רבן גמליאל היה אומר. כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח. לא יצא ידי חובתו. ואלו הן. פסח. מצה. ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים. מצה. על שום שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו. כאילו הוא יצא ממצרים. שנאמר בשמות יג, פסוק ח' 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר. בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים' לפיכך אנחנו חייבין להודות ,להלל ,לשבח, לפאר, לרומם להדר, לברך , לעלה ולקלס. למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו:
הוציאנו מעבדות לחירות.
מיגון לשמחה.
ומאבל ליום טוב.
ומאפילה לאור גדול
ומשעבוד לגאולה ... ונאמר לפניו הללויה.
Rabban Gamliel used to say: Whoever does not mentioned these three things on Passover does not discharge his duty, and these are they: the Passover-offering, unleavened bread, and bitter herbs. [The] Passover-offering [is offered] because the Omnipresent One passed over the houses of our ancestors in Egypt. Unleavened bread [is eaten] because our ancestors were redeemed from Egypt. [The] bitter herb is [eaten] because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt. In every generation a person must regard himself as though he personally had gone out of Egypt, as it is said: “And you shall tell your son in that day, saying: ‘It is because of what the Lord did for me when I came forth out of Egypt.’” Therefore it is our duty to thank, praise, laud, glorify, exalt, honor, bless, extol, and adore Him Who performed all these miracles for our ancestors and us; He brought us forth from bondage into freedom, from sorrow into joy, from mourning into festivity, from darkness into great light, and from servitude into redemption. Therefore let us say before Him, Hallelujah!
(ח) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
(8) And you shall explain to your son on that day, ‘It is because of what the LORD did for me when I went free from Egypt.’
מצרים
לאה שבת
מילים: איה כורם
כשיצאתי ממצרים
זחלתי על גחוני
ארבעים ימים ולילה
לא ידעתי מי אני
כשיצאתי ממצרים
לא ידעתי עוד לאן
המדבר הזה יקח אותי
יקח אותי מכאן
ומאז אני לא עוצמת עין
הלילות כאן חשוכים
ומאז אני לא עוצמת עין
מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי.
עבדים היינו. היינו עבדים.
עבדים עדיין. עדיין עבדים.
שם בחרבה הבנתי
בין קירות ים גועשים
לכל איש ישנה מצרים
אף אחד הוא לא חופשי
ויצאתי ממצרים
וחציתי את הים
ואולי גם זאת מצרים
ואני נשארתי שם
ומאז אני לא עוצמת עין
מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי.
עבדים היינו. היינו עבדים.
עבדים עדיין. עדיין עבדים.
והגדתי בלחש,
וצעקתי אליכם
אלוהים הזה שכח אותי
והוא לא יציל אתכם
והשארתי במצרים
את ליבי ואת כבודי
ויצאתי ממצרים
אז לגמרי לבדי
לאה שבת
מילים: איה כורם
כשיצאתי ממצרים
זחלתי על גחוני
ארבעים ימים ולילה
לא ידעתי מי אני
כשיצאתי ממצרים
לא ידעתי עוד לאן
המדבר הזה יקח אותי
יקח אותי מכאן
ומאז אני לא עוצמת עין
הלילות כאן חשוכים
ומאז אני לא עוצמת עין
מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי.
עבדים היינו. היינו עבדים.
עבדים עדיין. עדיין עבדים.
שם בחרבה הבנתי
בין קירות ים גועשים
לכל איש ישנה מצרים
אף אחד הוא לא חופשי
ויצאתי ממצרים
וחציתי את הים
ואולי גם זאת מצרים
ואני נשארתי שם
ומאז אני לא עוצמת עין
מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי.
עבדים היינו. היינו עבדים.
עבדים עדיין. עדיין עבדים.
והגדתי בלחש,
וצעקתי אליכם
אלוהים הזה שכח אותי
והוא לא יציל אתכם
והשארתי במצרים
את ליבי ואת כבודי
ויצאתי ממצרים
אז לגמרי לבדי
| |||
עברנו את פרעה נעבור גם את זה | מאיר אריאל
מס הכנסה, הם עיקלו לי מגבר
מס ערך מוסף, הם עיקלו לי משדר,
חברת החשמל עיקלו לי מצבר,
מינהל המים סתמו לי באר -
ראיתי שאני מתדרדר למשבר, התחלתי הוזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
טעות במחשב עלתה לי מיליון,
כספומט בלע לי יתרת חשבון,
מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון,
שופט אוטומטי שלל לי רשיון
לעורך דין מכני שילשלתי אסימון בחריץ הפה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
לפעמים אני חוטף את זה באוטובוס צפוף
או ביציאה ממגרש עת אני דרוך ודחוף,
לפעמים ברחוב מרוב חיכוך ושפשוף,
מרוב ביקוש לאיזה אושר חטוף,
בגב, בצלעות, לפעמים בפרצוף, המרפק הזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
יצאנו לשתות למחוץ את הראש,
על הדלפק פגשנו את נינה בני ושוש,
אהלן - על הכיפק, אבל המשכנו לחרוש,
דלפק שני שוב נינה בני ושוש,
דלפק שלישי בשלוש, את מי יכולנו לפגוש וכך זה חוזר
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
הסתובבתי קצת זמן ללא מטרה,
ללא הגדרה וללא פשרה,
איבדתי גובה וקצת הכרה,
חשבתי אולי בכל זאת הגדרה,
שתתן תשובה חד משמעית וברורה - נקרעתי על זה..
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש,
ולמען האמת אני די אדיש.
המצב אומנם ביש אך איני מרגיש,
אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש.
ושלטון העם שוב יורד אל הכביש - ואני מתבזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
תראו חברים לא מכל דבר אני באמת סובל
לא תמיד אני יודע מה כן ובמה זה גובל
אני בדרך כלל אוהב לשמוע אנשים מדברים
אבל לפעמים אני פשוט מתפוצץ
כשהם פולטים את כל השטויות שלהם
אני ממש כזה
אבל עברנו את פרעה אז נעבור גם את זה
אני יודע תראו יש לפעמים מצבים
אתם יודעים שבן אדם פוגש בן אדם
והם מחליפים דעות ולפני שאתה יודע מי ומה
הם מסתלפים ולפני שאתה יודע מה ומי
אז אני שואל את עצמי מה בעצם יוצא לי מכל זה
אבל עברנו את פרעה אז נעבור גם את זה
תראו חברים מה אתם חושבים לעצמכם
מי יכול לקחת את כל זה מי יכול לעשות את זה
הנוכחות הזאת של הזולת עם העמדה האחרת שלו
הוא לא חושב כמוני הרי הייתי יכול לשפוך את דמו
אז באמת לפעמים זה צועק זה מתפוצץ בחזה
אבל עברנו את פרעה נעבור גם את זה
לא אני בעד חיי משפחה אין ספק בזה
אני אוהב אישה אני אוהב ילדים
אני אוהב עוזרות אני אוהב נהגים
אני אוהב חייט אני אוהב תופרת
אני אוהב גנן שיודע לנגן על הכלי הזה
אבל עברתי אני את פרעה אעבור גם את זה.
מס הכנסה, הם עיקלו לי מגבר
מס ערך מוסף, הם עיקלו לי משדר,
חברת החשמל עיקלו לי מצבר,
מינהל המים סתמו לי באר -
ראיתי שאני מתדרדר למשבר, התחלתי הוזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
טעות במחשב עלתה לי מיליון,
כספומט בלע לי יתרת חשבון,
מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון,
שופט אוטומטי שלל לי רשיון
לעורך דין מכני שילשלתי אסימון בחריץ הפה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
לפעמים אני חוטף את זה באוטובוס צפוף
או ביציאה ממגרש עת אני דרוך ודחוף,
לפעמים ברחוב מרוב חיכוך ושפשוף,
מרוב ביקוש לאיזה אושר חטוף,
בגב, בצלעות, לפעמים בפרצוף, המרפק הזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
יצאנו לשתות למחוץ את הראש,
על הדלפק פגשנו את נינה בני ושוש,
אהלן - על הכיפק, אבל המשכנו לחרוש,
דלפק שני שוב נינה בני ושוש,
דלפק שלישי בשלוש, את מי יכולנו לפגוש וכך זה חוזר
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה
הסתובבתי קצת זמן ללא מטרה,
ללא הגדרה וללא פשרה,
איבדתי גובה וקצת הכרה,
חשבתי אולי בכל זאת הגדרה,
שתתן תשובה חד משמעית וברורה - נקרעתי על זה..
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש,
ולמען האמת אני די אדיש.
המצב אומנם ביש אך איני מרגיש,
אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש.
ושלטון העם שוב יורד אל הכביש - ואני מתבזה...
אבל עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
תראו חברים לא מכל דבר אני באמת סובל
לא תמיד אני יודע מה כן ובמה זה גובל
אני בדרך כלל אוהב לשמוע אנשים מדברים
אבל לפעמים אני פשוט מתפוצץ
כשהם פולטים את כל השטויות שלהם
אני ממש כזה
אבל עברנו את פרעה אז נעבור גם את זה
אני יודע תראו יש לפעמים מצבים
אתם יודעים שבן אדם פוגש בן אדם
והם מחליפים דעות ולפני שאתה יודע מי ומה
הם מסתלפים ולפני שאתה יודע מה ומי
אז אני שואל את עצמי מה בעצם יוצא לי מכל זה
אבל עברנו את פרעה אז נעבור גם את זה
תראו חברים מה אתם חושבים לעצמכם
מי יכול לקחת את כל זה מי יכול לעשות את זה
הנוכחות הזאת של הזולת עם העמדה האחרת שלו
הוא לא חושב כמוני הרי הייתי יכול לשפוך את דמו
אז באמת לפעמים זה צועק זה מתפוצץ בחזה
אבל עברנו את פרעה נעבור גם את זה
לא אני בעד חיי משפחה אין ספק בזה
אני אוהב אישה אני אוהב ילדים
אני אוהב עוזרות אני אוהב נהגים
אני אוהב חייט אני אוהב תופרת
אני אוהב גנן שיודע לנגן על הכלי הזה
אבל עברתי אני את פרעה אעבור גם את זה.
לחפש עם הנר בחדרים - דניאל שרשבסקי
נשמת האדם היא כמו נר, האל מאיר באמצעותה את חדרי הלב. דרשה בתלמוד נזכרת במקום נוסף שבו נפגשים נר, חיפוש וחדרים
"נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן". נשמת האדם היא כמו נר בידו של אלוהים, האל מביט בנשמה והיא מאירה את כל החדרים שבלב. דרשה בתלמוד, שנשמעת כמו דרוש חסידי, הבבלי נוטלת את הפסוק ומפגישה את המטאפורה עם המציאות. הפסוק מדבר על נר, על חיפוש ועל חדרים. היכן נפגשים הנר, החיפוש והחדרים? הנה:
"אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". כך פותחת המשנה הראשונה במסכת פסחים. הגמרא שואלת "מנא הני מילי", כלומר מניין לנו שאכן יש לבדוק לאור הנר. התשובה של הגמרא לוקחת את הלומד למסע בין הפסוקים שנדמה שיותר משבא לעסוק בשאלה הטכנית בא לענות על שאלת הפשר - מה פשר החיפוש בחדרים לאור הנר.
אמר רב חסדא למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר.
רב חסדא בהמשך דבריו מציג שרשור של פסוקים המלמדים שהקביעה בפסוקים "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב, יט) מחייבת חיפוש, ומחייבת שהחיפוש יהיה דווקא בנר. וכך שולח אותנו רב חסדא לסיפור החיפוש יוסף ואחיו כאשר השליח של יוסף מחפש את הגביע ה"גנוב" ומוצא אותו. הרי לנו שיש קשר בין מציאה לחיפוש. והנה הקשר בין חיפוש לנר:
דכתיב (צפניה א, יב) "בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות"
ומניין שיש לחפש ב'נר' (ולא ב'נרות')
דכתיב (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן.
(תלמוד בבלי פסחים ז, ב)
הדרשה נראית כמו הוכחה לוגית - מציאה=חיפוש, חיפוש=נר. מש"ל. אך נראה שרב חסדא לא מחפש את הלוגיקה. רב חסדא מפגיש את הפעולה ההלכתית של חיפוש החמץ בחדרים, עם הפעולה הנפשית של איתור הפגמים בנפש. רב חסדא הופך את המעשה של חיפוש פירור חמץ בבית למעשה של נבירה בנפש. מדי שנה, אומר רב חסדא, כשהאדם אוחז את הנר בידו ומחפש אחר החמץ, עליו לזכור שהחמץ שעל השולחן הוא מטאפורה, הוא דימוי לחמץ שבלב. כעת עליו ליטול את הנר ולחפש את השאור בחדרי נפשו.
דניאל שרשבסקי, מלמד מקרא ומדרש במסגרות שונות. חבר מערכת 929.
נשמת האדם היא כמו נר, האל מאיר באמצעותה את חדרי הלב. דרשה בתלמוד נזכרת במקום נוסף שבו נפגשים נר, חיפוש וחדרים
"נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן". נשמת האדם היא כמו נר בידו של אלוהים, האל מביט בנשמה והיא מאירה את כל החדרים שבלב. דרשה בתלמוד, שנשמעת כמו דרוש חסידי, הבבלי נוטלת את הפסוק ומפגישה את המטאפורה עם המציאות. הפסוק מדבר על נר, על חיפוש ועל חדרים. היכן נפגשים הנר, החיפוש והחדרים? הנה:
"אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". כך פותחת המשנה הראשונה במסכת פסחים. הגמרא שואלת "מנא הני מילי", כלומר מניין לנו שאכן יש לבדוק לאור הנר. התשובה של הגמרא לוקחת את הלומד למסע בין הפסוקים שנדמה שיותר משבא לעסוק בשאלה הטכנית בא לענות על שאלת הפשר - מה פשר החיפוש בחדרים לאור הנר.
אמר רב חסדא למדנו מציאה ממציאה ומציאה מחיפוש וחיפוש מחיפוש וחיפוש מנרות ונרות מנר.
רב חסדא בהמשך דבריו מציג שרשור של פסוקים המלמדים שהקביעה בפסוקים "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב, יט) מחייבת חיפוש, ומחייבת שהחיפוש יהיה דווקא בנר. וכך שולח אותנו רב חסדא לסיפור החיפוש יוסף ואחיו כאשר השליח של יוסף מחפש את הגביע ה"גנוב" ומוצא אותו. הרי לנו שיש קשר בין מציאה לחיפוש. והנה הקשר בין חיפוש לנר:
דכתיב (צפניה א, יב) "בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות"
ומניין שיש לחפש ב'נר' (ולא ב'נרות')
דכתיב (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן.
(תלמוד בבלי פסחים ז, ב)
הדרשה נראית כמו הוכחה לוגית - מציאה=חיפוש, חיפוש=נר. מש"ל. אך נראה שרב חסדא לא מחפש את הלוגיקה. רב חסדא מפגיש את הפעולה ההלכתית של חיפוש החמץ בחדרים, עם הפעולה הנפשית של איתור הפגמים בנפש. רב חסדא הופך את המעשה של חיפוש פירור חמץ בבית למעשה של נבירה בנפש. מדי שנה, אומר רב חסדא, כשהאדם אוחז את הנר בידו ומחפש אחר החמץ, עליו לזכור שהחמץ שעל השולחן הוא מטאפורה, הוא דימוי לחמץ שבלב. כעת עליו ליטול את הנר ולחפש את השאור בחדרי נפשו.
דניאל שרשבסקי, מלמד מקרא ומדרש במסגרות שונות. חבר מערכת 929.
יציאת מצרים, טורונטו תשע"ד | ערן שפיר
ממצרים לא יוצאים,
ממצרים מתעוררים ולמצרים נרדמים .
כנגד תמידין וכנגד אבות
וללא עכבות...
ממצרים לא יוצאים,
ממצרים מתעוררים ולמצרים נרדמים .
כנגד תמידין וכנגד אבות
וללא עכבות...