הקדמה:
ת"ר: "מפני שיבה תקום", שאלה: יכול אפילו מפני זקן אשמאי ("רשע ועם הארץ" רש"י)? ת"ל: "זקן", ואין זקן אלא חכם, שנאמר: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל". רבי יוסי הגלילי אומר: אין "זקן" אלא מי שקנה חכמה, שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו".
איסי בן יהודה אומר: מפני שיבה תקום, ואפילו כל שיבה במשמע? אמר ר' יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה. סיפור: ר' יוחנן הוה קאי מקמי סבי דארמאי. אמר: כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני. רבא מיקם לא קאי, הידור עבד להו.
יכול יהדרנו בממון - ת"ל: "תקום והדרת", שאלה: מה קימה? תשובה: שאין בה חסרון כיס - אף הידור שאין בו חסרון כיס. התלמוד סותר את עצמו: יכול יעמוד מפניו מבית הכסא ומבית המרחץ? - ת"ל: "תקום והדרת",תשובה: לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור.
אמר מר: יכול יהדרנו בממון - ת"ל: "תקום והדרת": מה קימה שאין בה חסרון כיס ומרחיבים ואומרים: - אף הידור שאין בו חסרון כיס. שאלה: וקימה, לית (אין) בה חסרון כיס? דוגמה: מי לא עסקינן דקא נקיב מרגניתא, אדהכי והכי קאים מקמיה ובטיל ממלאכתו.
פורטל הדף היומי
מהי מלאכת ניקוב המרגליות?
מסוגייתנו משתמע בברור שמלאכת ניקוב פנינים (מרגליות) הייתה מלאכה מוערכת ששכרה הגבוה בצידה. השכר הגבוה היה אולי תוצאה מעצם העיסוק בחומר גלם יקר במיוחד אך סביר יותר שהוא נבע ממומחיות מיוחדת שנדרשה מהעוסקים במלאכה זו. המומחיות המיוחדת נדרשה לא רק עבור המראה המושלם של החרוזים אלא גם משום שהפנינים נוטות להישבר במהלך הקידוח דבר שהיה עלול לגרום לנזקים גדולים. ניקוב הפנינים היה נחוץ בעולם העתיק לשם הכנת תכשיטים יוקרתיים.
אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לב) "תָּקוּם וְהָדַרְתָּ" קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִדּוּר. וְאֵין בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת חַיָּבִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן שֶׁנֶּאֱמַר תָּקוּם וְהָדַרְתָּ מַה הִדּוּר שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יַעֲצִים עֵינָיו מִן הֶחָכָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד מִפָּנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ. הָא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מָסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ:
ואין בעלי אומניות וכו'. שם אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת''ח בשעה שעוסקין במלאכתן. ודעת רבינו לומר שרשאין פירוש חייבין כמו לא תהיה לו כנושה דמתרגמינן לא תהא ליה כרשיא וכן כתבו התוספות (תוספות על קידושין ל"ג א):