בית מדרש אליאב - פורים מוצ"ש שבת זכור תשע"ח - 'החיפוש אחר החופש להתחפש' המפגש לעילוי נשמת עליזה בת לידיסיה זיכרונה לברכה

ByEran Shafir

בפורים בנגלה קיימות ארבע מצוות (מנהגים) והן נקראות ארבעת המ"מים:

א. מקרא מגילה

ב. משתה ושמחה

ג. משלוח מנות איש לרעהו

ד. מתנות לאביונים

ושלוש הזדמנויות לשינוי בנסתר:

א. חופש

ב. חיפוש

ג. תחפושת

אֶסְתֵּר - אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת / אסתר שקלים

"דוֹחְתָרֶ נַגִ'יבּ"-
נַעֲרָה פָּרְסִיָּה, צְנוּעָה וּכְנוּעָה
כַּיָּאוּת
הָיִיתִי
אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ נִלְקַחְתִּי
צַו דּוֹדִי קִיַּמְתִּי
וְאֶת אֲשֶׁר עִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי
וְדָבָר לֹא בִּקַּשְׁתִּי
צוֹפָה
מָה יֵעָשֶׂה בִּי

וְאָז יָדַעְתִּי
כִּי לָעֵת הַזֹּאת הִגַּעְתִּי לַמַּלְכוּת

וְנַהֲפוֹךְ הוּא
לֹא עוֹד הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי
מִמֶּנִּי
וְלֹא עוֹד אַחֲרִישׁ

אֶלְבַּשׁ מַלְכוּת
אֶת מָרְדְּכַי אֲצַוֶּה
וּדְבַר הַמַּלְכָּה
בְּמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת
אָרִיץ
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא
וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא
וְהַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לִמְלָכוֹת
הוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרִי

קְבָעוּנִי לְדוֹרוֹת
לִהְיוֹת כֹּל אִשָׁהּ
שׂוֹרֶרֶת עַל לִבָּהּ
וּפֹעַל יָדֶיהָ תִּרְצֶה

אֶסְתֵּר –
אִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת

ביאור שטיינזלץ על מגילה ז׳ א:ג׳

א אגב דברי רב שמואל בר יהודה לענין קביעת חג הפורים, מובא עוד, אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות, כלומר, עשו את חגיגת הפורים וקריאת המגילה תקנה לדורות! שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות, שהרי במגילה מסופר נצחון היהודים על הגויים, ומוטב שלא נפרסם את הדבר. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס, ואם כן ידוע כבר הדבר בעולם וראוי שגם בישראל יעשו כן.

Steinsaltz on Megillah 7a:3

...

ביאור שטיינזלץ על בבא בתרא צ״א ב:י״ב

"ישבי נטעים" — זה שלמה, שהיה דומה לנטיעה במלכותו. "וגדרהזו רות המואביה שראתה במלכות שלמה שהיה בן בנו של בן בנה, שנאמר בשלמה: "וישם כסא לאם המלך" (מלכים א ב, יט), ואמר ר' אלעזר: הכוונה היא לאמה של שושלת המלכות, שהיא רות, שממנה צמחה השושלת כולה. ומתוך שעסקו בזמנים שיש בהם רעב בארץ, מסיימים את הפרק בברכה באותם עניינים עצמם.

מבוא למגילת אסתר - אריאל קופילוביץ'.

אסתר א׳:א׳-ט׳

(א) וַיְהִ֖י בִּימֵ֣י אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ה֣וּא אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ הַמֹּלֵךְ֙ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֔וּשׁ שֶׁ֛בַע וְעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָ֖ה מְדִינָֽה׃ (ב) בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם כְּשֶׁ֣בֶת ׀ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֗וֹשׁ עַ֚ל כִּסֵּ֣א מַלְכוּת֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בְּשׁוּשַׁ֥ן הַבִּירָֽה׃ (ג) בִּשְׁנַ֤ת שָׁלוֹשׁ֙ לְמָלְכ֔וֹ עָשָׂ֣ה מִשְׁתֶּ֔ה לְכָל־שָׂרָ֖יו וַעֲבָדָ֑יו חֵ֣יל ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י הַֽפַּרְתְּמִ֛ים וְשָׂרֵ֥י הַמְּדִינ֖וֹת לְפָנָֽיו׃ (ד) בְּהַרְאֹת֗וֹ אֶת־עֹ֙שֶׁר֙ כְּב֣וֹד מַלְכוּת֔וֹ וְאֶ֨ת־יְקָ֔ר תִּפְאֶ֖רֶת גְּדוּלָּת֑וֹ יָמִ֣ים רַבִּ֔ים שְׁמוֹנִ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃ (ה) וּבִמְל֣וֹאת ׀ הַיָּמִ֣ים הָאֵ֗לֶּה עָשָׂ֣ה הַמֶּ֡לֶךְ לְכָל־הָעָ֣ם הַנִּמְצְאִים֩ בְּשׁוּשַׁ֨ן הַבִּירָ֜ה לְמִגָּ֧דוֹל וְעַד־קָטָ֛ן מִשְׁתֶּ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּחֲצַ֕ר גִּנַּ֥ת בִּיתַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ׃ (ו) ח֣וּר ׀ כַּרְפַּ֣ס וּתְכֵ֗לֶת אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת ׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת׃ (ז) וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃ (ח) וְהַשְּׁתִיָּ֥ה כַדָּ֖ת אֵ֣ין אֹנֵ֑ס כִּי־כֵ֣ן ׀ יִסַּ֣ד הַמֶּ֗לֶךְ עַ֚ל כָּל־רַ֣ב בֵּית֔וֹ לַעֲשׂ֖וֹת כִּרְצ֥וֹן אִישׁ־וָאִֽישׁ׃ (ט) גַּ֚ם וַשְׁתִּ֣י הַמַּלְכָּ֔ה עָשְׂתָ֖ה מִשְׁתֵּ֣ה נָשִׁ֑ים בֵּ֚ית הַמַּלְכ֔וּת אֲשֶׁ֖ר לַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ...

Esther 1:1-9

(1) It happened in the days of Ahasuerus—that Ahasuerus who reigned over a hundred and twenty-seven provinces from India to Ethiopia. (2) In those days, when King Ahasuerus occupied the royal throne in the fortress Shushan, (3) in the third year of his reign, he gave a banquet for all the officials and courtiers—the administration of Persia and Media, the nobles and the governors of the provinces in his service. (4) For no fewer than a hundred and eighty days he displayed the vast riches of his kingdom and the splendid glory of his majesty. (5) At the end of this period, the king gave a banquet for seven days in the court of the king’s palace garden for all the people who lived in the fortress Shushan, high and low alike. (6) [There were hangings of] white cotton and blue wool, caught up by cords of fine linen and purple wool to silver rods and alabaster columns; and there were couches of gold and silver on a pavement of marble, alabaster, mother-of-pearl, and mosaics. (7) Royal wine was served in abundance, as befits a king, in golden beakers, beakers of varied design. (8) And the rule for the drinking was, “No restrictions!” For the king had given orders to every palace steward to comply with each man’s wishes. (9) In addition, Queen Vashti gave a banquet for women, in the royal palace of King Ahasuerus. (10) On the seventh day, when the king was merry with wine, he ordered Mehuman, Bizzetha, Harbona, Bigtha, Abagtha, Zethar, and Carcas, the seven eunuchs in attendance on King Ahasuerus, (11) to bring Queen Vashti before the king wearing a royal diadem, to display her beauty to the peoples and the officials; for she was a beautiful woman. (12) But Queen Vashti refused to come at the king’s command conveyed by the eunuchs. The king was greatly incensed, and his fury burned within him. (13) Then the king consulted the sages learned in procedure. (For it was the royal practice [to turn] to all who were versed in law and precedent. (14) His closest advisers were Carshena, Shethar, Admatha, Tarshish, Meres, Marsena, and Memucan, the seven ministers of Persia and Media who had access to the royal presence and occupied the first place in the kingdom.) (15) “What,” [he asked,] “shall be done, according to law, to Queen Vashti for failing to obey the command of King Ahasuerus conveyed by the eunuchs?” (16) Thereupon Memucan declared in the presence of the king and the ministers: “Queen Vashti has committed an offense not only against Your Majesty but also against all the officials and against all the peoples in all the provinces of King Ahasuerus. (17) For the queen’s behavior will make all wives despise their husbands, as they reflect that King Ahasuerus himself ordered Queen Vashti to be brought before him, but she would not come. (18) This very day the ladies of Persia and Media, who have heard of the queen’s behavior, will cite it to all Your Majesty’s officials, and there will be no end of scorn and provocation! (19) “If it please Your Majesty, let a royal edict be issued by you, and let it be written into the laws of Persia and Media, so that it cannot be abrogated, that Vashti shall never enter the presence of King Ahasuerus. And let Your Majesty bestow her royal state upon another who is more worthy than she. (20) Then will the judgment executed by Your Majesty resound throughout your realm, vast though it is; and all wives will treat their husbands with respect, high and low alike.” (21) The proposal was approved by the king and the ministers, and the king did as Memucan proposed. (22) Dispatches were sent to all the provinces of the king, to every province in its own script and to every nation in its own language, that every man should wield authority in his home and speak the language of his own people.

1. מה היתה התחופשת הראשונה שלי/התחפושת שני זוכר מהילדות?

דע

מילים ולחן: עלמה זהר

תראה אותך
משקר, מסתתר
לא בוטח באף אחד
מעדיף להיות לבד
אין יוצא ואין בא
לא נותן ולא מבקש אהבה
הכל אצלך
מסכה ועוד מסכה
עושה שקר בנפשך
פוגע
לא יודע לבקש סליחה
איך אתה חי
קר ומנוכר
סגור ומסוגר
מסתכל במראה
רואה שם מישהו זר

דע מי אתה
דע מאין באת
ולאן אתה הולך
ובפני מי אתה עתיד לתת דין
דין וחשבון

תראה אותך
משתמש וזורק
לועס ויורק
יש לך הכל
וזה לא מספק
אתה ריק
איך אתה מרחיק כל מי שקרוב
איך אתה מדחיק כל מה שלא טוב
לא נותן לאהוב אותך

דע
מי אתה
דע מאין באת
ולאן אתה הולך
ובפני מי אתה עתיד לתת דין
דין וחשבון

דע הכל מידה כנגד מידה
כל דבר שאתה עושה
בעולם הזה
לעולם חוזר חזרה
עד שלא תשנה כיוון
עד שלא תבקש תיקון
לא תהיה לך מנוחה
זה רודף אותך

החופש לחפש את התחפושת שלי....

שלוש רמות של חופש (מתוך מאמר של אוהד אזרחי)

כשמדברים על חופש צריך להבין על מה מדברים יש חופש שהוא 'החופש לעשות מה שבא לי'. בדיוק מה שבא לי. כשאני מזוהה עם רמה כזו של חופש אני מזוהה עם החשקים שלי, ומנסה להגשים את משאלותיהם. אינני שם לב לכך שקיימים סביבי אנשים אחרים, כי אני מאד עסוק עם עצמי. האחרים הם
אובייקטים שיש להם משמעות בעולם האגואיסטי הזה רק כשהם מסייעים לי להגשים את החופש שלי. ברובד הזה אני נצלן. זהו החופש האנוכי והמנצל. אם אשתמש במונחי הקבלה אקרא לכך 'החופש של עולם התוהו'.
הרובד הזה קיים בכולנו, אבל רובנו למדנו למתן אותו. איננו רצים למלא את כל משאלות לבנו, כי הבננו שיש להתחשב באחרים, ובחברה, והבננו שהזולת קיים ואיננו רוצים לפגוע בו או לנצל אותו.

לכן למדנו לשאוף לצורה אחרת של חופש 'לחופש על תנאי' הייתי רוצה לעשות מה שבא לי, וליהנות מהעולם, אבל רק כל עוד זה לא פוגע באחרים. ברמה הזו אנחנו אנשים טובים ונחמדים. בשפה הקבלית אקרא לכך 'חופש של עולם התיקון'. העולם היה מקום נפלא אם כל אחד היה רק מכבד את החופש של הזולת ואת זכויות האדם האחר.
אבל הבעיה עם החופש של עולם התיקון זה שהוא איננו טוטאלי. אנשי עולם התיקון הם אנשים טובים וישרים, והם יודעים שהם לא יכולים פשוט לעשות מה שבא להם, כלומר הם לא יכולים לחיות חופש אבסולוטי,
כי זה עלול לפגוע בזולת, ולכן לכל היותר הם חיים חופש בערבון מוגבל, ובפנים הם מפנטזים על דברים שהיו עושים אילו היו יכולים....

אבל יש גם רמה לגמרי אחרת של חופש. זהו 'החופש להיות מי שאני באמת, בעומק'. לחיות את היעוד שלי בחיים במלאות, לעשות את תפקידי בשלמות ולתת את כל מה שיש לי לתת לעולם מבלי להשאיר משהו מאחור. כל אחד מאתנו נולד שונה וייחודי. איננו אמורים להיות כמו אף אחד אחר ויחד עם זה מאד קשה לנו
להשלים עם זה ואנחנו מנסים כל הזמן לחקות מודלים ולהיענות לצו החברתי. הדגש בחופש הזה איננו על מה שבא לי, אלא על מה שאני נותן לעולם. עלי לדעת מהי המתנה שלי ולתת אותה בטוטליות.

משנה תורה, הלכות תשובה ה׳:א׳

(א) רְשׁוּת לְכָל אָדָם נְתוּנָה. אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה וְלִהְיוֹת רָשָׁע הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (בראשית ג כב) "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע". כְּלוֹמַר הֵן מִין זֶה שֶׁל אָדָם הָיָה יָחִיד בָּעוֹלָם וְאֵין מִין שֵׁנִי דּוֹמֶה לוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן שֶׁיְּהֵא הוּא מֵעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטּוֹב וְהָרַע וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ וְאֵין מִי שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב אוֹ הָרַע. וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ:

Mishneh Torah, Repentance 5:1

(1) Every man was endowed with a free will; if he desires to bend himself toward the good path and to be just it is within the power of his hand to reach out for it, and if he desires to bend himself to a bad path and to be wicked it is within the power of his hand to reach out for it. This is known from what it is written in the Torah, saying: "Behold, the man is become as one of us, to know good and evil" (Gen. 3.22), that is as if saying: "Behold, this species, man, stands alone in the world, and there is no other kind like him, as regards this subject of being able of his own accord, by his reason and thought, to know the good and the evil, and to do whatever his inclination dictates him with none to stay his hand from either doing good or evil; and, being that he is so, 'Lest he put forth his hand, and take also from the tree of life, and eat, and live forever'" (Ibid.)¹Abodah Zarah, 16b; Megillah, 25a. G.

הרשות לחיות את 'החופש להיות מי שאני באמת' נתונה בידי כל אדם.

וְאֵין מִין שֵׁנִי דּוֹמֶה לוֹ בְּזֶה הָעִנְיָן שֶׁיְּהֵא הוּא מֵעַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יוֹדֵעַ הַטּוֹב וְהָרַע וְעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ וְאֵין מִי שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדוֹ מִלַּעֲשׂוֹת הַטּוֹב אוֹ הָרַע.

החוכמה (ומשימת חיינו) לברר לעצמנו כל אדם 'מעצמו, בדעתו ובמחשבתו' מהו החופש שהוא בוחר להיות והבן.

1. מתי אני נוהג/ת ללבוש את התחפושת שלי?

2. מתי אני נוהג/ת להוריד את התחפושת שלי?

עוקף מלמעלה

מילים: מוקי
לחן: פילוני

אני מעביר לכם את המסר טלפאטית
נותן בראש בדרכי הפרובלמאטית
כשאני מצליף אני פוגע מתמטית
אחד אחד אני קוצר בם אוטומטית
אני מגיש את המציאות האנטי פלסטית
את החיים אני אורז חורז בומבאסטית
זו האמת אשר הולמת בנו דראסטית
האלטרנטיבה הפנטסטית
אם ננסה לבחון את היותנו אובייקטיבית
נראה אותנו נרקבים פאסיבית
מה שמדליק אותי שוב ושוב אגרסיבית
שוצץ וקוצף עם המוזיקה מאסיבית
מתפנק על המיקרופון פסיכופטית
אצלי ביד הספליף יושב אריסטוקרטית
צועד בדרך אל החופש סיסטמית
בלב חפץ ובנפש מיליטנטית

בדרכי אל הלאה עוקף מלמעלה
בינינו למחר הרי מפריד רק הלילה
עובר הלאה, עוקף מלמעלה

מה זה חופש בכלל?
אם לא ניצחון האדם על עצמו, אנחנו אבק בחלל
כל מה שיכולנו להיות ואנחנו לא

אני בונה את הקיום שלי לוגיסטית
מול ההתרחשות אני ערוך מיליטריסטית
אל מול עולם הולך ומטמטם סאדיסטית
עולם אשר ליבו שלו קפא בו סטטיסטית
איך זה לחיות בתוך חברה פוסט טראומטית
שמתמכרת לשנאה נרקופטית
איך היא טובעת בביצה הבירוקרטית
עיניים מתות שמביטות בי אנטיפטית
כשהיא מטגנת לי ת'מוח סלולרית
היא ומצפונה המפורר מולקולרית
זה המאוחסן לשעת הצורך מודולרית
זה הממותג המשומן כולו דולרית
מוק בא ומבעיר את האש, מציף אותה ווקאלית
המילים שורפות לא נשרפות, עוקף ורבלית
תמיד בתזוזה, מתנהג מולטי סטאיילית
אני לוחם את הקרבות שלי מנטלית

בדרכי אל הלאה...

ואם תאמרו אני מגזים עם זה דרמטית
אני אומר שדעתכם לא רלוונטית
חותך וחונך בשטיפות המוח אקרובטית
אי אפשר לדחוס אותי לתוך סיסמה קומפקטית
אי אפשר לתייק אותי, לשווק אותי אותנטית
אי אפשר לספר אותי, לשקר אותי קוסמטית
הטוב השב אל היוצר אותו מגנטית
מקלף את כל המסיכות מכם פואטית

1. מהו החופש שלי היום?

2. איך אני רוצה לראות את חופש שלי בעתיד?

3. מהו החופש שלנו בחברה 'להיות עם חופשי בארצנו'?

התקווה - נפתלי הרץ אימבר

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה -

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.