Examples of Jewish Leadership

ByAJWS Staff

AJWS On1Foot

Temple Beth Tikvah 2009/5769 Board Retreat

Exodus 1:13-22

וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה: וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן:

Exodus.1.13-22

The Egyptians ruthlessly imposed upon the Israelites the various labors that they made them perform. Ruthlessly they made life bitter for them with harsh labor at mortar and bricks and with all sorts of tasks in the field. The king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, one of whom was named Shiphrah and the other Puah, saying, "When you deliver the Hebrew women, look at the birth stool: if it is a boy, kill him; if it is a girl, let her live." The midwives, fearing God, did not do as the king of Egypt had told them; they let the boys live. So the king of Egypt summoned the midwives and said to them, "Why have you done this thing, letting the boys live?" The midwives said to Pharaoh, "Because the Hebrew women are not like the Egyptian women: they are vigorous. Before the midwife can come to them, they have given birth." And God dealt well with the midwives; and the people multiplied and increased greatly. And because the midwives feared God, God established households for them. Then Pharaoh charged all his people, saying, "Every boy that is born you shall throw into the Nile, but let every girl live." [JPS translation]

Translation	Original
If a person of learning participates in public affairs and serves as judge or arbiter, he gives stability to the land... But if he sits in his home and says to himself, “What have the affairs of society to do with me?... Why should I trouble myself with the people’s voices of protest? Let my soul dwell in peace!”—if he does this, he overthrows the world. [translation by Hazon]	מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּמִשְׁפָּט שֶׁהוּא עוֹשֵׂה, מַעֲמִיד אֶת הָאָרֶץ... אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כִּתְרוּמָה הַזּוּ שְׁמוּשְׁלֶכֵת בְּזָוִיוֹת הַבָּיִת וְאוֹמֵר: מָה לִי בְּטוֹרַח הַצִּבּוּר ?מָה לִי בְּדִינֵיהֶם? מָה לִי לִשְׁמוֹעַ קוֹלָם? שָׁלוֹם עָלֶיךָ נַפְשִׁי! הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.

Suggested Discussion Questions

When do you sit at home when you might stand up and make a difference?
What does this text say about the relationship between power and responsibility?

Exodus Rabbah 27:9

כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו, נתמנה אדם בראש ונטל טלית לא יאמר לטובתי אני נזקק לא איכפת לי בצבור אלא כל טורח הצבור עליו, אם ראה אדם מעביר בייא על חבירו או עובר עבירה ולא ממחה בידו הוא נענש עליו, ורוח הקדש צווחת בני אם ערבת לרעך, אתה ערב עליו תקעת לזר כפיך, אמר לו הקב"ה אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או ניצוח או נוצח, א"ל הקב"ה אני ואתה עומדים בזירה או נצחת או נצחתי.

Shemot_Rabbah.27.9

As long as one is but an ordinary scholar, he has no concern with the congregation and is not punished [for its lapses], but as soon as he is appointed head and dons the cloak [of leadership], he must no longer say: ‘I live for my own benefit, I care not about the congregation,’ but the whole burden of the community is on his shoulders. If he sees a man causing suffering to another, or transgressing, and does not prevent him, then he is held punishable. The Holy Spirit then exclaims, “‘My son, if you have become surety for your neighbor’- you are responsible for him, because ‘you have shaken hands on behalf of a stranger’” (Proverbs 6:1). The Holy Blessed One says to him: “‘You [by assuming office] have placed yourself in the arena’, and he who places himself in the arena stands either to fail or win. We two stand in the arena; either you prevail or I.” [Soncino translation]