The long awaited cry
Fills the delivery room
To the nurses standing around
It’s the old familiar tune
But to a mother young and proud
It’s not another boy or girl
It’s a new born Jewish child
A gift for all of the world
Chorus:
Happy birthday to you
Happy birthday
That special child
Means you too
It’s your birthday
It’s that one and only day
When your luck stands so strong
Like when Rosh Hashanah comes
We separate right from wrong
We look back at the passing year
At all the good things we’ve achieved
And decide from here and on
It’s only gonna be good deeds
Chorus:
Happy Birthday...
So the next time your birthday arrives
Thank G-d for giving you life
Learn Torah a little more
And give tzedakah to the poor
Invitations to your party send
To all your family and your friends
Please come and join with me
A celebration it’s gonna be
Chorus:
Happy Birthday...
ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם.
Hayom Yom, 11 Nissan
On his birthday, one should spend time in seclusion. He should recall his experiences and think deeply into them. He should then repent and correct those (of his past deeds) that need correction and repentance.
(1) A good name is better than fragrant oil, and the day of death than the day of birth.
(ג) זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ (קהלת ז, א). אָמְרוּ לִשְׁלֹמֹה, מַהוּ טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב. אָמַר לָהֶם: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם נוֹלָד, אֵין הַכֹּל יוֹדְעִין מִי הוּא. נִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב, מַשְׁפִּיעַ מַעֲשֵׂים טוֹבִים, בָּאִין יִשְׂרָאֵל מִטַּפְּלִין עִמּוֹ, עוֹשִׂין עִמּוֹ גְּמִילוּת חֶסֶד. מַכְרִיזִין שִׁבְחָם וְאוֹמְרִים: פְּלוֹנִי זֶה כַּמָּה צְדָקוֹת כַּמָּה תוֹרָה כַּמָּה מִצְוֹת עָשָׂה, מִשְׁכָּבוֹ תְהֵא עִם הַצַּדִּיקִים.
(3) Scripture states elsewhere: A good name is better than precious oil; and the day of death than the day of one’s birth (Eccles. 7:1). They asked Solomon: Why is a good name better than precious oil? He replied: When a man is born, no one knows what he will become, but when he leaves this world with a good name, good deeds become abundant because of him. The Israelites attend him, they perform deeds of charity, they extol him with praises, and they exclaim: “How righteous was so-and-so, and how wholeheartedly he fulfilled the law and performed good deeds.” May his sleep be with the righteous.
ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה עירבב את המזלות הה"ד (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה וגו'.
רב יוסף כי הוה בר שיתין עבד להו יומא טבא לרבנן אמר נפקי לי מכרת
The Gemara relates that when Rav Yosef turned sixty he made a holiday for the Sages. Explaining the cause for his celebration, he said: I have passed the age of karet.
ת"ר שתי שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא והללו אומרים נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא עכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו
The Sages taught the following baraita: For two and a half years, Beit Shammai and Beit Hillel disagreed. These say: It would have been preferable had man not been created than to have been created. And those said: It is preferable for man to have been created than had he not been created. Ultimately, they were counted and concluded: It would have been preferable had man not been created than to have been created. However, now that he has been created, he should examine his actions that he has performed and seek to correct them. And some say: He should scrutinize his planned actions and evaluate whether or not and in what manner those actions should be performed, so that he will not sin.
(א) יום מלכנו. ר״ל ביום שמחת מלך ישראל כיום הלידה או יום המלכתו אז נעשו השרים חולים בעבור נאדות מהיין כי הרבו למלאותם לשתיה ונעשו חולים מרבוי השכרות:
שכל טוב בראשית פרשת וישב פרק מ
יום הולדת [את] פרעה... רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד ושמחים בו ועושין בו משתה. אפס כי אנשי עיר הקודש אמרו כי הוא יום גנוסיא של מלכים, שמביאין ספר יחוסי המלכים וקוראין לפני פרעה.
Sechel Tova Bereishit Vayeshev Chap. 40
The day Pharoah was born... The majority of people love the day on which their year is complete, for it corresponds to the day on which they were born, and they rejoice and throw a party.
(כא) הוּא הָיָה אוֹמֵר, בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ, בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם:
(21) He [Yehudah ben Teima] used to say: Five years [is the age] for [the study of] Scripture, Ten [is the age] for [the study of] Mishnah, Thirteen [is the age] for [observing] commandments, Fifteen [is the age] for [the study of] Talmud, Eighteen [is the age] for the [wedding] canopy, Twenty [is the age] for pursuing [a livelihood], Thirty [is the age] for [full] strength, Forty [is the age] for understanding, Fifty [is the age] for [giving] counsel, Sixty [is the age] for mature age, Seventy [is the age] for a hoary head, Eighty [is a sign of superadded] strength, Ninety [is the age] for [a] bending [stature], A hundred, is [the age at which one is] as if dead, passed away, and ceased from the world.
שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח
הנה ברך לקחתי ליום מולדתי א' דר"ח אדר שהגעתי בעזה"י לשנת חמשים, והודיתי להשי"ת ברבים על שהחינו וקימנו לזמן הזה וברוך ית"ש הנותן ליעף כח ללמוד וללמד, כן יעזרני למען שמו ותורתו, עד זקנה ושיבה אל יעזבני ואל יטשני, ויהי' עמי כאשר היה עם אבותינו הקדושים זצ"ל להגדיל תורה ולהאדירה, ולגדור פרצי התורה אשר רבו בעו"ה...
ועשיתי ביום ההוא זה היום עשה ד' לי סיום למס' פסחים, ואמרתי ביום א דר"ח בע"מ וויען ברבים בסיום המסכתא.
Responsa Ktav Sofer 178
Behold, I have blessedly taken my birthday, the first day of Adar, on which I have reached the age of 50, and I have thanked God publicly for having enabled us to live, and sustained us to this time. And the Blessed One be He, who gives strength to the weak to learn and teach, may He assist me for His sake and that of His Torah, to old age that he not leave or abandon me. And may He be with me as He was with our holy fathers to increase Torah and glorify it, and to fence in the breaches of the Torah that have increased, due to our sins...
And on that day, the day God fashioned for me, I made a siyyum on Tractate Pesachim. And on the first of Rosh Chodesh Adar I delivered a public talk upon the tractate's completion.
וכאשר דיבר בקדשו הרב השלם הרמ״ז זלה״ה בס׳ תיקון שובבי״ם וכתב: ״שז״ס ׳והימים האלה נזכרים ונעשים׳ שבהזכר זכרם למטה, נעשים בפועל למעלה וזה בכל דור ודור, כי כן קיימו למעלה מה שקבלו למטה.״ עכ׳׳ד הרמ״ז ז״ל ועוד האריך ע״ש.
ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב וסימן יפה הוא וכן נוהגים בביתנו:
(ב) ושמעתי שיש מקומות נוהגים לעשות בכל שנה סעודה ביום שנכנס בו האדם בבריתו של אברהם אבינו, ומנהג יפה הוא וערב לי מאד אך לא נהגנו בזה בביתנו
(יג) וּכְדִבְרֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי שֶׁאָמַר, שֶׁנַּעֲשָׂה הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. לָמָּה לֹא עָמַד מִיָּד. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁחָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעָרֵב שִׂמְחַת הַמִּשְׁכָּן בְּשִׂמְחַת הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ יִצְחָק אָבִינוּ, לְפִי שֶׁבְּאֶחָד בְּנִיסָן נוֹלַד יִצְחָק. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵינִי מְעָרֵב שִׂמְחַתְכֶם שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה.
(13) If what R. Samuel the son of Nahman said is correct, and the Tabernacle was completed in three months, then why was it not erected immediately? Because the Holy One, blessed be He, wished to combine the festivities of the erection of the Tabernacle with the celebration of the birthday of our patriarch Isaac. Isaac was born on the first day of Nisan. The Holy One, blessed be He, said to Himself: I will combine the celebrations.
ספר השיחות - תשמ״ח ע׳ 332:
כדאי ונכון ביותר שכאו״א יעשה ביום הולדתו התוועדות של שמחה, ביחד עם בני ביתו, או גם חבריו וידידיו כו׳, כדי שקבלת ההחלטות הטובות (בלי-נדר) ביום הולדתו (שמזלו גובר) תהי׳ באופן של שמחה, שעי״ז יתוסף גם בקיום ההחלטות הטובות מתוך שמחה וחיות,
ספר השיחות - תשמ״ח ע׳ 333:
[ולהוסיף ולהעיר, אשר בכגון דא אין מקום לשאלה היתכן להוסיף מנהגים חדשים - כי, נוסף לכך שאין זה מנהג חדש (כנ״ל), הרי, כשמדובר ומודגש אודות הןספה בעניני תורה ומצוותי׳, ומתוך שמחה של מצוה ושמחה של תורה, ע״י התוועדות רעים ואיחולי ברכות איש לרעהו... מובן וגם פשוט, שכל המרבה ב״הוספות״ ט״חידושים״ כאלו הרי זה משובח]
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, זַמִּין לְמָארֵי מַתְנִיתָּא לְמֵיכַל בִּסְעוּדָתָא רַבָּה דַּעֲבַד לְהוֹ, וְחָפָא כָּל בֵּיתָא בְּמָאנֵי דִּיקָר, וְאוֹתִיב לְרַבָּנָן בְּהַאי גִיסָא, וְהוּא בְּהַאי גִיסָא, וַהֲוָה קָא בָּדַח טוּבָא.
אֲמָרוּ לֵיהּ מַאי בְּדִיחוּתָא דְּמַר בְּהַאי יוֹמָא דֵּין מִשְּׁאָר יוֹמִין. אֲמַר לְהוֹ, דְּיוֹמָא דֵין נָחֲתָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא עִילָּאָה, בְּאַרְבַּע גַּדְּפִין דְּחֵיוָתָא, לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרִי, וּבְהִילּוּלָא דָּא, יְהֵא לִי בְּדִיחוּתָא שְׁלֵימָתָא.
אוֹתְבֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ לְגַבֵּיהּ, אֲמַר תִּיב בְּרִי תִּיב, דְּיוֹמָא דֵין אַתְּ קַדִּישָׁא, וּבְעַדְבָא דְקַדִּישִׁין. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מִלָּה חַד, וְאַסְחַר אֶשָׁא בְּבֵיתָא. נָפְקֵי רַבָּנָן, חָמוּ קִיטוֹרָא דְּהֲוָה סָלֵיק מִבֵּיתָא כָּל הַהוּא יוֹמָא.