רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות
Anyone who makes up their mind to study Torah and not to work but live on charity profanes the name of God, disgraces the Torah, obscures the light of religion, causes harm to themselves, and deprives themselves of life in the future world, for it is forbidden to derive temporal advantage from the words of the Torah. The sages said: “Whoever makes selfish use of the teachings of the Torah takes their own life.” They further told us: “Do not make of them a crown with which to magnify yourself, nor a spade with which to dig.” They urged us strongly: “Love work, and hate arrogance. All Torah study which is not combined with some work must at length fail and occasion sin” (Pirkei Avot 2:2). The end of such a person will be that they will rob their fellow. [Translation by CAJE. Edited for gender neutrality]
Suggested Discussion Questions:
1. Why does the Rambam so strongly condemn those who study Torah and live off of charity instead of working?
2. For whom is charity money designated? How do people abuse this system?
3. How does this text compare to society today?
Time Period: Medieval (Geonim through the 16th Century)