Babylonian Talmud, Brachot 17a - A
תלמוד בבלי ברכות יז.
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
A gem in the mouths of the Rabbis of Yavneh: I am God's creature and my fellow is God's creature. My work is in the city and their work is in the field. I rise early for my work and they rise early for their work. Just they do not presume to do my work, so I do not presume to do their work. Will you say, I do (learn) much and they do (learn) little? We have a tradition: One may do much or one may do little; it is all the same, provided one directs one's heart to heaven. [translation by Soncino, edited for accessibility and gender neutrality]

Suggested Discussion Questions:

1. Why would one want to repeat this statement? Against what attitude(s) is it struggling?

2. Why and when is it important to insist on the equal value of different forms of work?

Time Period: Rabbinic (Maccabees through the Talmud)