או בדרך רחוקה לכם. נקוד על ה"א שאפילו היה בדרך קרובה והוא טמא לא היה עושה עמהן את הפסח. כיוצא בו ישפוט ה' ביני וביניך שלא אמרה לו אלא על הגר בלבד, ויש אומרים על המטילין איבה בינו לבינה. כיוצא בו ויאמרו אליו איה שרה אשתך שהיו יודעין היכן הוא. כיוצא בו ולא ידע בשכבה ובקומה נקוד על וי"ו לומר בשכבה לא ידע אבל בקומה ידע. כיוצא בו וישקהו שלא נשקו בכל לבו. רבי שמעון בן יוחאי אומר והלא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. כיוצא בו וילכו אחיו לרעות את צאן, נקוד על את שלא הלכו אלא לרעות את עצמם כיוצא בו כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן נקוד על אהרן שלא היה אהרן מן המנין. כיוצא בו ונשים עד נפח אשר נקוד על אשר (טז) שאף מלהלן היה כן. כיוצא בו ועשרון עשרון [נקוד על עשרון ראשון] על שלא היה אלא עשרון אחד בלבד. כיוצא בו הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם נקוד עליו, אמר להם עשיתם הגלוים אף אני אודיע אתכם הנסתרים, אף כאן אתה אומר או בדרך רחוקה נקוד על ה"א שאפילו היה בדרך קרובה והוא טמא לא היה עושה עמהן את הפסח. או לדורותיכם שינהוג הדבר לדורות. בחדש השני בארבעה עשר יום הוסיף כאן הכתוב שתי מצות חוץ ממצוה האמורה בו, ואיזו זו ועצם לא תשברו בו. בכל חקת הפסח במצות שבגופו הכתוב מדבר, או אינו אלא במצות שעל גופו, כשהוא אומר ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו הא מצות שעל גופו אמורות, הא מה ת"ל ככל חקת הפסח יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר. או אף לשבעה ולמצה ולבעור חמץ, ת"ל ועצם לא תשברו בו, עצם היה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל, מה עצם במצוה שבגופו הכתוב מדבר אף כשהוא אומר בכל חקת הפסח יעשו אותו במצות שבגופו הכתוב מדבר. איסי בן (יהודה) [עקיבא] אומר חוקה האמורה בפסח אינה אלא בגופו, ועצם לא תשברו בו ועל מצות ומרורים יאכלוהו (כתוב בפסח מצרים). ר' יוסי הגלילי אומר לפי שנאמר בכל מושבותיכם תאכלו מצות, מצה הנאכלת בכל מושבות אתה יוצא בה ידי חובתך ואי אתה יוצא חובתך בבכורים. ואומר ששת ימים תאכל מצות, מצה הנאכלת כל ששה, ואי אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר מפני שהן נאכלין ליום אחד, ת"ל בכל מושבותיכם וגו' מצה הנאכלת בכל מושבות וכו'. רבי עקיבא אומר מה אם שומע אני בדבר קצר משניהן, לפי שנאמר בפסח שני על מצות ומרורים יאכלוהו שאינו צריך לאמרו, והלא כבר נאמר כחקת הפסח וכמשפטו והלא בכלל חקת הפסח מצה ומרור, אלא הקיש מצה למרור, מה מרור אינו בכורים אף מצה אינה בכורים, מה מרור נאכל כל ששה אף מצה נאכלת כל ששה ואין אתה יוצא ידי חובתך בחלות תודה וברקיקי נזיר שאין נאכלין אלא ליום אחד. לא תשברו בו פרט לטמא פרט ליוצא ולנותר. ר' יהודה אומר בו למעט שאר כל הפוסלין. ככל חקת הפסח יעשו אותו כל שלמד (יז) בגדול למד בקטן: