Remez 368שס״ח
1 א

ועשו ארון עצי שטים מפני מה של עץ לפי שהתורה נקראת עץ חיים. אעין דשטין היו במגדל צבעית אתון שאלון לר' חנניא מהו למעבד בהון עיבידא אמר לון מכיון שנהגו אבותיכם איסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. כיצד היו הלוחות כתובין חנניא בן אחי ר' יהושע אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים. ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה שנאמר ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים וגו' עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה. ורבי שמעון בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה. ורבי סימאי אומר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה. הם כתובין נוטריקון . חנניא בן אחי רבי יהושע אומר בין דבור לדבור דקדוקיה ואותיותיה ממולאים בתרשיש כימא רבא. ר' שמעון בן לקיש כי מטי להאי קרא הוה אמר יפה למדני חנניא בן אחי ר' יהושע מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול כמה גלים קטנים כך בין דבור לדבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה. מאי טעמא דרבי מאיר ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה דעתיה דרבי מאיר אין מוקדם ומאוחר בתורה אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואחר כך ונתת את הכפרת על הארון מלמעלה. ר' פנחס בשם ר' שמעון בן יוחאי תורה שנתן לו הקב"ה למשה אש לבנה חרותה באש שחורה היא מאש חצובה מאש נתונה מאש שנאמר מימינו אש דת למו. ועשו ארון עצי שטים אמר להם תקנתם אכסניא לעצמי ועכשיו תקנו אכסניא לתורה שתהא שרויה אצלי שהיא שעשועי שהייתי משתעשע בה אלפים שנה קודם העולם שנאמר ואהיה אצלו אמון וגו'. אמתים וחצי (כתוב ברמז כ"ו):

2 ב

בטבעות הארון יהיו הבדים יכול יהו זזין ממקומן תלמוד לומר והובא את בדיו בטבעות. והובא יכול יהו יוצאין ונכנסין תלמוד לומר לא יסורו ממנו. הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין. אמר ר' אלעזר המסיר בדי ארון לוקה שנאמר לא יסורו ממנו. אמר ר' יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון של זהב עשרה ומשהו. והא תניא אחד עשר ומשהו הא כמאן דאמר יש בעביו טפח הא כמאן דאמר אין בעביו טפח. מאי משהו זר. אמר ר' יוחנן שלשה זרין הן של מזבח של ארון ושל שלחן. של שלחן זכה דוד ונטלו, של מזבח זכה אהרן ונטלו, של ארון מונח כל הרוצה ליקח יבוא ויקח. שמא תאמר פחות שבהן היה תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו. ר' יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשה לו זיר לא זכה נעשה זרה הימנו. מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאינו תוכו כברו אינו תלמיד חכם:

3 ג

ועשית כפרת זהב טהור ר' יהודה בן פזי בשם רבי הן נקרא ולא נבעת. כל נדיב לב לא רעה. ויתפרקו כל העם לא טובה. אז ישיר משה לא רעה. ותקרבון אלי כלכם לא טובה. ויוצא משה את העם לקראת לא רעה. ותשא כל העדה ויתנו את קולם לא טובה. אמר ר' חייא לא בזה [אכן] השכימו השחיתו וכל השחתה בהשכמה היו עושין אותה. אמר ר' אחא בר אבא אין אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין. נתבעין למשכן ונותנין. תני ר' יוסי בר חנינא ועשית כפרת זהב טהור יבוא זהבו של כפרת ויכפר על זהבו של עגל:

4 ד

והיו הכרובים פורשי כנפים אמר ר' אחא בר יעקב אין כרוב פחות מטפח. מאי כרוב אמר רבי אבהו כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא. אמר ליה רב פפא לאביי אי הכי דכתיב פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם היינו פני הכרוב היינו פני אדם. אמר ליה אפי רברבי אפי זוטרי. תניא מה מצינו בבית עולמים כרובים בשליש הבית היו עומדין דכתיב והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב קומת הכרוב האחד עשר באמה, אף במשכן נמי כרובים בשליש המשכן הן עומדין. משכן כמה הוי עשר דכתיב עשר אמות ארך הקרש כמה הוו להו שיתין פושכין , דל עשרה דארון וכפרת פשו להו (עשרין) [עשרה] וכתיב והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה מעשרה, ודילמא כנפייהו בהדי ראשייהו הוו קיימי. למעלה כתיב. ואימא דמידלי טובא מי כתיב למעלה למעלה. ומינה ילפינן סוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה. הניחא לרבי מאיר דאמר כל האמות בבינוניות. אבל לרבי יהודה דאמר אמות כלים באמת בת חמשה וכו' אית ליה שעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני:

5 ה

ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת ארון תשעה וכפרת טפח הרי כאן עשרה. ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה. בשלמא ארון תשעה דכתיב ועשו ארון עצי שטים וגו' אלא כפרת טפח מנלן. דתניא אמר ר' חנינא כל הכלים שעשה משה בכלן נתנה תורה מדת ארכן ומדת רחבן ומדת קומתן, כפרת מדת ארכה ומדת רחבה נתנה מדת קומתה לא נתנה. צא ולמד מפחות שבכלים דכתיב ועשית לו מסגרת טופח מה להלן טפח אף כאן טפח. דנין כלי שנתנה בו תורה מדה מכלי שנתנה בו תורה מדה ואל יוכיח ציץ וזר שלא נתנה בהן תורה מדה. רב הונא אמר אל פני הכפרת וכתיב מאת פני יצחק אביו ואין פנים פחות מטפח: