כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃
Only King Og of Bashan was left of the remaining Rephaim. His bedstead, an iron bedstead, is now in Rabbah of the Ammonites; it is nine cubits long and four cubits wide, by the standard cubit!
ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך־הבשן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה אדרעי
ב ויאמר יהוה אלי אל־תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת־כל־עמו ואת־ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
ג ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את־עוג מלך־הבשן ואת־כל־עמו ונכהו עד־בלתי השאיר־לו שריד
ד ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא־לקחנו מאתם ששים עיר כל־חבל ארגב ממלכת עוג בבשן
ה
We made our way up the road toward Bashan, and King Og of Bashan with all his men took the field against us at Edrei. But the LORD said to me: Do not fear him, for I am delivering him and all his men and his country into your power, and you will do to him as you did to Sihon king of the Amorites, who lived in Heshbon. So the LORD our God also delivered into our power King Og of Bashan, with all his men, and we dealt them such a blow that no survivor was left. At that time we captured all his towns; there was not a town that we did not take from them: sixty towns, the whole district of Argob, the kingdom of Og in Bashan— all those towns were fortified with high walls, gates, and bars—apart from a great number of unwalled towns.
ויפנו ויעלו - יש אומרים: מלחמת סיחון עשו באלול, ועשו את הרגל בתשרי, ואחר הרגל מלחמות עוג, כמה דאת אמר (דברים טז): ופנית בבקר והלכת לאהליך. ויצא עוג מלך הבשן, שכנסן הקדוש ברוך הוא לפניהם, למוסרן בידם. ויאמר ה' אליו אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו. זה שאמר הכתוב: (משלי כח): אשרי אדם מפחד תמיד. וכן הוא מדת הצדיקים, אף על פי שהקב"ה מבטיחן, אין פורקים ביראה. וכן ביעקב (בראשית לב): ויירא יעקב. למה נתיירא? אמר: שמא נתלכלכתי אצל לבן בכלום. וכתיב (דברים כג): ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך והניחני הקדוש ברוך הוא, ואף משה תפש את היראה, כנגד אביו. ולמה נתיירא? אמר: שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון, או נתלכלכו בעבירה. אמר לו הקב"ה: אל תירא כולן השלימו בצדק. אל תירא אותו, שלא עמד גיבור בעולם קשה הימנו, שנאמר (שם ג): כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים, והוא נשאר מן הגיבורים שהרגו אמרפל וחבריו, שנאמר (בראשית יד): ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, וזה הפסולת שלהם, כפריצי זיתים הפלטים בתוך הגפת, שנאמר (שם): ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם, זה עוג, וכאן עושה אותו שירים, שנאמר: מיתר הרפאים וכוונתו הייתה, שיצא אברהם ויהרג. נתן הקדוש ברוך הוא שכר רגליו, וחיה כל אותן שנים וגבה ממנו, שנפל ביד בניו, כשבא משה לעשות מלחמה, נתיירא הימנו. אמר: אני בן ק"ך שנה, וזה יותר מחמש מאות, אילולי שהיה לו זכות, לא חיה כל השנים האלו. אמר לו הקב"ה למשה: אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו, בידך הרגהו. ועשית לו כאשר עשית לסיחון וגו' ונחרם אותו והלא כתיב (דברים ג): וכל הבהמה ושלל העיר בזונו לנו?! אלא הגופות החרימו, שלא ליהנות מהם. ויכו אותו ואת בניו, בנו כתיב, שהיה לו בן קשה הימנו. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בעוה"ז אתם מכלין את האומות קימעא קימעא, לעתיד לבוא, אני מבערן בבת אחת, שנאמר (ישעיה לג): והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו:
(א) אל תירא אתו. וּבְסִיחוֹן לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר אַל תִּירָא אֹתוֹ אֶלָּא מִתְיָרֵא הָיָה מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תַעֲמֹד לוֹ זְכוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ד) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט", וְהוּא עוֹג:
(1) אל תירא אתו DO NOT FEAR HIM — In the case of Sihon, however, it did not feel it necessary to state, “Do not fear him״!? But in the case of Og Moses feared lest the merit that he (Og) had been of service to Abraham might avail him, as it is said, (Genesis 14:13: see Rashi thereon), "And the fugitive came", and that was Og (Genesis Rabbah 42:8; see Rashi on Numbers 21:34).
(א) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאי' וגו' עד באמת איש. הנה אמר זה אחר ספור הנצחון כלו. אם לתת טעם למה יצא עוג לריב מהר. ואמר שהוא להיותו מכלל הרפאי' הבוטחי' בגבורתם. ואם לתת סבה למה צוה הש"י להזהיר את ישראל עליו אל תירא אותו ולא אמר כן בסיחון. ואמר שהסבה בזה הוא לרוב גבורתו להיותו מן הרפאי' מה שלא היה סיחון. ואם לרשום גודל התשועה הזאת מפאת שר הצבא אשר היה הממונה על האויבי' שהיה עוג הנשאר מיתר הרפאי'. רוצה לומר שזה יורה על גבורתו כיון שנשאר ולא נשמד עם יתר הרפאי' בהשמדם. ונתן ראיה שנית על גבורתו והוא אמרו הנה ערשו ערש ברזל. רוצה לומר שהערש הוא שוכב עליו לא היה מעץ כי לא יוכל העץ לסבול כבדותו בעת השינה אבל היה מברזל. והנה העד בזה הוא החוש שעוד היום הזה לאות ולמופת ברבת בני עמון. וכן אמרו באלה הדברי' רבה רבי אבהו בשם רשב"י אמר לא ראה עוג מימיו לא כסא של עץ ולא ישב על עץ מימיו שלא היה נשבר ממשאו אלא כל תשמישיו מברזל היו. והביא ראיה שלישית על גבורתו מגודל גופו. ויבאר זה מן גודל הערש שהיה ט' אמות ארכה וד' אמות רחבה. ובאלה הדברי' רבה אמרו משמיה דרשב"ל שעוג מנוול היה שהי' רחבו קרוב לחצי ארכו ואין בריות בני אדם אלא רחבם שליש ארכם וגלית הפלשתי היה נערך באבריו ולזה נקרא איש הביני'. רוצה לומר הנבנה כראוי באבריו. והרב המורה כתב בפרק מ"ז חלק ב' מספרו שלא אמרה התורה זה כמפליג כי אם על צד ההגבלה והדקדוק כי זכרה קומתו בערש שהיא המטה. ואין מטות כל אדם כשיעורו אבל המטה היא תהיה לעולם יותר גדולה מהאיש השוכב עליה. והנהוג שהיא יותר גדול' ממנו. כשליש ארכו. ואם כן שהיתה מטת עוג ט' אמות ארכה תהיה מדת עוג ו' אמות. ואמרו באמת איש איננו באמת עוג כמו שכתוב רש"י ז"ל. כ"א באמת כל איש ממנו והיה עוג אם כן כפל איש אחר. וזה בלי ספק מזרות אישי המין ואינו מן הנמנעות. הנה א"כ היה זה שיעור גדול יוצא מהמנהג הטבעי וכפי שעור הנושא יהיה הכח אשר בו וכל זה ממה שיורה על גודל התשועה האלהית אשר עשה במלחמה זאת:
תנו רבנן הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום בשלמא מעברות הים דכתיב (שמות יד, טז) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה מעברות הירדן דכתיב (יהושע ג, יז) ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן אלא מעברות נחלי ארנון מנלן דכתיב (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' תנא את והב בסופה שני מצורעים היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל כי הוו קא חלפי ישראל אתו אמוראי
נ״ד ב
The Gemara elaborates: Granted, the miracles at the crossings of the sea are recorded explicitly in the Torah, as it is stated: “And the Israelites went into the sea on dry ground and the water was a wall for them on their right and on their left” (Exodus 14:22). So too, the miracle at the crossings of the Jordan, as it is stated: “The priests who bore the ark of God’s covenant stood on dry land within the Jordan, while all Israel crossed on dry land until the entire nation finished crossing the Jordan” (Joshua 3:17).
ותניא רבי שמעון בן אלעזר אומר תינוק בן יומו חי אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים אבל עוג מלך הבשן מת צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה כל זמן שאדם חי אימתו מוטלת על הבריות כיון שמת בטלה
And it was also taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar said: It is not necessary to protect a live day-old baby from a weasel or from mice, for they run away from the baby. But if Og, the king of Bashan, is dead, it is necessary to protect even him from a weasel or from mice, as it is stated: “And the fear of you and the dread of you [ḥittekhem] shall be upon every beast of the earth, and upon every bird of the heavens” (Genesis 9:2). The Gemara explains: As long as a person is alive [ḥai], he is feared by the animals. Once he dies, he is no longer feared.
זקן (עבדו) [ביתו] של אברהם היה עבדו אליעזר. ומהיכן היה עבדו, אלא שכיון שיצא מאור כשדים באו כל גדולי הדור ליתן לו מתנות ולקח נמרוד עבדו אליעזר ונתנו לו עבד עולם.
יד
וכשגמל חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הב"ה שכרו בעולם הזה וקיימו למלך והוא עוג מלך הבשן.
When (Eliezer had thus) dealt kindly with Isaac, he set him free, and the Holy One, blessed be He, gave him his reward in this world, so that there should not be a reward for the wicked in the world to come; and He raised him to kingship, and he is Og, king of Bashan.
ערי ממלכת עוג בבשן כי רק עוג מלך הבשן נשאר. והטעם שמלך עוג באותו הגליל היה כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים כי ממלחמת אמרפל וחבריו שהכו את רפאים בעשתרות קרנים נשארו רפאים רבים ואותם הנשארים הכו אותם כני עמון כמו שכאר למעלה וממלחמת העמוניום נשאר הוא לבדו ובהיותו גבור כגבורת שאר הרפאים לכן מלך:
ערי ממלכת עוג בבשן....כי רק עוג מלך הבשן נשאר, the reason why he ruled in that district was because he was the only one remaining from the Refaim of old. Ever since the war between Amrafel and his allies who defeated the Refaim on their way to Sodom at Ashterot Karnayim (Genesis 14,5), there were numerous individual Refaim remaining. These defeated the Ammonites as mentioned in 2,21. During that war against the Ammonites only Og survived. Seeing that he was a famous hero, equaling the combined power of all the other Refaim, he was the one who ruled.
ערי ממלכת עוג בבשן כי רק עוג מלך הבשן נשאר. והטעם שמלך עוג באותו הגליל היה כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים כי ממלחמת אמרפל וחבריו שהכו את רפאים בעשתרות קרנים נשארו רפאים רבים ואותם הנשארים הכו אותם כני עמון כמו שכאר למעלה וממלחמת העמוניום נשאר הוא לבדו ובהיותו גבור כגבורת שאר הרפאים לכן מלך:
ערי ממלכת עוג בבשן....כי רק עוג מלך הבשן נשאר, the reason why he ruled in that district was because he was the only one remaining from the Refaim of old. Ever since the war between Amrafel and his allies who defeated the Refaim on their way to Sodom at Ashterot Karnayim (Genesis 14,5), there were numerous individual Refaim remaining. These defeated the Ammonites as mentioned in 2,21. During that war against the Ammonites only Og survived. Seeing that he was a famous hero, equaling the combined power of all the other Refaim, he was the one who ruled.
ונמחו כל היקום שבארץ שנאמר וימח את כל היקום אשר על פני האדמה, חוץ מנח וכל אשר אתו בתבה שנאמר וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה, וחוץ מעוג מלך הבשן שישב לו על עץ אחד מן הסולמות של התיבה ונשבע לנח ולבניו שיהיה להם עבד עולם מה עשה נח נקב חור אח' בתיבה והיה מושיט לו מזונו בכל יום ויום ונשאר גם הוא שנ' כי רק עוג מלך הבשן וגו'. וחוץ מארץ ישראל שלא ירדו עליה גשמים, שנאמר בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרת היא לא גשמה ביום זעם אלא נתגלגלו המי' מכל הארצות ונכנסו לה.
And all living things which were upon the face of the earth decayed, as it is said, "And every living thing was destroyed which was upon the face of the ground" (ibid. 23), except Noah and those who were with him in the ark, as it is said, "And Noah only was left, and they that were with him in the ark" (ibid.), except Og, king of Bashan, who sat down on a piece of wood under the gutter of the ark. He swore to Noah and to his sons that he would be their servant for ever. What did Noah do? He bored an aperture in the ark, and he put (through it) his food daily for him, and he also was left, as it is said, "For only Og, king of Bashan, remained of the remnant of the giants" (Deut. iii. 11). (The Flood was universal) except in the land of Israel, upon which the water of the Flood did not descend from heaven, but the waters were gathered together from all lands, and they entered therein, as it is said, "Son of man, say unto her, Thou art a land that is not cleansed, nor rained upon, in the day of indignation" (Ezek. xxii. 24).
תמורה כ׳) וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ - כנגד וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שהשליך הקב״ה עליו הר, ששם על ראשו להשליך על ישראל והשליך על צוארו ונחלק, ובחסדו הגדול מסרו ביד משה, שנאמר כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים - כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב
אע"ג שחרב:
אע"ג שחרב:
ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב
אע"ג שחרב:
אע"ג שחרב: