Remez 83פ״ג
1 א

כתיב ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אמר ר' שמעון בן חלפתא למה הדבר דומה למלך שנשא מטרונא והכניסה לו שני אריסין אף המלך זקף לה כנגדן שני אריסין. אבדה מטרונא את שלה אף המלך נטל את שלו לאחר ימים עמדה מטרונא וקשטה עצמה והביאה שני אריסין אף המלך מביא את שלו. אמר המלך אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשה של מטרונא. כך את מוצא אברהם נתן לבניו שני אריסין צדקה ומשפט שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' אף הקב"ה זקף להם כנגדן שני אריסין חסד ורחמים שנאמר ושמר ה' אלקיך לך [את הברית ואת החסד ואומר ונתן לך רחמים וגו'] אבדו ישראל את שלהן שנאמר ההופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הגיעו אף הקב"ה נטל את שלו שנאמר כי אם אספתי את שלומי מאת העם הזה את החסד ואת הרחמים עמדו וכשרו עצמן והביאו אותן ב' אריסין שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה אף הקב"ה מביא את שלו שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וגו' אמר אלו ואלו יעשו עטרה וינתנו בראשו שנאמר וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים:

2 ב

זעקת סדום ועמורה כי רבה ר' חנינא אמר רבה והולכת ר' ברכיה בשם ר' יוחנן שמענו בדור המבול שנדונו במים וסדומים שנדונו באש מנין ליתן האמור כאן להלן והאמור להלן כאן תלמוד לומר רבה רבה לגזירה שוה. ארדה נא ואראה תני ר' שמעון בר יוחאי זו היא אחת מעשר ירידות (כתוב ברמז כ"ז). ארדה נא אמר ר' אבא בר כהנא מלמד שפתח להם הקב"ה פתח של תשובה. הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה כליה הם חייבים ואם לא אדעה אודיע בהם מדת הדין בעולם:

3 ג

רבי יהודה אומר הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם לעני ואביון ישרף באש פלוטית בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי סדום ראתה עני אחד מדוקר ברחוב העיר ועגמה עליה נפשה מה היתה עושה בכל יום כשהיתה יוצאה לשאוב מים היתה נותנת בכד שלה מכל מה שבביתה ומאכלת לאותו עני אמרו מאין חי העני הזה וכשידעו בדבר הוציאוה לישרף אמרה רבון העולמים עשה משפטי ודיני ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד באותה שעה אמר הקב"ה ארדה נא [ואראה] אם צעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה:

4 ד

ואית דמפקין בהאי לישנא אמר ר' לוי אפילו אני מבקש לשתוק מדינה מדת הדין אינה מניחה אותי לשתוק. מעשה בשתי נערות שירדו למלאות מים מן המעין אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות א"ל כלו מזונותינו וכבר אנו הולכין למות. מה עשתה מלאה הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו וזו מה שביד זו וכיון שהרגישו בדבר שרפוה. עיקר שלותה של סדום לא היה אלא נ"ב שנה ומהם כ"ב שנה היה הקב"ה מרעיש עליהם הרים ומביא עליהם זועות כדי שיעשו תשובה ולא עשו הדא הוא דכתיב המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו. ויפנו משם האנשים הדא אמרה שאין עורף למלאכים. ואברהם עודנו עומד אמר ר' ישמעאל תקון סופרים הוא זה שהשכינה היתה ממתנת לאברהם. ויגש אברהם ויאמר וגו' רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר הגשה למלחמה ויגש יואב והעם אשר עמו וגו' למלחמה רבי נחמיה אומר הגשה לפיוס כמה דאת אמר ויגשו בני יהודה אל יהושע לפיוס. רבנן אמרין הגשה לתפלה כמה דאת אמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלקים בישראל וגו' ר"א פשיט ליה אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא. ר' פנחס ורבי לוי בשם רבי יוחנן זה שהוא עובר לפני התיבה אין אומרים לו בוא ועשה בוא וקרב בוא ועשה קרבן של צבור אלא בוא וקרב להתפלל. אמר ר' תנחומא למה התקינו ברכת חמש עשרה עד שומע תפלה כנגד ט"ו אזכרות שבהבו לה' בני אלים עד ה' למבול ישב שהוא מכלה את הפורענות מלבוא לעולם. ר' הונא בשם ר' אחא האף תספה אתה גורר את האף והאף לא יגררך. אמר ר' יהושע ברבי נחמיה אף שאתה מביא לעולם אתה מכלה בו הצדיקים עם הרשעים ולא דייך שאינך תולה לרשעים בשביל הצדיקים אלא שאתה מכלה הצדיקים עם הרשעים. ר' ורבי יונתן ר' אומר בשר ודם חמה כבשתו אבל הקב"ה כובש את החמה שנאמר נוקם ה' ובעל חמה. ר' יונתן אומר בשר ודם קנאה כבשתו אבל הקב"ה כובש את הקנאה שנאמר אל קנוא ונוקם ה'. האף תספה ר' שמלאי שאל לר' יונתן מאי דכתיב יש נספה בלא משפט א"ל בלא משפט מקומו. מעשה באחד שנשתלח לגבות בני טבריא ובני צפורי כשהוא גובה בטבריא ראה אחד מצפורי ותפסו א"ל מצפורי אני א"ל יש בידי לגבות בני צפורי לא הספיק לגבות בני טבריא עד שבאת רווחא לצפורי נמצא נספה בלא משפט מקומו ר' לוי אמר לדוב שהיתה משכלת בחיה ולא מצאה לשכל בחיה ושכלה בבהמה. למגל כוסחת כובין ולא שלים לה שושנה ולא שלים לה:

5 ה

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם מה את מערים על השבועה מבול של מים אין אתה מביא ושל אש אתה מביא א"כ לא יצאת ידי השבועה. השופט כל הארץ לא יעשה משפט אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש אין עולם את תפוס חבלא בתרין ראשין בעי עלמא ובעי דינא אם לית אתה מוותר צבחר לית עלמא יכיל קאים א"ל הקב"ה לאברהם אהבת צדק ותשנא רשע אהבת צדק לצדק בריותי ותשנא רשע שנאת מלחייבן ע"כ משחך וגו' ששון מחברך מהו מחברך מנח ועד אצלך י' דורות ומכולם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך. אמר ר' יודן חלילה היא חולין היא לך בדייה היא לך חלול השם יש בדבר. מעשות דבר אין כתיב כאן אלא כדבר לא היא ולא דכוותה ולא דפחיתא מינה. אמר ר' לוי שני בני אדם נאמר בהן דבר אחד אברהם ואיוב אברהם אמר חלילה לך וגו' איוב אמר אחת היא על כן אמרתי תם ורשע וגו' אברהם נטל עליה שכר איוב נענש עליה וכו' ר' חייא בר אבא אמר ערבובי שאלות יש כאן אברהם אמר חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והקב"ה אמר והיה כצדיק כרשע יתלה לרשעים בשביל צדיקים דהא אינם אלא צדיקים ניכלי דאמר ר' יוחנן כל צדיקים שנאמר בסדום צדיקם כתיב היא דעתיה דר' יוחנן דאמר ר' יוחנן ויאמרו אלינו זקינינו וכל יושבי ארצנו זקננו כתיב זקני אשמאי היינו סבי דבהתא. אמר ר' יהושע בן לוי אמר אברהם צרף מעשי ויעלו למנין חמשים אמר ר' יהודה בר' סימון לא את צדיקו של עולם צרף עצמך עמהן ויעלו למנין חמשים אמר ר' יהודה בר' סימון כך א"ל אברהם מלך בשר ודם תולין לו אנקליטון מדוכוס לאיפרכוס מאיפרכוס לאיסטרטליטי ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון לא תעשה משפט. אמר ר' יהודה בר ר' סימון כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים רומוס ורומילוס שאם בקש אחד מהם לעשות דבר מעכבו חבירו ואת בשביל שאין מעכבך לא תעשה משפט:

6 ו

אמר ר' אבא בר כהנא מאי חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע ולא והכתיב והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור:

7 ז

אמר אביי הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו תנו הוי מגלה פנים בתורה דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נמי שמעת מינה ונשאתי לכל המקום בעבורם:

8 ח

רבי יהושע בן לוי אמר כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל הדא הוא דכתיב ונשאתי לכל המקום בעבורם לא אחבול איני ממשכנן כמה דאת אמר למה העברת העביר את העם הזה לדוד שהוא אומר אם חבול תחבול. והן חובלים עלי דברים ואומרים איני דן כשורה. בלעדי אחזה בר מיני זיל פשפש דינא ואם טעיתי אתה הורני. אם עול פעלתי עם הראשונים לא אוסיף עם אחרונים. לא אחריש בדיו לך אני מחריש ולבדים היוצאים ממך. לאברהם שאמר חלילה לך. למשה שהוא אומר למה ה' יחרה אפך. ליהושע שהוא אומר למה ה' תעמוד ברחוק וגו'. ודבר גבורות וחין ערכו חן נתן בעריכות שפתיו בשעה שבקש רחמים על סדומים:

9 ט

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר דרש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצוות עפר סוטה ואפר פרה והא איכא נמי עפר כסוי התם הכשר מצוה איכא הנאה ליכא:

10 י

אמר אברהם אילו הרגני אמרפל לא הייתי עפר ואילו שרפני נמרוד לא הייתי אפר א"ל הקב"ה אתה אמרת ואנכי עפר ואפר חייך שאני נותן לבניך כפרה בהן שנאמר ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ואסף איש טהור את אפר הפרה. תמן תנינן סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה עליה ר' יודן בר מנשה ור' שמואל בר נחמן חד אמר זכותו של אברהם וחד אמר זכותו של יצחק מאן דאמר זכותו של אברהם ואנכי עפר ואפר ומאן דאמר זכותו של יצחק אפר מקלה בלבד. מילתא דר' יודן בן פזי פליגא אהא דר' יודן בן פזי הוה מכריז בצבורא ואמר כל מאן דלא מטא שליחא דצבורא לגביה למיתן קיטמא ברישיה יסב איהו קיטמא ויהיב ברישיה ומלתיה דר' יהודה בן פזי אמרה הוא עפר והוא אפר. אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה אמר ר' חייא בר אבא בקש אברהם לירד מחמשים לחמשה א"ל הקב"ה חזור בך למפרע אמר ר' לוי לחלף סדרא מלאה מים כל זמן שהיא מלאה מים סניגור מלמד זכות פעמים מבקש הדיין שילמד הסניגור והוא אומר הוסיפו מים לתוכה. ויאמר אל נא יחר לה' וגו' ולמה עשרה כנגד כניסה לכולן.

11 יא

דבר אחר למה י' שכבר נשתייר בדור המבול ח' ולא נתלה לעולם בזכותם.

12 יב

דבר אחר למה י' שהיה סבור הרי שם לוט ואשתו וד' בנותיו וד' חתניו ר' יהודה בר' סימון ור' חנין בשם ר' יוחנן כאן י' ובירושלים אפילו א' דכתיב שוטטו בחוצות ירושלים וגו':