ט"ו באב: קריאות פמיניסטיות בטקסטים שוביניסטים

יומן מסע/ מילים ולחן אביב גפן

אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע

והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה

מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע

מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות

והיה אם מישהו בא...

משנה תענית ד׳:ח׳

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים.

Mishnah Ta'anit 4:8

(8) Rabbon Simeon hen Gamaliel says, "Never were more joyous festivals in Israel than the 15th of Ab and the day of atonement, for on them the maidens of Jerusalem used to go out dressed in white garments—borrowed ones, in order not to cause shame to those who had them not of their own;—these clothes were also to be previously immersed, and thus they went out and danced in the vineyards, saying, Young men, look and observe well whom you are about to choose [as a spouse]; regard not beauty [alone], but rather look to a virtuous family, for 'Gracefulness is deceitful, and beauty is a vain thing, but the woman that feareth the Lord, she is worthy of praise' (Prov. 31:3); and it is also said (Prov. 31:31), 'Give her of the fruit of her hands, and let her own works praise her in the gates.' And thus is it said [in allusion to this custom], 'Go out, maidens of Jerusalem, and look on King Solomon, and on the crown wherewith his mother has encircled [his head] on the day of his espousals, and on the day of the gladness of his heart' (Cant. iii. 11); 'the day of his espousals,' alludes to the day of the gift of the law, and 'the day of the gladness of his heart,' was that when the building of the Temple was completed." May it soon be rebuilt in our days. Amen!

סנהדרין כ״א א:י״ז

מאי נשים ומאי פלגשים? [=מה ההבדל בין נשים לפילגשים?]

אמר רב יהודה: אמר רב: [=רב יהודה מביא אמירה שאמר אותה רב]:

"נשים בכתובה ובקידושין.

פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין".

Sanhedrin 21a:17

The Gemara challenges the notion that David had only this limited number of wives. But isn’t it written: “And David took more concubines and wives in Jerusalem after he came from Hebron” (II Samuel 5:13). The Gemara responds: All of these were to complete the tally of eighteen and no more. The Gemara asks about this verse: What is the meaning of “wives” and what is the meaning of “concubines” in that verse? Rav Yehuda says that Rav says: Wives receive a marriage contract and betrothal; concubines are taken without a marriage contract and without betrothal.

רש"י על בראשית כ״ה:ו׳:א׳

(א) הפילגשים: נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּילַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה.

Rashi on Genesis 25:6:1

(1) הפילגשים THE CONCUBINES — The word is written deficient, (without י, but our texts have a י in both places) because he had only one concubine, Hagar, who is identical with Keturah. Wives are those whom a man marries with a marriage-contract (Ketubah): concubines have no marriage contract, as we explain in the Talmud (Sanhedrin 21a) in reference to David’s wives and concubines.

שופטים כ״א:ט״ו-כ״ג

וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה־נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים? כִּֽי־נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה׃

וַיֹּ֣אמְר֔וּ וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת־לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖ה לְבִנְיָמִֽן׃

וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג־יְהוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה

וַיְצַוּ֕וּ אֶת־בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר: לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים׃ וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן־הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן׃

וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן־הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אֶל־נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם׃

Judges 21:15-23

(15) Now the people had relented toward Benjamin, for the LORD had made a breach in the tribes of Israel. (16) So the elders of the community asked, “What can we do about wives for those who are left, since the women of Benjamin have been killed off?” (17) For they said, “There must be a saving remnant for Benjamin, that a tribe may not be blotted out of Israel; (18) yet we cannot give them any of our daughters as wives,” since the Israelites had taken an oath: “Cursed be anyone who gives a wife to Benjamin!” (19) They said, “The annual feast of the LORD is now being held at Shiloh.” (It lies north of Bethel, east of the highway that runs from Bethel to Shechem, and south of Lebonah.) (20) So they instructed the Benjaminites as follows: “Go and lie in wait in the vineyards. (21) As soon as you see the girls of Shiloh coming out to join in the dances, come out from the vineyards; let each of you seize a wife from among the girls of Shiloh, and be off for the land of Benjamin. (22) And if their fathers or brothers come to us to complain, we shall say to them, ‘Be generous to them for our sake! We could not provide any of them with a wife on account of the war, and you would have incurred guilt if you yourselves had given them [wives].’” (23) The Benjaminites did so. They took to wife, from the dancers whom they carried off, as many as they themselves numbered. Then they went back to their own territory, and rebuilt their towns and settled in them.

משנה תענית ד׳:ח׳

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

"לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים (...)

וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים.

וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת?

'בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ?'.

אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה.

שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל (משלי לא).

וְאוֹמֵר, תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ.

Mishnah Ta'anit 4:8

תענית ל״א א:ח׳-ט׳

תנו רבנן:

יפיפיות שבהן מה היו אומרות?

תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי

מיוחסות שבהן [אלה שמגיעות ממשפחות טובות] מה היו אומרות?

תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים

מכוערות שבהם מה היו אומרות?

קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים.

מקח= סחורה, הדבר הקנוי. (מילון אבן שושן)

Taanit 31a:8-9

It is taught that those women of distinguished lineage among them would say: Young man, please lift up your eyes and see what you choose for a wife. The Sages taught this practice in greater detail in a baraita: What would the beautiful women among them say? Set your eyes toward beauty, as a wife is only for her beauty. What would those of distinguished lineage among them say? Set your eyes toward family, as a wife is only for children, and the children of a wife from a distinguished family will inherit her lineage. What would the ugly ones among them say? Acquire your purchase for the sake of Heaven, provided that you adorn us with golden jewelry after our marriage to beautify us.

פרשנות פמיניסטית היא מושג כולל שמכיל בתוכו גישות רבות, לעיתים מנוגדות, להבנת טקסטים כתובים. המשותף לגישות השונות היא נקודת מבט ביקורתית, שמתמקדת בחשיפת הבניות מגדריות וחברתיות, ומשום כך בדרך כלל עוסקת בזכויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של נשים. קריאה פמיניסטית תשאל אודות מקומן החברתי של נשים וקבוצות מיעוט ותרצה לבדוק את המעמד המשפטי והחברתי של נשים בתקופות המסורתיות השונות, והשינויים שעובר מעמד זה [...]

תחום בולט נוסף של הפרשנות הפמיניסטית לטקסט המקראי עוסק בהשמעת קולן של הנשים, היינו בהבאת סיפורן של הנשים במקרא מנקודת מבט של נשים. פרשנות פמיניסטית כזו מתחילה מהצורך להכיר בכך שחוויות של נשים כפי שהן מעידות עליהן, נעדרות מההיסטוריה היהודית ומהחוויות המעצבות את התודעה המסורתית. [...]

"המדרש הנשי היוצר" הוא כלי פרשני נוסף, באמצעותו ניתן להשמיע את הסיפור הלא-כתוב והלא-מסופר של נשים. המדרש מתמקד בסיפורן של נשים מזווית הראייה שלהן, ומעלה קול אחר שהיה חסר עד כה, תוך התייחסות לסיפור שלא סופר"

(פרשנות פמיניסטית/ דבורה עברון. בתוך: http://www.oranim.ac.il/sites/heb/SiteCollectionImages/documents/hamidrasha/nashim/nashimkotvot/evron-parshanut-feministit.pdf)

משנה עדיות א׳:ד׳-ו׳

אֲבוֹת הָעוֹלָם לֹא עָמְדוּ עַל דִּבְרֵיהֶם: ה וְלָמָּה מַזְכִּירִין דִּבְרֵי הַיָּחִיד בֵּין הַמְרֻבִּין, הוֹאִיל וְאֵין הֲלָכָה אֶלָּא כְדִבְרֵי הַמְרֻבִּין. שֶׁאִם יִרְאֶה בֵית דִּין אֶת דִּבְרֵי הַיָּחִיד וְיִסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה וּבְמִנְיָן. הָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה אֲבָל לֹא בְמִנְיָן, בְּמִנְיָן אֲבָל לֹא בְחָכְמָה, אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל דְּבָרָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה וּבְמִנְיָן: ו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כֵּן לָמָּה מַזְכִּירִין דִּבְרֵי הַיָּחִיד בֵּין הַמְרֻבִּין לְבַטָּלָה. שֶׁאִם יֹאמַר הָאָדָם כָּךְ אֲנִי מְקֻבָּל, יֵאָמֵר לוֹ,

Mishnah Eduyot 1:4-6

Why are the opinions of Hillel and Shammai recorded [only] to be nullified? To teach the generations that one should not be insistent in his/her opinions, for the fathers of the world were not insistent in their opinions. And why do we record the words of an individual among the many, when the law is [according to] the words of the many? Because if the court sees [fit] the words of the individual, it may rely on them. But a court is not able to nullify the words of a fellow court unless they are greater in wisdom and number [than the fellow court]. If they are greater in wisdom but not number, or in number but not in wisdom, they are not able to nullify its words until they become greater in wisdom and number. Rabbi Yehudah said: "If so, why do we record the words of an individual among the majority [only] to be nullified? For if a person says "Thus I have received [the law]," another will say to him "You heard it according to the words of So-and-So."