Isaac ben Moses Arama יצחק בן משה ארמה

(c.1420 - 1494 CE) (1420 בקירוב - 1494 לספירה)

Yitzchak ben Moshe Arama was a Spanish rosh yeshiva, Talmudic commentator, preacher and philosophically-oriented exegete. He served as rosh yeshiva in Zamora and, subsequently, as chief rabbi of Tarragona. The poor inhabiants of that city could not support a beit midrash, but implored him to give public lessons and sermons. His sermonic style, fusing didactic philosophical as well as ethical teachings, served as a model for generations of darshanim, or preachers. These sermons formed the basis of his masterpiece, Akedat Yitzchak. Later, he served as chief rabbi in other cities. When Jews were expelled from Spain in 1492, he moved with his son, Meir, to Portugal, and then from there to southern Italy. He greatly admired the Rambam, but felt that the philosophical commentators who succeed him took the Rambam's philosophical approach in directions he never intended. His teachings are brought so consistently, and often anonymously, by Abarbanel in his commentaries that Meir Arama accused him of plagarizing his father's works. יצחק בן משה עראמה היה ראש ישיבה, פרשן תלמוד, דרשן ופרשן בעל נטייה לדרש, שחי בספרד. כיהן כראש ישיבה בזמורה ובעקבות זאת כיהן כרב הראשי של טרגונה. תושבי העיר העניים לא יכלו לתמוך בבית מדרש, אך החננו שיעביר שיעורים ציבוריים ודרשות. סגנון הדרשה שלו, שבה החדיר מסרים דידקטיים, פילוסופיים ומוסריים, היוו דוגמה לדורות הבאים של דרשנים. דרשות אלה יצרו את הבסיס לעבודת המופת שלו, עקידת יצחק. מאוחר יותר, שימש כרב הראשי בערים אחרות. כשהיהודים גורשו מספרד ב-1492, עבר עם בנו, מאיר, לפורטוגל, ומשם לדרום איטליה. העריץ את הרמב"ם, אולם הרגיש שהפרשנים הפילוסופיים שירשו אותו לקחו את גישתו הפילוסופית של הרמב"ם לכיוונים שלא הלמו את כוונתו המקורית של הרמב"ם. מסריו של רבי יצחק מובאים לעתים קרובות, ולפעמים ללא ציון שמו, בפרושיו של אברבנאל, שמאיר עראמה האשים אותו בגנבת רעיונותיו של אביו.