יבמות י״ז א

זוֹ חַדְיָיב, ״נְהַר גּוֹזָן״ — זוֹ גִּינְזַק, ״וְעָרֵי מָדַי״ — זוֹ חַמְדָּן וְחַבְרוֹתֶיהָ, וְאָמְרִי לַהּ: זוֹ נִיהַר וְחַבְרוֹתֶיהָ. חַבְרוֹתֶיהָ מַאן? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ, מוּשְׁכֵּי, חִידְקֵי וְדוּמְקֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּן לִפְסוּל.

כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אֲמַר לִי: בִּנְךָ הַבָּא מִן יִשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ.

וְהָאִיכָּא בָּנוֹת, וְאָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ, בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַגּוֹי קָרוּי בִּנְךָ! גְּמִירִי דִּבְנָתָא דְּהָהוּא דָּרָא אִיצְטְרוֹיֵי אִצְטְרוֹ.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁעֲשָׂאוּם גּוֹיִם גְּמוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּה׳ בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ״.

יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל דְּעָבְדִי יוֹמָא טָבָא כִּי חָרְבָה תַּרְמוֹד. וְהָא חֲרִיב! הַהִיא תָּמוֹד הֲוַאי. רַב אָשֵׁי אָמַר: הַיְינוּ תַּרְמוֹד הַיְינוּ תָּמוֹד, אִכְּפוֹלֵי הוּא דְּמִכַּפְלָ[א]: חֲרִיב מֵהַאי גִּיסָא — אִיתִּיב מֵהַאי גִּיסָא, (וְאִי) חֲרִיב מֵהַאי גִּיסָא — אִיתִּיב מֵהַאי גִּיסָא.

יָתֵיב רַב הַמְנוּנָא קַמֵּיהּ דְּעוּלָּא וְקָא הָוֵי בִּשְׁמַעְתָּא, אָמַר: מָה גַּבְרָא וּמָה גַּבְרָא! אִי לָאו דְּהַרְפַּנְיָא מָאתֵיהּ! אִכְּסִיף, אֲמַר לֵיהּ: כְּסַף גֻּלְגֻּלְתָּא, לְהֵיכָא יָהֲבַתְּ? אֲמַר לֵיהּ לְפוּם נַהֲרָא. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, מִפּוּם נַהֲרָא אַתְּ.

מַאי הַרְפַּנְיָא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַר שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין בּוֹ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: כׇּל שֶׁאֵין מַכִּיר מִשְׁפַּחְתּוֹ וְשִׁבְטוֹ נִפְנֶה לְשָׁם. אָמַר רָבָא: וְהִיא עֲמוּקָּה מִשְּׁאוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם״, וְאִילּוּ פְּסוּל דִּידְהוּ לֵית לְהוּ תַּקַּנְתָּא.

פְּסוּלֵי דְהַרְפַּנְיָא מִשּׁוּם פְּסוּלֵי דְּמֵישׁוֹן, וּפְסוּלֵי דְּמֵישׁוֹן מִשּׁוּם פְּסוּלֵי דְתַרְמוֹד, פְּסוּלֵי דְתַרְמוֹד מִשּׁוּם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה.

וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: קַבָּא רַבָּא וְקַבָּא זוּטָא, מִיגַּנְדַּר וְאָזֵיל לִשְׁאוֹל, וּמִשְּׁאוֹל לְתַרְמוֹד, וּמִתַּרְמוֹד לְמֵישָׁן, וּמִמֵּישָׁן לְהַרְפַּנְיָא.

כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ? שְׁנֵי אַחִים, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, וְנוֹלַד לָהֶן אָח, וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם הַשֵּׁנִי אֶת אֵשֶׁת אָחִיו, וּמֵת. הָרִאשׁוֹנָה יוֹצְאָה מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וְהַשְּׁנִיָּה מִשּׁוּם צָרָתָהּ.

עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּמֵת, שְׁנִיָּה — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.

גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: מַאן דְּתָנֵי רִאשׁוֹנָה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, מַאן דְּתָנֵי שְׁנִיָּה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי