Remez 550תק״נ
1 א

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו, תנן התם תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה, דתנו רבנן איש איש מה ת"ל איש איש לרבות בן יום אחד שמטמא בזיבה, ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אינו צריך הרי הוא אומר והזב את זובו לזכר ולנקבה לזכר כל דהו זכר לנקבה כל שהיא נקבה, א"כ מה תלמוד לומר איש איש דברה תורה כלשון בני אדם, ומטמא בנגעים שנאמר אדם כי יהיה בעור בשרו אדם כל דהו, וטמא טומאת מת דכתיב ועל הנפשות אשר היו שם נפשות כל דהו, זוקק ליבום כתיב כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, ופוטר מן היבום בן אין לו אמר רחמנא והא אית ליה, ומאכיל בתרומה דכתיב ויליד ביתו הם יאכלו קרי ביה יאכילו, ופוסל מן התרומה וזרע אין לה אמר רחמנא והא אית לה, מאי איריא זרע אפילו עובר נמי דכתיב בנעוריה פרט למעוברת, צריכא דאי כתב רחמנא וזרע אין לה משום דמעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל הכא דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תאכל צריכא, ואי כתב רחמנא בנעוריה משום דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא מליא אבל התם דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא סריקא אימא לא צריכא, ופוסל בעבדי אביו מלאכול בתרומה לאפוקי מדר' יוסי דאמר עובר נמי פוסל, נוחל ומנחיל נוחל בנכסי (האח) [האם] להנחיל לאחין מן האב ודוקא יום אחד אבל עובר לא, מ"ט הוא מת ברישא, מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר לומר שממעט בחלק בכורה מ"ט וילדו לו בעינן, בכור שנולד לאחר מיתת אביו אינו נוטל פי שנים יכיר בעינן והא ליכא, וההורגו חייב שנאמר ואיש כי יכה כל נפש אדם והרי הוא לאביו ולאמו כחתן שלם לענין אבלות, ודלא כר' שמואל בר גמדא דאמר כל ששהה שלשים יום אינו נפל, אי נמי דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו:

2 ב

אדם כי יהיה בעור בשרו, מה ת"ל לפי שנאמר איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות כהות לבנות אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, שאם היה בגוי ונתגייר, בקטן ונולד, בקמט ונגלה, בראש ובזקן בשחין ומכוה, ובקדח ובמורדין, וחזר הראש והזקן ונקרחו השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת טהורין, נשתנו מראיהן בין להקל בין להחמיר ר' אלעזר בן עזריה מטהר, רבי אלעזר בן חסמא אומר להקל טהור, להחמיר תראה כתחלה, רבי עקיבא אומר בין להקל בין להחמיר תראה כתחלה לכך נאמר אדם כי יהיה וגו':