רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק ז:הלכה ג
לפי מה שחסר העני אתה מצווה ליתן לו, אם אין לו כסות מכסים אותו, אם אין לו כלי בית קונין לו, אם אין לו אשה משיאין אותו, ואם היתה אשה משיאין אותה לאיש, אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו והעני וירד מנכסיו קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו שנאמר די מחסורו אשר יחסר לו, ומצווה אתה להשלים חסרונו ואין אתה מצווה לעשרו.
You are commanded to provide the needy with whatever they lack. If they lack clothing, you must clothe them. If they lack household goods, you must provide them...You are commanded to fulfill all of their needs, though not required to make them wealthy. [AJWS translation]
Suggested Discussion Questions:
1. Why is this obligation necessary?
2. How do we determine the limit of "fulfilling all of their needs" without making them wealthy?
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)