יש מצות חיוב הצבור כעולות ולחם הפנים ויין לנסך ושמן למאור. ויש למשפחה ידועה כמו מצות הגדול הכהנים הגדולים וההדיוטים והלוים והם מצות רבות. ויש לאדם לבדו מאיזה משפחה שיהיה כמצות המלך והנזיר והמצורע והטמאים. ורוב המצות כולל הזכרים והנקבות. ויש לזכרים לבדם כמו המילה ומקרה לילה ופטר רחם ופדיון בכור ופי שנים. ויש לנקבות לבדן כנדה ויולדת וסוטה ונדר בעולה או קטנה. ויש תלויות בדבר אחר כמו העולות והמוספין במקום הנבחר ושלש פעמים ומצות רבות ככה. ומהתלויות אם היה לנו בן מלנוהו ופדנוהו אם היה בכור ואם נטענו עץ למאכל ערלנוהו וחללנוהו ואם שדה או כרם עשרנוהו ואם הלוינו כסף לא נהיה כנושים ואם קנאנו נשינו נעשה כמשפט ואם היו לנו עבדים או שפחות או מי שיקח אשה נעשה ככתוב עליהן והמצות הדומות לאלה רבות ורובם דינים ומשפטים. ויש מצות רבות תלויות בזמנים כמילה בן שמונת ימים והערך מבן חדש ועד בן חמש ועד בן עשרים ועד בן ששים. ויש מצות רבות ביום כעולות והמילה ויש בלילה כאכילת פסח וספירת העומר. ויש בין היום ובין הלילה כסוף זמן שחיטת הפסח והדלקת הנרות וביאת הטמאים אל המחנה ויש בצהרים כתפלת המנחה ותחלת שחיטת הפסח. ויש פעם בשבוע בשבת ופעם בשנה כחג השבועות ויום הזכרון וצום כפור וחג שמיני עצרת ויש שבעת ימים כמצות כי על דרך הפשט כי הם חיוב כי הכתוב הזכיר הפסח ואמר (דברים ט״ז:ג׳) שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני למען תזכור את יום צאתך והנה הזכיר הטעם כי עד שבעת ימים אכלו ישראל המצות כי הענן היה הולך יומם ולילה עד שטבע פרעה אז הסיעם משה עד שנעשה המשכן כאשר פירשתי זה במקומו. וככה שבעת ימי סוכה והדלקת הנר שמונה ימים. וככה מקרא מגילה בזמנה. ולגמור הלל י"ח ימים ולילה אחד ולקרוא בכל ראש חדש וששת ימי הפסח. וספירת העומר שבעה שבועות וקדוש השנה השביעית ושנת החמישים:
ויש מצות רבות שאינן תלויות בדבר ולא בזמן ידוע והם חיוב לכל בני מצות זכרים ונקבות מלך וכהן ועשיר ועני בישראל גם בגר בריא או מנוגע תורה אחת לכל ואלה המצות הם העיקרים: