Remez 757תשנ״ז
1 א

ועבד הלוי הוא למה נאמר. לפי שהוא אומר חלף עבודתם שומע אני רצה יעבוד רצה לא יעבוד, תלמוד לומר ועבד הלוי הוא על כרחו. ועוד למה נאמר, לפי שהוא אומר ולבני לוי הנה נתתי וגו', אין לי אלא שנים שמעשרות נוהגות בהן, שמיטין ויובלות מנין, תלמוד לומר ועבד וגו', רבי נתן אומר הרי שלא היה שם לוי שומע אני יעבוד כהן והדין נותן ומה במקום שכל כשרו לוים כשרו כהנים כאן שכשרו לוים אינו דין שיכשרו כהנים, ת"ל ועבד הלוי הוא וגו'. והם ישאו את עונם אמרת ישראל לא ישאו עון לוים אבל כהנים ישאו עון לוים, ת"ל והם ישאו עונם. חקת עולם לדורותיכם שינהוג הדבר לדורות. ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה למה נאמר, לפי שהוא אומר לאלה תחלק הארץ שומע אני אף הלוים במשמע, ת"ל ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:

2 ב

כי את מעשר בני ישראל. תנו רבנן תרומה לכהן מעשר ראשון ללוי דברי ר' מאיר. ר' אלעזר בן עזריה אומר נותנו לכהנים. מאי טעמא דרבי מאיר דכתיב כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה [אסורה] לזרים אף מעשר ראשון [אסור] לזרים. אי מה תרומה חייבין עליה מיתה וחומש אף מעשר ראשון, אמר קרא ומתו בו כי יחללוהו, ויסף חמישיתו עליו, בו ולא מעשר, עליו ולא במעשר. ורבנן כתרומה מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טביל, וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא טבל שלא הורם ממנו כל עיקר, הורם ממנו תרומה גדולה ולא מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני [מנין], תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך, מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני וקאמר רחמנא לא תוכל [ואי מהתם ה"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל]. (לא מעשר דטביל מדרבי יוסי נפקא ואי מההיא הוה אמינא ה"מ ללאו אבל מיתה לא קמ"ל: