(יב) כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ה' אֱלֹקֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)
(ב) אֵיזֶה מוֹרָא, לֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הַמְיֻחָד לוֹ לַעֲמֹד שָׁם בְּסוֹד זְקֵנִים עִם חֲבֵרָיו, אוֹ מָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהִתְפַּלֵּל; וְלֹא יֵשֵׁב בְּמָקוֹם הַמְיֻחָד לוֹ לְהָסֵב בְּבֵיתוֹ; וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו בְּפָנָיו, אֲפִלּוּ לוֹמַר נִרְאִין דִּבְרֵי אַבָּא; וְלֹא יִקְרָאֶנּוּ בִּשְׁמוֹ, לֹא בְּחַיָּיו וְלֹא בְּמוֹתוֹ, אֶלָּא אוֹמֵר: אַבָּא מָארִי. הָיָה שֵׁם אָבִיו כְּשֵׁם אֲחֵרִים, מְשַׁנֶּה שְׁמָם, אִם הוּא שֵׁם שֶׁהוּא פִּלְאִי, שֶׁאֵין הַכֹּל רְגִילִים לִקְרוֹת בּוֹ. אֲבָל שֵׁם שֶׁרְגִילִין בּוֹ מֻתָּר לִקְרוֹת אֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו (טוּר).
(2) What is fear? He should not stand in the place designated for him to stand in consultation of the elders with his colleagues, or the place designated for him to pray, nor should he sit in the place designated for him to recline in his home, nor refute his words nor contradict his words in his presence, even to say 'Father's words appear to be,' nor call him by his name, neither in life nor in death, but rather say 'Father, my teacher.' Had his father's name been like the name of others, he changes them...
(ד) אֵיזֶהוּ כָּבוֹד, מַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא. וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ מַאֲכִילוֹ בְּכָל יוֹם פְּטוּמוֹת וְהֶרְאָה לוֹ פָּנִים זוֹעֲפוֹת, נֶעֱנָשׁ עָלָיו. הַגָּה: וְכֵן לְהֶפֶךְ, אִם מַטְחִין אָבִיו בָּרֵחַיִם, וְכַוָּנָתוֹ לְטוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל אָבִיו מִדָּבָר קָשֶׁה יוֹתֵר מִזֶּה, וּמְדַבֵּר פִּיּוּסִים עַל לֵב אָבִיו וּמַרְאֶה לוֹ שֶׁכַּוָנָתוֹ לְטוֹבָה עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה אָבִיו לִטְחֹן בָּרֵחַיִם, נוֹחֵל עוֹלָם הַבָּא (גְּמָרָא וְרַשִׁ''י פ''ק דְּקִדּוּשִׁין וִירוּשַׁלְמִי). וִישַׁמְּשֶׁנּוּ בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהַשַּׁמָּשׁ מְשַׁמֵּשׁ רַבּוֹ.
(4) What is honor? He feeds him and gives him drink, dresses and undresses him, brings him in and takes him out, and does so with a pleasant face, for even if he feeds him delicacies every day, yet does so with a scowl, punishment will befall him...
כל מצוות האב על הבן וכו' מאי כל מצות האב על הבן אילימא כל מצותא דמיחייב אבא למיעבד לבריה נשים חייבות והתניא האב חייב בבנו למולו ולפדותו אביו אין אמו לא אמר רב יהודה הכי קאמר כל מצות האב המוטלת על הבן לעשות לאביו אחד אנשים ואחד נשים חייבין תנינא להא דת"ר איש אין לי אלא איש אשה מנין כשהוא אומר תיראו הרי כאן שנים א"כ מה ת"ל איש איש סיפק בידו לעשות אשה אין סיפק בידה לעשות מפני שרשות אחרים עליה אמר רב אידי בר אבין אמר רב נתגרשה שניהם שוים ת"ר נאמר (שמות כ, יב) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום נאמר (ויקרא יט, ג) איש אמו ואביו תיראו ונאמר (דברים ו, יג) את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום נאמר (שמות כא, יז) מקלל אביו ואמו מות יומת ונאמר (ויקרא כד, טו) איש איש
שאל בן אלמנה אחת את ר' אליעזר אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך בא לפני רבי יהושע אמר לו כך אמר לו רבי נתגרשה מהו אמר ליה מבין ריסי עיניך ניכר שבן אלמנה אתה הטל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין
שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא
(ה) זֶה שֶׁמַּאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מִשֶּׁל אָב וָאֵם, אִם יֵשׁ לוֹ. וְאִם אֵין לָאָב, וְיֵשׁ לַבֵּן, כּוֹפִין אוֹתוֹ וְזָן אָבִיו כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל. וְאִם אֵין לַבֵּן, אֵינוֹ חַיָּב לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים לְהַאֲכִיל אֶת אָבִיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ רַק מַה שֶּׁמְּחֻיָּב לִתֵּן לִצְדָקָה (כֵּן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף דְּנִרְאֶה כֵּן מִדִּבְרֵי הָרִי''ף וְהָרֹא''שׁ, וְכֵן כָּתַב הר''ן פ''ק דְּקִדּוּשִׁין). וּמִכָּל מָקוֹם אִם יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, תָּבֹא מְאֵרָה לְמִי שֶׁמְּפַרְנֵס אָבִיו מִמָּעוֹת צְדָקָה שֶׁלּוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דב''ב וּבְהַגָּהוֹת פ''ק דב''מ וּבְחִדּוּשֵׁי אֲגֻדָּה). וְאִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים רַבִּים, מְחַשְּׁבִים לְפִי מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, וְאִם מִקְּצָתָן עֲשִׁירִים וּמִקְּצָתָן עֲנִיִּים, מְחַיְּבִים הָעֲשִׁירִים לְבַד. (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי הִלְכוֹת מַמְרִים בְּשֵׁם מוֹהֲרַ''ם וֶהֱבִיאָהּ הַבֵּית יוֹסֵף). אֲבָל חַיָּב לְכַבְּדוֹ בְּגוּפוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ, וְיִצְטָרֵךְ לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים. וְדַוְקָא דְּאִית לַבֵּן מְזוֹנוֹת לְאִיתְזוּנֵי הַהוּא יוֹמָא, אֲבָל אִי לֵית לֵיהּ, לֹא מְחֻיָּב לְבַטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ וְלַחֲזֹר עַל הַפְּתָחִים.
תני אבימי בריה דרבי אבהו יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי עולם הבא
ומביאו לעוה"ב - שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו ובגמרת ירושלמי גרס מעשה בשניהם מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני פעם אחת אמר לו אביו מאין לך כל אלה אמר לו סבא מה איכפת לך טחון ואכול כלומר לעוס ואכול הראהו שקשה לו ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחיים והיה לו אב זקן ושלח המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך אמר לו בנו אבא טחון ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה:
רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא גחין וסליק לה וכל אימת דהות נחית נחתת עלויה אתא וקא משתבח בי מדרשא אמרי ליה עדיין לא הגעת לחצי כיבוד כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה