(22) the same days on which the Jews enjoyed relief from their foes and the same month which had been transformed for them from one of grief and mourning to one of festive joy. They were to observe them as days of feasting and merrymaking, and as an occasion for sending gifts to one another and presents to the poor.
Rava said: A person is obligated to mellow oneself [get drunk] until they do not know the difference between 'cursed is Haman' and 'Blessed is Mordechai.'
Raba and Rabbi Zeira made a Seudat Purim together. They became mellowed and then Raba arose and slaughtered Rabi Zeira. The next day he prayed for [divine] mercy and he returned to life. The next year, he [Raba] said to him [Rabi Zeira] "Come and let us make a seudat purim together." He [Rabi Zeira] replied, "Not every single time does a miracle occur."
Abudraham, Hilchot Purim
ואם תאמר האיך חייבו חכמים להשתכר בפורים והלא בכמה מקומות בתורה מזכיר שהוא מכשול גדול השכרות כמו נח ולוט. ויש לומר מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה כי בתחלה נטרדה ושתי מן המלכות על ידי משתה היין שנאמר (אסתר א, י) ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר להביא את ושתי וגו'. ובאה אסתר תחתיה על ידי משתה שנאמר (שם ב, יח) ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר וגו'. וכן ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין היה. ולכן חייבו להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר ועתה יהיה נזכר הנס הגדול בשתיית היין.
If you will say, how can the sages require inebriation on Purim? We know several places in the Torah that the perils of inebriation are enumerated, like the stories of Noach, or Lot. The answer is that all of the miracles that happen for the Jews in the days of Ahashverosh happened during wine-feasts: Vashi resisted coming out....Esther emerged as queen.... and Haman's downfall also happened through a wine-fest. Therefore we are obligated to drink on Purim because the miracle happened through wine, and so we too remember the miracle through drinking wine.
Bal HaMaor, Dapei HaRif Megillah
אמר רבה חייב איניש לבסומי בפוריא כו' כתב ה"ר אפרים ז"ל מההוא עובדא דקם רבה שחטיה לר' זירא לשנה א"ל תא נעביד כו' אידחי ליה מימרא דרבה ולית הלכתא כוותיה ולאו שפיר דמי למעבד הכי.
Rava said: One should drink in Purim etc. Said Rabbi Ephraim z"l - from the story that Rabbah slaughters Rav Zeira and that on the next year he said let's have another Purim seudah, etc - this teaches you that it is an individual opinion of Rava and that the Jewish Law does not go like him, and that it is not good to behave like this!
חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה: וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים...
One is obligated to be intoxicated on Purim to the point where he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai". Rama: Some say it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than he is used to (Kol Bo), and to fall asleep, and while he sleeps he does not know [the difference] between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai" (Maharil). [There is no difference] between one who has more and one who has less, as long as his heart is directed to heaven...
Be'er Hetev, 695:2
וישן. ויש אומרים שלא ידע לחשוב שארור המן בגימטריא ברוך מרדכי
And sleep. There are [authorities] who say that "to not be aware [of the difference] is to be unable to contemplate that "cursed be Haman" and "Blessed be Mordechai" have equivalent value in gematria.
לבו של הקב”ה הוא קרוב מאד לפיו ביום הפורים.
וזו היא אחת הטעימות שאנו טועמים בשכרות דפורים. שכן מצב השכרות הוא מצב של סילוק המחיצות בין הפה והלב
R Yitzchak Hutner, Pachad Yitzchak, Purim 4
The heart of God is very close to his mouth on Purim... and this is one of the tastes that we taste through the drinking of Purim; the situation of inebriation is one where the divisions between language and the heart are removed....
Drinking blurs barriers, not only between “Baruch Moredchai” and “Arur Haman”, but between our cognition and our emotion, our intellectual and philosophical comprehension of God’s limits and our imaginative depictions of God’s actuality, all stemming from the blurring of lines between our in-progress imperfect world and the perfected world where good has triumphed over evil, a day that God winked at us through the veil of history and we caught a glimpse. A day in which we break free from the constraints of k’viyachol and apprehend God, for a brief moment, as physical reality.
-R. Akiva Weisinger