God is Immanent
(22) There I will meet with you, and I will impart to you—from above the cover [of the ark], from between the two cherubim that are on top of the Ark of the Pact—all that I will command you concerning the Israelite people.
(יח) קָר֣וֹב יי לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת׃
Adonai is near (קָר֣וֹב יי) to all who call; to all who call to God in truth.
...[I am] with the contrite and the lowly in spirit— Reviving the spirits of the lowly, Reviving the hearts of the contrite.
God is Transcendent
(טו) הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּע֨וֹן קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (ס)
(15) Look down from Your holy abode, from heaven (מִן־הַשָּׁמַ֗יִם), and bless Your people Israel and the soil You have given us, a land flowing with milk and honey, as You swore to our fathers.”
(יב) וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ק֖וֹל רַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יי מִמְּקוֹמֽוֹ׃
(12) Then a spirit carried me away, and behind me I heard a great roaring sound: “Blessed is the Presence of Adonai, in God's place (בָּר֥וּךְ כְּבוֹד־יְהוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ).”
(טו) כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א שֹׁכֵ֥ן עַד֙ וְקָד֣וֹשׁ שְׁמ֔וֹ מָר֥וֹם וְקָד֖וֹשׁ אֶשְׁכּ֑וֹן וְאֶת־דַּכָּא֙ וּשְׁפַל־ר֔וּחַ לְהַחֲיוֹת֙ ר֣וּחַ שְׁפָלִ֔ים וּֽלְהַחֲי֖וֹת לֵ֥ב נִדְכָּאִֽים׃
For so says the High and Lofty One (רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א) that inhabits eternity, whose name is holy: "I dwell in the high and holy place..."
God is Both?
(ד) כּוּתִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי מֵאִיר, אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִם בְּמַאֲמַר, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ הָבֵא לִי אֲפַרְכָּס הֵבִיא לוֹ אֲפַרְכָּס, נָתַן עָלֶיהָ טַס שֶׁל זָהָב וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, טַס שֶׁל כֶּסֶף וְלֹא עָמְדוּ מַיִם, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן אֶצְבָּעוֹ עָמְדוּ מַיִם. אָמַר לוֹ, אֶצְבָּעֲךָ אַתָּה נוֹתֵן. אָמַר לוֹ, מָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם, אֶצְבָּעִי מַעֲמֶדֶת מַיִם, אֶצְבָּעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי מַיִם הָעֶלְיוֹנִים תְּלוּיִים בְּמַאֲמָר. אָמַר לוֹ, אֶפְשָׁר אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ, הָבֵא לִי מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, הֵבִיא לוֹ מַרְאוֹת קְטַנּוֹת, אָמַר לוֹ, רְאֵה בַּבּוּאָה שֶׁלְּךָ בָּהֶן, רָאָה אוֹתָהּ קְטַנָּה. אָמַר לוֹ, מָה אִם אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם, אַתָּה מְשַׁנֶּה עַצְמְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְצֶה, מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה הָיָה מְדַבֵּר עִם משֶׁה מִבֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִיסֵי פְּעָמִים שֶׁאֵין הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מַחֲזִיקִים כְּבוֹד אֱלָהוּתוֹ, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָאָדָם מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לח, א): וַיַּעַן יי אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וגו', מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ. וְעוֹד שְׁאָלוֹ אָמַר לוֹ אֶפְשָׁר (תהלים סה, י): פֶּלֶג אֱלֹקִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסֵר כְּלוּם, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ, הִכָּנֵס וּרְחַץ וּשְׁקוֹל עַצְמְךָ עַד שֶׁלֹא תִּכָּנֵס וּמֵאַחַר שֶׁתִּכָּנֵס, הָלַךְ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא וְשָׁקַל עַצְמוֹ לֹא חָסַר כְּלוּם, אָמַר לוֹ כָּל אוֹתָהּ הַזֵּעָה שֶׁיָּצָאת, לֹא מִמְּךָ יָצָאת, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתָּה שֶׁאַתָּה בָּשָׂר וָדָם לֹא חָסַר מַעְיָנְךָ כְּלוּם, מַעְיָנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הֱוֵי פֶּלֶג אֱלֹקִים מָלֵא מָיִם, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית וְלֹא חָסַר כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מֵימֵי בְרֵאשִׁית וּנְתָנָם חֶצְיָם בָּרָקִיעַ וְחֶצְיָם בָּאוֹקְיָנוּס, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: פֶּלֶג אֱלֹקִים מָלֵא מָיִם, פַּלְגָּא.
When God wills it, “Behold I fill the heavens and earth,” and when God wills it God spoke from between the two staves of the ark. Said Rabbi Chanina the son of Isi: there are times the entire universe cannot contain the glory of God's Divinity and there are times God speaks to a person from amid the hairs of her head. This we find written: “and God answered Job from the se'arah; read not se'arah (סְעָרָה) meaning 'whirlwind' but se'arah (שְׁעָרָה) meaning 'hair.'”
Rabbi Aryeh Kaplan
Our understanding of God’s relationship to the world is twofold, namely, that He is both immanent and transcendental. Thus, He both fills and encompasses all creation. This duality, however, is only due to our imperfect understanding of God, since He Himself is the most absolute Unity.
Rabbi Eliezer Berkowitz
...it is justified to say that “high and holy” is a paradoxical concept which yet is true of the God of the Bible. “High and holy” is the way God is related to His creation. As the infinite Being, as the Creator, He is inaccessible, He is far removed from everything created; as the Holy One, He is accessible, He is near, He is “in your midst.” He is transcendent as well as imminent. The Rabbis of the Midrash (Devarim Rabbah 2:10) used to say of Him: Rachok vekarov, far and near. “I dwell high and holy” means: Even though I am so far removed by My absolute nature, I am nonetheless near through My actions. And because of that, as I dwell on high, I also dwell with the “contrite and humble spirit” and revive him [Isaiah 57:15].
Bringing God Closer By Giving Of Ourselves
Exodus 25:1-2; 8-9
Adonai spoke to Moses, saying: Tell the Israelite people to bring Me gifts (תְּרוּמָה); you shall accept gifts for Me from every person whose heart so moves him.... And let them make Me a sanctuary that I may dwell (וְשָׁכַנְתִּי) among them. Exactly as I show you—the pattern of the Tabernacle (הַמִּשְׁכָּן) and the pattern of all its furnishings—so shall you make it.
תְּרוּמָה - from רם, meaning "high"
שָׁכַנְתִּי and מִּשְׁכָּן - from שכן, meaning "to dwell"; compare to שְׁכִינָה, the name for God's Presence on the earth