תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה
בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא
ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה
אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה
והתורה אמרה (שמות כג, ז) מדבר שקר תרחק
אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו
מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות
טיפה של שקר
רבי יצחק מווּרְקי היה דרשן פופולרי מאוד, ואת שיעוריו היו באים לשמוע אנשים רבים, גם גדולי תורה וגם פשוטי עם.
פעם אחת שמע מוכר חלב אחד את הרבי מסביר את הכתוב "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם…" (ויקרא יט, לה-לו), ואת חומרת העבירה של מעשי רמייה במשקלות ובמידות. הרגיש האיש שאליו ואל חטאיו מתכוון הרבי, ומצפונו ייסרו. החליט לשנות דרכיו, ומאותו יום הפסיק להונות את הבריות. התקין לו משֹוּרה נכונה למדוד את החלב וחדל מלמהול אותו במים כפי שעשה עד אז.
אחר זמן בא האיש אל הרבי מוורקי וסיפר לו: "כך וכך עשיתי, אלא שמאותו יום שאני מודד את חלבי במשורה נכונה ואיני מוהלו במים, מתלוננים הבריות על החלב שלי שאינו טוב כאשר היה בעבר!"
שמע הרבי מוורקי ואמר: "אם העולם שטוף בשקר עד כדי כך, הוסף טיפה אחת של מים לכל משורה, טיפה אחת בלבד, כדי לצאת ידי חובה."