"To be is to stand up for." - Rabbi Abraham Joshua Heschel

Mishna, Pe'ah 1:1

אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם:

Mishnah_Peah.1.1

These are the things for which there is no measure: the corner of the field [which is left for the poor], the first-fruits offering, the pilgrimage, acts of lovingkindness, and Torah learning. These are the things for which a person reaps the fruits in this world and his reward is in the world to come: honoring father and mother, acts of lovingkindness, bringing peace between people and the study of Torah is equal to them all. [AJWS translation]

Suggested Discussion Questions 1. Who are the players in this text – seen and unseen?
2. In what ways are these things not measurable?
3. How does a person reap benefits from these acts?

Midrash Tanhuma, Mishpatim 2

Translation	Original
If a person of learning participates in public affairs and serves as judge or arbiter, he gives stability to the land... But if he sits in his home and says to himself, “What have the affairs of society to do with me?... Why should I trouble myself with the people’s voices of protest? Let my soul dwell in peace!”—if he does this, he overthrows the world. [translation by Hazon]	מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּמִשְׁפָּט שֶׁהוּא עוֹשֵׂה, מַעֲמִיד אֶת הָאָרֶץ... אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ נַפְשִׁי! הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.כִּתְרוּמָה הַזּוּ שְׁמוּשְׁלֶכֵת בְּזָוִיוֹת הַבָּיִת וְאוֹמֵר: מָה לִי בְּטוֹרַח הַצִּבּוּר ?מָה לִי בְּדִינֵיהֶם? מָה לִי לִשְׁמוֹעַ קוֹלָם? שָׁלוֹם עָלֶיךָ

Translation

Original

If a person of learning participates in public affairs and serves as judge or arbiter, he gives stability to the land... But if he sits in his home and says to himself, “What have the affairs of society to do with me?... Why should I trouble myself with the people’s voices of protest? Let my soul dwell in peace!”—if he does this, he overthrows the world. [translation by Hazon]

מַלְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּמִשְׁפָּט שֶׁהוּא עוֹשֵׂה, מַעֲמִיד אֶת הָאָרֶץ... אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ נַפְשִׁי! הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.כִּתְרוּמָה הַזּוּ שְׁמוּשְׁלֶכֵת בְּזָוִיוֹת הַבָּיִת וְאוֹמֵר: מָה לִי בְּטוֹרַח הַצִּבּוּר ?מָה לִי בְּדִינֵיהֶם? מָה לִי לִשְׁמוֹעַ קוֹלָם? שָׁלוֹם עָלֶיךָ

Suggested Discussion Questions When do you sit at home when you might stand up and make a difference?
What does this text say about the relationship between power and responsibility?

Genesis Rabbah 8:5

א"ר סימון בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות, מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, הה"ד (תהלים פה) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא דכוליה קטטה, מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו לארץ הה"ד (דניאל ח) ותשלך אמת ארצה, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך, תעלה אמת מן הארץ, הדא הוא דכתיב (תהלים פה) אמת מארץ תצמח, רבנן אמרי לה בשם ר' חנינא בר אידי ורבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמר, מאד, הוא אדם, הה"ד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, והנה טוב אדם, ר' הונא רבה של צפורין אמר עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב"ה, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.

Bereishit_Rabbah.8.5

R. Simon said: When the Holy One, blessed be He, came to create Adam, the ministering angels formed themselves into groups and parties, some of them saying, ‘Let him be created,’ whilst others urged, ‘let him not be created.’ As it is written, "Lovingkindness and truth met, justice and peace kissed." (Psalms 85:11): Lovingkindness said, ‘Let him be created, because he will dispense acts of lovingkindness’; Truth said, ‘Let him not be created, because he full of lies’; Justice said, ' Let him be created, because he will perform acts of justice’; Peace said, ‘Let him not be created, because he is full of strife."’ What did God do? God held Truth and cast it to the ground, as it is written, "and truth will be sent to the earth." The ministering angels said before the Holy One, "Sovereign of the Universe! Why do you despise Thy seal? Let Truth arise from the earth!" Hence it is written, "Let truth spring up from the earth." (Psalms 85:12) All our Rabbis say the following in the name of R. Hanina, while R. Phinehas and R. Hilkiah say it in the name of R. Simon: Me'od (' very’) is [in reference to] Adam; as it is written, "And God saw everything that God had made, and, behold, it was very good." (Genesis 1:31), i.e. and behold Adam was good. R. Huna the Elder of Sepphoris, said: While the ministering angels were arguing with each other and disputing with each other, the Holy One created the first human. God said to them, "Why are you arguing. Man has already been made!" [AJWS translation]

Suggested Discussion Questions 1. Who are the players in this text – seen and unseen?
2. What power dynamics are at play?
3. The text calls on us to behave in certain ways that now that we've been created. What are those ways?

Rambam on Mishna Peah 1:1

וענין אמרו אוכל מפירותיהן והקרן קיימת לו, הוא מה שאומר לך, כל המצות נחלקות חלוקה ראשונה לשנים, חלק במצות המיוחדות לאדם בעצמו בינו ובין ה' כגון הציצית והתפלים והשבת ועבודה זרה, וחלק במצות התלויות בתקינות יחסי בני אדם זה עם זה כגון האזהרה על הגניבה, והאונאה, והשנאה, והנטירה, והצווי לאהוב זה את זה, ושלא נרמה זה את זה, ושלא יעמוד אחד ממנו על נזק השני, ולכבד ההורים והחכמים שהם אבות הכל, אם קיים האדם המצות המיוחדות לו בעצמו במה שבינו לבין בוראו יש לו על זה שכר יגמלהו ה' על כך לעולם הבא כמו שנבאר בפרק חלק. ואם קיים האדם המצות התלויות בתקינות יחסי בני אדם זה עם זה יש לו על זה שכר לעולם הבא על קיימו המצוה, וישיג תועלת בעולם הזה להתנהגותו התנהגות טובה עם בני אדם, לפי שאם הלך בדרך זו והלך זולתו בה יהנה גם הוא מאותה תועלת. וכל המצות שבין אדם לחברו נכללים בכלל גמילות חסדים, התבונן בהם תמצאם. הלא תראה שהלל הזקן כשאמר לו הגוי למדני תורה על רגל אחת אמר לו דעלך ביש לחברך לא תעביד, וכשתחקור זאת תמצא תלמוד תורה שקול כנגד כולם, כי בתלמוד תורה ידע האדם את כל זה כמו שביארנו בהקדמה שהתלמוד מביא לידי מעשה

Mishnah_Peah.1.1

And concerning what they say, "one gets the interest [literally eats the fruit] and the principle [literally the horn] remains to him ", it is to tell you about this: all the commandments can be divided into two groups, one group that especially apply between a person and the Eternal, such as tzitzit, tefillin, Shabbat and idol worship, and one group that apply to the regulating of human relations, such the prohibition against theft, deceit, hate, bearing a grudge, and the commandments to love one another, and not to lie to one another, and that one of us should not stand by another being damaged, and to honor parents and scholars who are the parents of all. If someone upholds the commandments between oneself and the Creator there is a reward given to him for this in the world to come as is illuminated in perek helek [the tenth chapter of Sanhedrin]. And if a person upholds the mitzvot that apply to the regulating of human relations there is a reward in the world to come because he upheld the mitzvah, and he obtains benefit in this world through behaving well with people, for if he acts in this way, then the other person will act in this way, and he will get the same benefit. All the mitzvot between people are included in the general category of acts of loving kindness. Behold you will see that Hillel the Sage when a non-Jew asked him, "teach me the Torah on one foot", he said to him, "that which is hateful to you do not do to your fellow", and when you research this you will find that the study of Torah is weighed against them all because in the study of Torah a person knows all this, as they are illustrated to us, and study brings us to act.

Suggested Discussion Questions 1. What reason is given for upholding commandments regulating human behavior? What are our reasons for behaving well with one another?
2. Have you experienced a situation where your good interpersonal ethics led to your recieving better treatment? The opposite?
3. What does it mean to say that all commandments about human relations are in the category of loving kindness? Do you agree?

Babylonian Talmud, Sukkah 49B

Translation	Original
Our Sages taught: Gemilut chasadim (acts of loving kindness) is greater than tzedakah in three ways: Acts of tzedakah involve only one’s money – gemilut chasadim can involve both money or one’s personal service. Tzedakah can be given only to the poor – gemilut chasadim can be done both for the rich and for the poor. Tzedakah can be given only to the living – gemilut chasadim can be done both for the living and the dead. [AJWS translation]	תנו רבנן: בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, צדקה - בממונו, גמילות חסדים - בין בגופו בין בממונו. צדקה - לעניים, גמילות חסדים - בין לעניים בין לעשירים. צדקה - לחיים, גמילות חסדים - בין לחיים בין למתים.

Translation

Original

Our Sages taught: Gemilut chasadim (acts of loving kindness) is greater than tzedakah in three ways: Acts of tzedakah involve only one’s money – gemilut chasadim can involve both money or one’s personal service. Tzedakah can be given only to the poor – gemilut chasadim can be done both for the rich and for the poor. Tzedakah can be given only to the living – gemilut chasadim can be done both for the living and the dead. [AJWS translation]

תנו רבנן: בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, צדקה - בממונו, גמילות חסדים - בין בגופו בין בממונו. צדקה - לעניים, גמילות חסדים - בין לעניים בין לעשירים. צדקה - לחיים, גמילות חסדים - בין לחיים בין למתים.

Suggested Discussion Questions 1. In what ways can acts of lovingkindness be done for the wealthy?
2. How can we add lovingkindness to our tzedakah?
3. How can we add lovingkindness to our foreign assistance policies? to our domestic policies?

Rambam, Laws of Lending and Borrowing 1:1

Translation	Original
It is a positive mitzvah to lend to the poor, as it is said, “You should lend money to my poor, the poor of your people.” One might have thought this was a discretionary act. But the Torah teaches, “You must open your hand and lend him sufficient for whatever he needs” (Deuteronomy 15:8). And this mitzvah is greater than [giving] tzedakah to the poor who ask for it, for he is already at the stage where he must ask, while this one has not yet reached that stage. And the Torah specifically rebukes one who refrains from loaning [to the poor in this manner], as it is said, “[If] you are mean to your kinsman and give him nothing, he will cry out to God against you, and you will incur guilt.” (Deuteronomy 15:9). [AJWS translation]	מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, יכול רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו וגו' ומצוה זו גדולה מן הצדקה אל העני השואל שזה כבר נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למדה זו, והתורה הקפידה על מי שימנע מלהלוות לעני שנאמר ורעה עינך באחיך האביון וגו'.

Translation

Original

It is a positive mitzvah to lend to the poor, as it is said, “You should lend money to my poor, the poor of your people.” One might have thought this was a discretionary act. But the Torah teaches, “You must open your hand and lend him sufficient for whatever he needs” (Deuteronomy 15:8). And this mitzvah is greater than [giving] tzedakah to the poor who ask for it, for he is already at the stage where he must ask, while this one has not yet reached that stage. And the Torah specifically rebukes one who refrains from loaning [to the poor in this manner], as it is said, “[If] you are mean to your kinsman and give him nothing, he will cry out to God against you, and you will incur guilt.” (Deuteronomy 15:9). [AJWS translation]

מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, יכול רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו וגו' ומצוה זו גדולה מן הצדקה אל העני השואל שזה כבר נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למדה זו, והתורה הקפידה על מי שימנע מלהלוות לעני שנאמר ורעה עינך באחיך האביון וגו'.

Suggested Discussion Questions 1. What are some of the difference between tzedakah-giving and money lending?
2. What are the ramifications of debt to the world's poorest countries?
3. When is it better to give than to lend?

Ha’emek Davar, Deuteronomy 15:7

והנה השכל מבין שיש ליתן, אבל לבבו חושב מחשבות און ומצטער, כי קשה עליו וכו'. ועל זה בא הפסוק לא תאמץ את לבבך, אלא תאמץ את שכלך.

Deuteronomy.15.7

The person’s intellect tells him to give, but his heart feels distress in giving to the poor. Therefore, the verse tells him, “do not harden your heart,” only your intellect. [Hartman translation]

Suggested Discussion Questions 1. Who are the players in this text – seen and unseen? 2. What power dynamics are at play? 3. What does it mean to harden your intellect? How it help the poor for us to harden our intellects but not our hearts?