יתרו - - מבני בניו של קטורה

Byהרב יעקב העבר

Beginnings

שמות י״ח:ט׳

(ט) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה ה' לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃

Exodus 18:9

(9) And Jethro rejoiced over all the kindness that the LORD had shown Israel when He delivered them from the Egyptians.

רש"י על שמות י״ח:ט׳:א׳

(א) ויחד יתרו. וַיִּשְׂמַח יִתְרוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִ"אַ נַעֲשָׂה בְשָׂרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין, מֵיצֵר עַל אִבּוּד מִצְרָיִם, הַינוּ דְּאָמְרֵי אִנְשֵׁי "גִּיּוֹרָא עַד עֲשָׂרָה דָּרֵי לָא תְבַזֵּי אֲרַמָּאָה בְּאַפֵּיהּ":

Rashi on Exodus 18:9:1

(1) ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED — This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a). (2) על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS — the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 18:11:1).

רבנו בחיי, שמות י״ח:ט׳:ב׳

(ב) ובמדרש ויחד יתרו נעשה בשרו חדודין חדודין והיינו דאמרי אנשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה, ובאור עד עשרה דרי כי יתרו היה עשירי למצרים בנו של חם והיו המצריים אנשי בריתו וקרוביו ואף בני מצרים ובני מדין קרובים היו שהרי מדין בנו של אברהם היה מקטורה, ואברהם יצא משם בנו של נח, ומצרים בנו של חם שנאמר (בראשית י) ובני חם כוש ומצרים, וכשם שהיו עשרה דורות מנח ועד אברהם כך תמצא עשרה דורות מחם בן נח עד מדין בן אברהם ועשרה דורות ממצרים בן חם עד יתרו שהוא מבני מדין, ועל כן דרשו עד עשרה דרי שהרי יתרו אע"פ שנתגייר ונבדל לגמרי מהם מ"מ בשרו יכאב עליו בפורענותם אף בדור עשירי.

Rabbeinu Bahya, Shemot 18:9:2

(1) . ויחד יתרו, “Yitro rejoiced over the goodness, etc.” The word ויחד is the same as the word חדוה in עז וחדוה במקומו, “strength and joy are in His place” (Chronicles I 16,27). We may also see the word אחדות as intimately related to the word ויחד, “he united.” This meaning would reflect that Yitro had converted and accepted the אחדות, the “Unity” of G’d. He blessed the name of the Lord as we hear in verse 10: “blessed be the Lord who has saved you .” (2) The Midrash (Sanhedrin 94) views Yitro’s reaction as expressed by the word ויחד somewhat differently, understanding the root of the word as חדד. Accordingly, Yitro had mixed feelings which expressed themselves in goose-flesh at the news of what had overtaken the Egyptians at the Sea of Reeds. The Talmud says that his reaction reflects the truth of the popular saying that a convert displays some sensitivity concerning what befalls his former co-religionists until the tenth generation. Yitro was a tenth generation descendant of Mizrayim the son of Cham, Noach’s youngest son. The Egyptians of his time were his allies. At the same time he himself as a Midianite was also a descendant of Avraham and Keturah (Genesis 25,2) as already mentioned. There had been ten generations between Noach and Avraham. Similarly, there had been ten generations from Cham son of Noach, to Midian son of Avraham. This is the background to the popular saying quoted in the Talmud that the affinity to former associations by a convert is noticeable for ten generations.

רש"י על במדבר כ״ה:י״א:א׳

(א) פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. לְפִי שֶׁהָיוּ הַשְּׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ — הַרְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲ"זָ וְהָרַג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל?! לְפִיכָךְ בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ אַחַר אַהֲרֹן (סנהדרין פ"ב):

Rashi on Numbers 25:11:1

(1) פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן PHINEAS THE SON OF ELEAZAR THE SON OF AARON THE PRIEST — Because the tribes spoke disparagingly of him, saying, “Have you seen this grandson of Puti the father of whose mother used to fatten (פטם) calves for idolatrous sacrifices (see Exodus 6:25 that Eleazar his father had married a daughter of Putiel who is identified with Jethro; see Rashi on that verse and Exodus 18:1), and he has dared to slay a prince of one of Israel’s tribes!”, therefore Scripture comes and connects his genealogy with Aaron (Sanhedrin 82b). (2) בקנאו את קנאתי means “when he executed my vengeance” (more lit., when he avenged my avenging) — when he displayed the anger that I should have displayed. The expression קנאה always denotes glowing with anger to execute vengeance for a thing; in O. F. emportment (cf. Rashi on 11:29).

בראשית כ״ה:א׳-ה׳

(א) וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ (ב) וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ (ג) וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃ (ד) וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ (ה) וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃

Genesis 25:1-5

(1) Abraham took another wife, whose name was Keturah. (2) She bore him Zimran, Jokshan, Medan, Midian, Ishbak, and Shuah. (3) Jokshan begot Sheba and Dedan. The descendants of Dedan were the Asshurim, the Letushim, and the Leummim. (4) The descendants of Midian were Ephah, Epher, Enoch, Abida, and Eldaah. All these were descendants of Keturah. (5) Abraham willed all that he owned to Isaac;

תרגום יונתן על במדבר כ״ה:י״ב

(יב) בִּשְׁבוּעָא אֵימַר לֵיהּ מִן שְׁמִי הָאֲנָא גָזַר לֵיהּ יַת קְיָמִי שְׁלַם וְאַעְבְּדִינֵיהּ מַלְאָךְ קְיַים וְיֵיחֵי לְעַלְמָא לִמְבַשְרָא גְאוּלְתָּא בְּסוֹף יוֹמַיָא

Targum Jonathan on Numbers 25:12

(12) Swearing by My Name, I say to him, Behold, I decree to him My covenant of peace, and will make him an angel of the covenant, that he may ever live, to announce the Redemption at the end of the days.

זהר (בראשית רפו)

ועם כל זה מפני שרצה משה לכסות על ערות אביו, לקח לו לאשה את בת יתרו.... ובזה שלקח את בתו תקן אותו ודחה ממנו את הזוהמא...

ספרי זוטא במדבר פיסקא י סימן ל

"ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי"

דבר אחר: "ויאמר אליו לא אלך" – למה חזר לארצו? … אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: וכי מה הנר הזה בין חמה ללבנה? משה חמה ואהרן לבנה, מה אור יש לי ביניהם? אלא הריני הולך לארצי ומגייר את כל בני מדינתי ומכניסן תחת כנפי השכינה. לפי כך הוא אומר: "כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך". יכול הלך ולא עשה? תלמוד לומר: "ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים … וישב את העם" (שופטים א טז) מלמד שהיה עמהן עם רב

אבות דרבי נתן ל״ה:ד׳

(ד) א״ר יהושע בן לוי באותה שעה שיודע אני שבית הבחירה עתידה ליקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכל כל אותן השנים בני קיני חותן משה . שנא׳ (שופטים א) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו אמר כשיגלה הקב״ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. [ומנין] הם מתפרנסין בניו של יתרו מן הצדקה שנאמר(ד״ה א ב) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ ואומר (שם ד) המה היוצרים ויושבי נטעים וגו׳. (בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה ישבו שם) עם המלך במלכותו ישבו שם להיכן הלכו אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום (באותה שעה היה) יעבץ איש טוב וכשר ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה שנאמר (דה״א ד) ויקרא יעבץ לאלקי ישראל לאמר [אם ברך תברכני וגו׳ ויבא אלקים את אשר שאל]:

Avot DeRabbi Natan 35:4

...