Rambam, Guide for the Perplexed 3:27
רמבם, ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק כז
כונת כלל התורה שני דברים, והם תקון הנפש, ותקון הגוף, אמנם תקון הנפש הוא שינתנו להמון דעות אמתיות כפי יכלתם..., והתורה האמתית אשר בארנו שהיא אחת ושאין זולתה והיא תורת משה רבינו, אמנם באה לתת לנו שתי השלמיות יחד, ר"ל תקון ענייני בני אדם קצתם עם קצתם, בהסיר העול ובקנות המדות הטובות המעולות עד שתתכן עמידת אנשי הארץ והתמדתם על סדר אחד להגיע כל אחד מהם אל שלמותו הראשון, ותקון האמונות ונתינת דעות אמתיות כאשר יגיע השלמות האחרון, וכבר כתבה התורה שני השלמויות והגידה אלינו שתכלית אלו התורות כולם היא להגיע אליהם
The law as a whole aims at two things: the welfare of the soul and the welfare of the body. As for the welfare of the soul, it consists in the multitude’s acquiring correct opinions corresponding to their respective capacity…The true Law then, which as we have already made clear is unique—namely, the Law of Moses our Master—has come to bring us both perfections, I mean the welfare of the states of people in their relations with one another through the abolition of reciprocal wrongdoing and through the acquisition of a noble and excellent character. In this way the perseveration of the population of the country and their permanent existence in the same order become possible, so that every one of them achieves his first perfection; I mean also the soundness of the beliefs and the giving of correct opinions through which ultimate perfection is achieved. The Torah speaks of both perfections and informs us that the end of this Law in its entirety is the achievement of these two perfections. [Translation by Uri L'Tzedek]

Suggested Discussion Questions:

1. What are the two perfections?

2. How do the Torah and the law speak to both perfections? Can you think of any examples?

3. Can you have one of these perfections without the others? Are they both necessary? Why?

Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)