(ו) וזה שאמר הנביא הושע (ר' הושע ב, יח) "ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי בעלי". פירוש, כי שם 'איש' ו'אשה' נקראו כאשר יש לאיש ואשה חבור ביחד, ושם י"ה הוא מחבר אותם בחבור גמור. אבל שם 'בעל' נקרא על שם שהוא בועל אותה ופועל בה. והרי תמצא "ובעלה" (דברים כד, א) שהוא לשון פועל, ולכך הדבר הזה הוא מצד האיש הפועל בנקבה. וכיון שהוא מצד הדבר הפועל החבור, אפשר שיהיה פירוד לדבר זה מצד ישראל. אבל שם 'איש' לא נקרא מצד שהוא פועל בה, רק מצד חבורם יחד. וחבור שלהם מצד עצמם, לכך אין בטול לזה. ולכך אמר "ביום ההוא תקראי אותי אישי ולא בעלי". ומעתה תבין הכתוב אשר אמר (ירמיה לא, לא) "אשר המה הפירו בריתי ואנכי בעלתי בהם". שבשביל כי הקדוש ברוך הוא היה פועל בהם החבור, וזהו חבור עלה אל העלול, ואין כאן קישור וחבור גמור, "הפירו הברית". אבל לעתיד לא יהיה הוא יתברך פועל בהם חבור, אבל ישראל יהיו מתחברים בו יתברך:
the name of 'איש' ו'אשה' is a definition of when the both of them are completely connected together, and the name of G-d connects them completely.
The name of 'בעל' is called because he engages in sexual interaction with her, and interacts with her.
We find the words ובעלה - an interaction in which one works on another. It is a one way interaction rather than a , on the other hand,ther hand, results in separation.
איש' ו'אשה, on the other hand, is an expression of connection, and one doesn't annul themselves to the other (no-one wears the pants in the marriage).
This is the meaning of the verse in Jeremiah: They broke their promise to me, and I was their husband - because G-d enacted a connection to them, and this connection was liable to happen, and the result is there is no true connection as a result. However, in the future, G-d will not 'work on them' but they will be connected completely to G-d.
(א) והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי, שם בעל מורה על הממשלה והקנין שמושל על הדבר מפני שהוא שלו וקנינו, ושם איש מורה על האהבה והקורבה והאישות, ועד עתה שלא היה לה' קורבה עמהם, והשגחתו היתה נסתרת ומעוטפת במסך טבעי היו עובדים מצד היראה וקוראים לו בעלי מצד ממשלתו עליהם, שבזה יביטו לפעמים אל משרתיו אשר הם אמצעיים אל השפע המגיע להם מאתו על ידם וייראו ויכבדו גם אותם, אבל לעתיד יתהלך בתוכם ויתן להם ברכותיו מבלי אמצעי כאשר יתיחד איש עם אשתו, כמ"ש חז"ל ע"ז שתהיה ככלה בבית חמיה ולא ככלה בית אביה, כי יהיה מעונתו בעולם השפל לשכון כבוד בתוכם, ותקבל שפע האלהית פנים אל פנים, ותעבוד מאהבה ולא תירא ותכבד זולתו:
בעל - refers to something you have control and ownership over.
אישי- refers to love and closeness and marriage. Until now there was no closeness with the Jewish people, and his influence was hidden and wrapped in the blanket of nature. The Jewish people served G-d with fear and called G-d בעל because of his rule over them. This caused them to look at G-d's servants which are intermediates to the blessing which arrives at their doorsteps, and they would honour and fear them as well. However in the future, G-d will walk with them, and give them his blessings without an intermediary like when a man and women are intimate.
This is the meaning of the Talmud that she will be like a bride in her father in law's house, rather than her fathers house - G-ds season will be in this low world to dwell in this world with the Jewish people, and we will receive the blessings of G-d on a face to face level, and they will serve G-d from love and not fear.
(א) כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃ (ב) וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃ (ג) וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ (ד) לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ (ס)
(ב) כי יקח. אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר (ר"פ חיי) נתתי כסף השדה קח ממני, מכאן לאשה שנקנית בכסף
The language of קיחה is one of money, as is described in the transaction between Avraham and Efron.
What people thought, versus what he really was to her.
(ג) יָדַ֥ע שׁוֹר֙ קֹנֵ֔הוּ וַחֲמ֖וֹר אֵב֣וּס בְּעָלָ֑יו יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע עַמִּ֖י לֹ֥א הִתְבּוֹנָֽן׃
(א) ידע, הלא ראינו שני מיני ההכרות האלה נתונים נתונים הם גם בטבע הבע''ח הבלתי מדברים, כי השור יכיר את בעליו רק ע''י שקנה אותו בלבד, והחמור שאין לו הכרה כ''כ עכ''פ יכירהו ע''י שנותן לו באבוס לאכול, אבל
The donkey recognises its owner because of the goodness that he does.
בְּעָלָ֑יו = recognition of good.
What makes something pleasant is their vast knowledge of it
Torah is an experience rather than just a transaction.