(ב) שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
(2) Shimon the Righteous was from the remnants of the Great Assembly. He would say, "On three things the world stands: on the Torah, on the avodah and on acts of lovingkindness."
What is the avodah in this quote?
(ד) על העבודה כיצד כל זמן שעבודת בית המקדש קיימת העולם מתברך על יושביו וגשמים יורדין בזמנן ... שאין עבודה שהיא חביבה לפני הקב״ה יותר מעבודת בית המקדש
On avodah how? As long as the avodah [service] of the Temple is maintained, the world will be blessed and the rains come down in their seasons. That there is nothing more loved by God than the avodah [service] of the Temple
What is avodah here?
What does the Tanakh say about prayer and sacrifice here?
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן
On a similar note, Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Anyone who relieves himself, washes his hands, dons phylacteries, recites Shema, and prays, the verse ascribes credit to him as if he built an altar and offered a sacrifice upon it.
What is the connection between prayer and sacrifice?
How does this expand upon what the first Berachot text says about prayer and sacrifice?
איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא, יד)
...Which is the service of God that is performed in the heart? You must say that this is referring to prayer. And, afterward, it is written: “And I shall give the rain of your land in its due time, the first rain and the last rain” (Deuteronomy 11:14).
How does this text connect between avodah, sacrifice, and prayer?