פירוש הגר"א על משלי
כמו המים שמראין פני האדם כפי מראהו להמים אם יעקם פניו גם המים יתראו, כן לב האדם לאדם אם לבו טוב לאותו אדם הוא גם כן טוב עמו אף שאינו ידוע לבו של אדם.
וכמו שהאדם דבק בהשם יתברך כן הקב"ה מדבק בו
פירוש הגר"א על משלי
"קצר אפיים יעשה איוולת". שיש שני מיני רשעים, רע ומרמה כמו שכתוב למעלה. והיינו שמי שהוא קצר אפיים הוא יעשה איוולתו תיכף בלי ישוב הדעת והוא הרע גמור. לאיש מרמה ישנא, אבל המרמה יחשוב מחשבות רעות בליבו ולא יגלה לחוץ מחשבתו, ואף על פי כן ישנא אף שאין אדם יודע מה שבליבו של אדם, ישנא, כי כמים הפנים אל הפנים.
אור החיים על בראשית מ"ד:י:ח
ובדרך דרש יתבאר אומרו ויגש אליו ע"ד אומרו (משלי כ"ז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ולזה נתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ופיוסו, והוכרח לעשות כן לצד שמן הטבע לא יחבבו בני יעקב עע"ז כי (תהלים קכ"ה) לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים וממזג נפשם לשנוא אשר בשר חמורים בשרם, לזה הוצרך לפי שעה להפך המוטבע ולהגישו בלבבו ולהשיבו בתוואני דליביה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃ (מה) עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ ...
(44) Stay with him a while, until your brother’s fury subsides— (45) until your brother’s anger against you subsides—and he forgets what you have done to him. ...
(35) All his sons and daughters sought to comfort him; but he refused to be comforted.
BUT HE REFUSED TO COMFORT HIMSELF — A person does not accept consolation for one living whom he believes to be dead, for with regard to the dead it is decreed that he be forgotten from the heart, but it is not so decreed with regard to the living (Genesis Rabbah 84:20).
(יא) וְדִבֶּ֨ר יקוק אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ.....
(11) The LORD would speak to Moses face to face, as one man speaks to another......
(א) ויכר יוסף וגו'. פי' הגם שהוא הכירם לצד שהניחם בחתימת זקן ומטבע אנושי כשתולד הידיעה בלב א' מהשנים גם בלב השני יתעורר בחינת הזכרון כי הלבבות יגידו סודות נעלמים כאומרם (משלי כז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, וידקדקו בעינים במצח בדיבור והידיעה הולכת וגדלת עד שישלים הבחון, אף על פי כן מודיע הכתוב שהם לא הכירוהו, והטעם לצד ראותו ברום המעלות החליטו הבחינה והרחיקו מלבם מחשוב דבר זה: