שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא והכתיב (ויקרא כו, לז) וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה
The Gemara asks: And with regard to all of the other transgressions in the Torah, is punishment not exacted from the entire world? But isn’t it written: “And they shall stumble one upon another” (Leviticus 26:37)? This verse is homiletically interpreted to mean that they shall stumble spiritually, one due to the iniquity of another, which teaches that the entire Jewish people are considered guarantors for one another. Apparently, any transgression makes the entire world liable to be punished.
"The oral Torah exists within the essence of the nature of the Jewish people. And received our blessing with the heavenly revelation of the written Torah."
- Rav Avraham Yitzhak Kook
היהודים הם כמו תצלומים מוצגים בחלון ראוה
כולם יחדיו בגבהים שונים, חיים ומתים
חתנים וכלות נערי בר-מצווה עם תינוקות.
ויש תמונות משוחזרות מתצלומים ישנים שהצהיבו.
ולפעמים באים ושוברים את החלון
ושורפים את התמונות. ואז מתחילים
לצלם מחדש ולפתח מחדש
ולהציג אותם שוב כואבים ומחייכים.
רמברנדט צייר אותם חבושי תרבושים
טורקיים ביפי זהב מועם.
שגאל צייר אותם מרחפים באוויר
ואני מצייר אותם כאבי וכאמי.
היהודים הם שמורת יער עד
שהעצים בה עומדים צפופים, ואפילו המתים
לא יוכלו לשכב. הם נשענים, עומדים, על החיים
ואין מבדיל ביניהם. רק האש
תשרוף את המתים מהר יותר.
ומה בדבר האלוהים? אלוהים נשאר
כמו בושם אישה יפה שעברה פעם
על פניהם ואת פניה לא ראו,
אך בשמה נשאר, מיני בשמים,
בורא מיני בשמים.
אדם יהודי זוכר את הסוכה בבית סבו.
והסוכה זוכרת במקומו
את ההליכה במדבר שזוכרת
את חסד הנעורים ואת אבני לוחות הברית
ואת זהב עגל הזהב ואת הצמא ואת הרעב
שזוכרים את מצרים.
ומה בדבר האלוהים? לפי הסכם
הגירושין מגן עדן ומבית המקדש
אלוהים רואה את בניו רק פעם
אחת בשנה, ביום הכיפורים.
היהודים הם לא עם היסטורי
ואפילו לא עם ארכיאולוגי, היהודים
הם עם גיאולוגי עם שברים
והתמוטטויות ושכבות וגעש לוהט.
את תולדותיהם צריכים למדוד
בסולם מדידה אחרת.
היהודים משויפי סבל ומלוטשי ייסורים,
כמו חלוקי אבן לחוף הים.
מותר היהודים רק במותם
כמותר חלוקי אבן על שאר האבנים:
כשהיד החזקה משליכה אותם
הם קופצים שתי פעמים או שלוש
על פני המים, לפני שהם טובעים.
לפני זמן מה פגשתי אישה יפה,
שסבה עשה לי ברית מילה
זמן רב לפני שנולדה. אמרתי לה,
את לא מכירה אותי ואני לא מכיר אותך,
אבל אנחנו העם היהודי,
סבך המת ואני הנימול ואת הנכדה היפה
זהובת השיער: אנחנו העם היהודי.
ומה בדבר האלוהים? פעם שרנו
"אין כאלוהינו" עכשיו אנו שרים, "אין אלוהינו",
אבל אנו שרים, אנחנו עדין שרים.
The Jews
Yehudah Amichai
The Jews are like photos in a display window,
All of them together, short and tall, alive and dead,
Brides and grooms, bar mitzvah boys and babies.
Some are restored from old yellowed photographs.
Sometimes people come and break the windows
And burn the pictures. And then they start
Photographing and developing all over again
And displaying them again, sad and smiling…
A Jewish man remembers the sukkah in his grandfather’s home.
And the sukkah remembers for him
The wandering in the desert that remembers
The grace of youth and the Tablets of the Ten Commandments
And the gold of the Golden Calf and the thirst and the hunger
That remembers Egypt…
A Jewish man remembers the sukkah in his grandfather’s home.
And the sukkah remembers for him
The wandering in the desert that remembers
The grace of youth and the Tablets of the Ten Commandments
And the gold of the Golden Calf and the thirst and the hunger
That remembers Egypt…
Some time ago, I met a beautiful woman
Whose grandfather performed my circumcision
Long before she was born. I told her,
You don’t know me and I don’t know you
But we are the Jewish people,
Your dead grandfather and I the circumcised and you the beautiful granddaughter with golden hair: We are the Jewish people.
And what about God? Once we sang
“There is no God like ours,” now we sing, “There is no God of ours”
But we sing. We still sing.
Four Positions on Jewish Peoplehood (A Framework for Strategic Thinking about Jewish Peoplehood)
1. Peoplehood as a common destiny
2. Peoplehood as a shared mission with an emphasis on Tikkun Olam
3. Peoplehood as a shared kinship and mutual responsibility
4. Peoplehood as an obligation
The Five Legged Table (Avraham Infeld)
Why a Five-Legged table? Because a table with five legs is very sturdy, it is very strong. If all Jews were to fulfil in their lives all five legs that I’m going to talk about, we would be very very strong. I have seen tables meant for five legs stand on four, I have seen them stand on three. On two, they tipple over, on one they are not even a table. So what am I? I am basically a Jewish carpenter. I travel the world meeting with Jews, trying to talk to Jews about the five legs on which I view being Jewish standing, and I try to encourage people to try to internalise in their lives at least three out of the five legs.
Memory
Family
Covenant (Halakha)
Relationship with Israel
Hebrew