________________________________________________________

רמב״ם ־ הלכות דעות פרק ז

א) המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר "לא תלך רכיל בעמיך", ואע״פ שאין לוקין על דבר זה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו "ולא תעמוד על דם רעך", צא ולמד מה אירע לדואג האדומי.

ב) אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני אע״פ שהוא אמת הרי זה מחריב את העולם, יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו אע״פ שאומר אמת, אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו, אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני וכך וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו ואמר דברים של גנאי, על זה אמר הכתוב "יכרת ד׳ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות."

ג) אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם, ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר, שנאמר "אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו", ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת: האומרו, והמקבלו, וזה שאומר עליו, והמקבלו יותר מן האומרו.

ד) ויש דברים שהן אבק לשון הרע, כיצד מי יאמר לפלוני שיהיה כמות שהוא עתה, או שיאמר שתקו מפלוני איני רוצה להודיע מה אירע ומה היה וכיוצא בדברים האלו, וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לשון הרע שזה גורם להם שיספרו בגנותו, ... וכן המספר בלשון הרע דרך שחוק ודרך קלות ראש כלומר שאינו מדבר בשנאה, ... וכן המספר לשון הרע דרך רמאות והוא שיספר לתומו כאילו אינו יודע שדבר זה שדבר לשון הרע הוא אלא כשממחין בו אומר איני יודע שדבר זה לשון הרע או שאלו מעשיו של פלוני.

ה) אחד המספר בלשון הרע בפני חבירו או שלא בפניו, והמספר דברים שגורמים אם נשמעו איש מפי איש להזיק חבירו בגופו או בממונו ואפילו להצר לו או להפחידו הרי זה לשון הרע ...

ו) כל אלו הם בעלי לשון הרע שאסור לדור בשכונתם וכל שכן לישב עמהם ולשמוע דבריהם, ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע לבד.

1) A person who collects gossip about a colleague violates a prohibition as [Leviticus 19:16] states: "Do not go around gossiping among your people. "Even though this transgression is not punished by lashes, it is a severe sin and can cause the death of many Jews. Therefore, [the warning]: "Do not stand still over your neighbor's blood" is placed next to it in the Torah [ibid.]. See what happened [because of] Doeg, the Edomite.

2) Who is a gossiper? One who collects information and [then] goes from person to person, saying: "This is what so and so said;" "This is what I heard about so and so." Even if the statements are true, they bring about the destruction of the world. There is a much more serious sin than [gossip], which is also included in this prohibition: lashon horah, i.e., relating deprecating facts about a colleague, even if they are true. [Lashon horah does not refer to the invention of lies;] that is referred to as defamation of character. Rather, one who speaks lashon horah is someone who sits and relates: "This is what so and so has done;" "His parents were such and such;" "This is what I have heard about him," telling uncomplimentary things. Concerning this [transgression], the verse [Psalms 12:4] states: "May God cut off all guileful lips, the tongues which speak proud things..."

3) Our Sages said: "There are three sins for which retribution is exacted from a person in this world and, [for which] he is [nonetheless,] denied a portion in the world to come: idol worship, forbidden sexual relations, and murder. Lashon horah is equivalent to all of them." Our Sages also said: "Anyone who speaks lashon horah is like one who denies God as [implied by Psalms 12:5]: 'Those who said: With our tongues we will prevail; our lips are our own. Who is Lord over us?’” In addition, they said: "Lashon horah kills three [people], the one who speaks it, the one who listens to it, and the one about whom it is spoken. The one who listens to it [suffers] more than the one who speaks it.”

4) There are certain matters which are considered "the dust of lashon horah." What is implied? [For example, a person says:] "Who will tell so and so to continue acting as he does now," or "Do not talk about so and so; I do not want to say what happened," or the like. Similarly, it is also considered the "dust of lashon horah" when someone speaks favorably about a colleague in the presence of his enemies, for this will surely prompt them to speak disparagingly about him … Similarly, [to be condemned is] a person who relates lashon horah in frivolity and jest, as if he were not speaking with hatred … [Also, to be condemned is] someone who speaks lashon horah about a colleague slyly, pretending to be innocently telling a story without knowing that it is harmful. When he is reproved, he excuses himself by saying: "I did not know that the story was harmful or that so and so was involved."

5) [There is no difference] whether one speaks lashon horah about a person in his presence or behind his back. [The statements] of people who relate matters which, when passed from one person to another, will cause harm to a man's person or to his property or will even [merely] annoy him or frighten him are considered as lashon horah

6) All the above are people who speak lashon horah in whose neighborhood, one is forbidden to dwell. How much more so [is it forbidden] to sit [together] with them and hear their conversation. The judgement against our ancestors in the desert was only sealed because of lashon horah.

א. לפי רמב"ם, מה הקשר בין "לֹֽא-תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ" ו"לֹ֥א תַֽעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ"?
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________
ב. איזה דוגמא מביא הרמב"ם? הסבר.
__________________________________________________________________
ג. הסבר מהו:
.a רכילות?___________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
.b לשון הרע?_________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
.c מוציא שם רע?_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
.d בעל לשון הרע?_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
.e אבק לשון הרע?_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________
ד. לפי חז"ל, את מי הורגת לשון הרע?
.a _____________________________________________________________________
.b _____________________________________________________________________
.c _____________________________________________________________________
ה. את מי הורגת לשון הרע ביותר מכולם?_____________________________________________________________________
_____________________________________________________________________