Hasidim and Haverim

משנה אבות ה׳:י׳

(י) אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע:

Pirkei Avot 5:10

(10) There are four temperaments among men: the one who says "what is mine is mine, and what is yours is yours" -- that's an [average] temperament. And there are some who say that is the temperament of Sodom. [A second type is one who says] "what is mine is yours, and what is yours is mine" -- [that's an] am ha'arets (uneducated person). [A third type is one who says] "what is mine is yours, and what is yours is yours" -- [that's a] pious person. [A final type is one who says] "what is yours is mine, and what is mine is mine" -- [that's a] wicked person.

משנה ברכות ה׳:א׳

(א) אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק:

Mishnah Berakhot 5:1

(1) [One] should not stand up to pray unless he is in a serious frame of mind. The original pious ones used to wait one hour and then pray, in order to direct their hearts towards the Omnipresent. [While one is reciting Shemoneh Esrei,] even if the king greets him, he should not respond to him, and even if a snake wraps around his heel, he should not interrupt.

משנה אבות ה׳:י׳

(י) אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם. הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, זוֹ מִדָּה בֵינוֹנִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ וְשֶׁלְּךָ שֶׁלָּךְ, חָסִיד. שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, רָשָׁע:

Pirkei Avot 5:10

(10) There are four temperaments among men: the one who says "what is mine is mine, and what is yours is yours" -- that's an [average] temperament. And there are some who say that is the temperament of Sodom. [A second type is one who says] "what is mine is yours, and what is yours is mine" -- [that's an] am ha'arets (uneducated person). [A third type is one who says] "what is mine is yours, and what is yours is yours" -- [that's a] pious person. [A final type is one who says] "what is yours is mine, and what is mine is mine" -- [that's a] wicked person.

בבא קמא ל׳ א:ט״ז

ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה

Bava Kamma 30a:16

The Sages taught: The early pious people would conceal their thorns and their pieces of glass in their fields, and would dig to the depth of at least three handbreadths in order to bury them, so that they would not obstruct the plow.

משנה חגיגה ב׳:ז׳

בגדי עם הארץ מדרס לפרושין. בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש. בגדי קודש מדרס לחטאת. יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה. והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו. והיתה מטפחתו מדרס לחטאת:

Mishnah Chagigah 2:7

The clothes of an Am Ha'aretz [unlearned person] are midras [considered impure by treading] for perushin [individuals, generally Sages, highly concerned with maintaining ritual purity]. The clothes of perushin are midras for those who eat terumah. The clothes of those who eat terumah are midras for kodesh [and those who eat it]. The clothes of [those who eat] kodesh are midras for [those who touch]chattat water. Yose ben Yoezer was a pious man of the priesthood, and his cloak was midras for kodesh. Yochanan ben Gudgeda ate [even chullin] at the purity [required for] kodesh all his days and his cloak was midras for chattat water.

נדרים י׳ א:ו׳

רבי יהודה לטעמיה דתניא רבי יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוין להביא קרבן חטאת לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידיהם מה היו עושין עומדים ומתנדבין נזירות למקום כדי שיתחייב קרבן חטאת למקום

Nedarim 10a:6

The Gemara answers: Here, too, Rabbi Yehuda conforms to his standard line of reasoning, as it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: The early generations of pious men would desire to bring a sin-offering but did not have the opportunity to do so because the Holy One, Blessed be He, does not bring about a stumbling block through them, and they would not sin even unwittingly. What would they do? They would rise and volunteer naziriteship to the Omnipresent in order to be liable to bring a sin-offering of a nazirite to the Omnipresent.

נדרים י׳ א:ז׳

רבי שמעון אומר לא נדרו בנזיר אלא הרוצה להביא עולה מתנדב ומביא שלמים מתנדב ומביא תודה וארבעה מיני לחמה מתנדב ומביא אבל בנזירות לא התנדבו כדי שלא יקראו חוטאין שנאמר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש

Nedarim 10a:7

Rabbi Shimon says: They did not take a vow of naziriteship. Rather, one who would want to bring a burnt-offering would volunteer and bring it; one who would want to bring a peace-offering would volunteer and bring it; and one who would want to bring a thanks-offering and its four types of bread would volunteer and bring them. However, they did not volunteer naziriteship in order that they not be called sinners. According to Rabbi Shimon, naziriteship involves some element of sin, as it is stated: “And he shall make atonement for him, for that he sinned against the soul” (Numbers 6:11).

בבא קמא ל׳ א:י״ח

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין רבא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות:

Bava Kamma 30a:18

Rav Yehuda says: One who wants to be pious should observe the matters of tractate Nezikin, so as to avoid causing damage to others. Rava said he should observe the matters of tractate Avot. And some say he should observe the matters of tractate Berakhot.

תוספתא דמאי ב׳:ב׳

המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה.

משנה דמאי ב׳:ג׳

המקבל עליו להיות חבר אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש ואינו לוקח ממנו לח ואינו מתארח אצל עם הארץ ולא מארחו אצלו בכסותו. ר' יהודה אומר אף לא יגדל בהמה דקה ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק ולא יהא מטמא למתים ומשמש בבית המדרש. אמרו לו לא באו אלו לכלל:

Mishnah Demai 2:3

One who takes it upon himself to be a Chaver [one who scrupulously observes tithes and purity laws] may not sell to an ignorant person wet or dry [produce], nor buy from him wet [produce], nor be the guest of an Am HaAretz nor host him as a guest [when he is clothed] in his [own] garments. Rabbi Yehudah says, “He may not even raise small animals, nor be unrestrained regarding vows and entertainment, nor become defiled by [contact with] a corpse, and frequent the house of study.” They said to him, “These are not included in the general principle.”