Midrash Ecclesiastes Rabbah 7:13
| Translation | Original |
|---|---|
| When the Holy One created the human being, He took him and led him around all the trees of the Garden of Eden and said to him: Behold my works, how beautiful they are. All that I have created is within your domain. Take care, therefore, that you do not destroy My world, for if you do, there will be no one else to set it right after you. | ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו, בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, ולא עוד שאת גורם מיתה לאותו צדיק, משל משה רבינו למה"ד, לאשה עוברה שהיתה חבושה בבית האסורים, ילדה שם בן גדלה שם ומתה שם, לימים עבר המלך על פתח האסורים כשהמלך עובר התחיל אותו הבן צווח, ואומר אדני המלך כאן נולדתי כאן גדלתי באיזה חטא אני נתון כאן איני יודע, אמר לו בחטא של אמך, כך במשה כמו שכתוב הן האדם היה כאחד כתיב הן קרבו ימיך למות. |
Suggested Discussion Questions
1. Do these two concepts (of “working” and “protecting”) contradict or complement each other? How?
2. What/how does this story make you feel?
3. Do you find it compelling that a contemporary environmental ethic is reflected in this classical text? What differences do you notice between contemporary environmentalism and the perspective reflected in this text?
4. What do you think about the idea that each individual has a personal obligation to protect the environment? How might that be different from making an individual contribution towards a collective effort?
