תניא נמי הכי בד"א שירשו אבל נשתתפו אסור הדור יתבו וקמיבעיא להו גר תושב מהו שיבטל עבודת כוכבים דפלח מבטיל דלא פלח לא מבטיל או דלמא כל דבר מיני' מבטיל והאי בר מיניה הוא אמר להו רב נחמן מסתברא דפלח מבטיל דלא פלח לא מבטיל מיתיבי ישראל שמצא עבודת כוכבים בשוק עד שלא באתה לידו אומר לעובד כוכבים ומבטלה משבאתה לידו אינו אומר לעובד כוכבים ומבטלה מפני שאמרו עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו בין עובדה ובין שאין עובדה מאי עובדה ומאי שאינו עובדה אילימא אידי ואידי עובד כוכבים היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה עובד כוכבים ומאי שאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לא לעולם אימא לך אידי ואידי עובד כוכבים ודקאמרת היינו שלו ושל חבירו רישא זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס סיפא זה לפעור וזה למרקוליס מיתיבי איזהו גר תושב כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים דברי ר"מ וחכ"א כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח אחרים אומרים אלו לא באו לכלל גר תושב אלא איזהו גר תושב זה גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות מייחדין אצלו יין ואין מפקידין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה ישראל אבל מייחדין אצלו יין ואפי' בעיר שרובה עובדי כוכבים שמנו כיינו שמנו כיינו ס"ד שמן מי קא הוי יין נסך אלא יינו כשמנו ולשאר כל דבר הרי הוא כעובד כוכבים רבן שמעון אומר יינו יין נסך ואמרי לה מותר בשתיה קתני מיהא ולשאר כל דבריו הרי הוא כעובד כוכבים למאי הלכתא לאו דמבטל עבודת כוכבים כעובד כוכבים אר"נ בר יצחק לא ליתן רשות ולבטל רשות וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות שאין משמר שבתו בשוק אין מבטל רשות מפני שאמרו ישראל נותן רשות ומבטל רשות ובעובד כוכבים עד שישכור כיצד אומר לו רשותי קנויה לך רשותי מבוטלת לך קנה ואין צריך לזכות רב יהודה שדר ליה קורבנא
http://halakhah.com/rst/nezikin/35b%20-%20Avodoh%20Zoroh%20-%2036a-76b.pdf
אי נימא אידי ואידי עובד כוכבים - קאמר דזה מבטל יראתו של זה ואע"פ שהמבטל לא עבד את זו מעולם כי אם שלו הוא עובד: היינו שלו ושל חבירו:
אלו לא באו לכלל גר תושב - שיהו ישראל מצווים להחיותן שהרי אף עובדי כוכבים גמורים נצטוו על עבודת כוכבים ועל שאר המצות:
זה וזה לפעור - זה יש לו פעור שלו וזה יש לו פעור שלו ואשמעינן רישא דזה מבטל פעורו של חבירו וזה מבטל פעורו של חבירו וסיפא אשמעינן דאפילו זה לפעור וזה למרקוליס מבטל זה את של חבירו:
כל שאוכל נבילות - ושאר כל המצות מקיים אין מפקידין אצלו יין בביתו לזמן מרובה דאיכא למיחש לאיחלופי ביין שלו שהוא אסור כדקתני סיפא יינן כשמנן:
אבל מייחדין אצלו יין - ישראל מניח בחנותו עד שילך כדי מיל או יותר מה שאין כן בעובד כוכבים דהאי כיון דלא פלח לא נגע ולא מנסך ולמגע עובד כוכבים דאתי מעלמא בביתו לא חיישינן דכיון דאין לו הנאה בכך אינו מניחו ליגע ולאחלופי בזמן מועט ליכא למיחש:
ושמנו מי הוי נסך אלא יינו - מותר בהנאה כשמנו וקודם שהותר השמן באכילה קאי אבל בשתיה אסור:
יינו יין נסך - דאינו מקפיד על מגע עובד כוכבים:
ליתן רשות - שאינו יכול ליתן רשותו לישראל אא"כ שכר ממנו מערב שבת:
משמר שבתו בשוק - בפרהסיא ואע"פ שהוא מומר לחלל שבת בצינעא:
נותן רשות - אם היה פתח ביתו פתוח לחצר שישראל דרין בה ושכח ולא עירב עמהן מבטל להם את רשותו של חצר ואם לא ביטל אסור להוציא מבתיהם לחצר דהוה להו מוציאין מרשות המיוחדת לכל אחד לרשות שיש לזה חלק בה וחכמים גזרו שלא להוציא מרשותו לרשות חבירו:
כיצד - ישראל הנותן רשות אומר רשותי קנויה לך וזה נוטלה ממנו ומוציא לחצר:
קנה - הנוטל באמירה בעלמא בלא מתן מעות:,ואין צריך לזכות - על ידי קנין:
קורבנא - תשורה:
The Ger Toshav is basically a spiritually evolved Ben Noach who is unable or unwilling to undergo full conversion, but who nevertheless wishes to reside amongst and formally affiliate himself - to become nilveh - attached to the Jewish People, together with the Yisroel, Kohen and Levi, to become its "Fourth Kahal" (Sifri, Devarim 23:3).
The Chidushei Griz p.82 (R.Y.Z. Soloveitchik) shows that even in the absence of the Yovel, the Rambam, Raavad and all other authorities agree that the status of ger toshav has never gone out of existence, albeit with reduced rights.
The Israeli Chief Rabbinate recently officially recognised a Ger Toshav for the first time in 2500 years, a George Streichman of a Jewish father, for purposes of the Shmitta years, to whom, according to R.Kook, R.Herzog and R.Ovadiya Yosef, it is preferable to sell the Land of Israel to, rather than to an Arab Muslim.
. Interesting sha'alos arise for this contemporary Ger Toshav e.g. can he count for a minyan, can he be called up to the Torah, can his wine be drunk, are we obligated to give him sustenance, how much of the Shabbos can he observe, can he continue to eat non-Kosher, does he require milah, can he perform levayas hameis, be an eid, answer amen, answer a zimun etc etc.
In Chazal there are references to other categories of gerim e.g. ger b'poal, ger b'koach, ger b'emess, ger gamur, ger sha'ar, ger vadai, ger giyura, geriei arayos, gerei chalomos, gerei Mordechai v'Ester, gerei aral v'totav, gerei umos haolam, ger tzedek bdiyeved, ger tzedek l'chatchila, and of course the famous self-made gerim gerurim who will not be able to withstand the test of the Milchemes Gog u'Magog and whose insincerity will at that time be exposed (Avodah Zara 3).
Many Noahites around the world today have studied enough Torah, that if it was more formally available would be keen to upgrade to the status of Ger Toshav and to voluntarily observe more than just the Seven Noahite commandments and to live in Eretz Yisrael, which could have Aliyah implications in the future. Indeed some hold that the Geulah depends on the reinstitutionalisation of the Ger Toshav: "The ger will join them and be attached to the House of Yaakov" (Yeshaya 14).
Included amongst other topics discussed in the book are whether Yisro became a ger toshav or a ger tzedek, the history and status of the Queen of Shva, and on the whereabouts of the Aron Hakodesh.