Remez 356שנ״ו
1 א

את חג המצות תשמור למד על חולו של מועד שאסור בעשית מלאכה דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר אינו צריך קל וחומר אם ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן אסור בעשית מלאכה, חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שאסור בעשית מלאכה. ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהם ולאחריהם ומותרין בעשית מלאכה. מה לששת ימי בראשית שאין בהן קרבן מוסף. ראש חודש יוכיח שיש בו קרבן מוסף ומותר בעשית מלאכה. מה לראש חודש שאין קרוי מקרא קדש תאמר בחולו של מועד הואיל וקרוי מקרא קדש דין הוא שאסור בעשית מלאכה. תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו. למד על חולו של מועד שאסור בעשית מלאכה דברי ר' יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון אי בשביעי כבר נאמר שבתון אלא בחולו של מועד שאסור בעשית מלאכה. תניא אידך ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי עצור אף ששה עצור. אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששה עצור בכל מלאכה תלמוד לומר השביעי שביעי עצור בכל מלאכה ואין ששה עצור בכל מלאכה הא לא מסר הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזה מלאכה מותרת. את חג המצות תשמור היה ר' יהודה בן בתירא אומר כאשר צויתיך כדי שלא תהא מביא אלא בחדש האביב. ולא יראו פני בזבחים. או אינו אלא בעופות ובמנחות. ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראיה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים אף ראיה האמורה לגבוה זבחים. ומה זבחים עולות. או אינו אלא שלמים. ודין הוא נאמר חגיגה להדיוט ונאמר ראיה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראיה האמורה לגבוה בראוי לו. וכן בדין שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם:

2 ב

ולא יראו פני בזבחים. או אינו אלא בנסכים. הרי אתה דן נאמר שמחה באדם ונאמר שמחה בשלמים מה להלן בזבחים אף כאן בזבחים:

3 ג

וחג הקציר בכורי מעשיך נאמר שלש רגלים לענין שביעית שלא יסתרו שלש רגלים ממקומן חרש המדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר פטור מן הראיה וחייב בשמחה. מאי שנא לענין ראיה דפטור דגמר ראיה ראיה מהקהל:

4 ד

והתם מנלן דפטירי דכתיב למען ישמעון פרט למדבר ואינו שומע. ולמען ילמדון פרט לשומע ואינו מדבר. למימרא דכי לא משתעי לא גמר והא הנהו תרי אלמי דהוו בשיבבותיה דרבי בני ברתיה דרבי יוחנן בן גודגדא דכל אימת דהוה עייל רבי לבי מדרשא הוו עיילי קמיה וניידי ברישייהו ומרחשי בשפותייהו ובעא רבי רחמי עלייהו ואיתסו ואשתכחו דהוי גמירי הלכתא ספרא וספרי ותוספתא וכולי תלמודא. אמר מר זוטרא קרי ביה למען ילמדו. רב אשי אמר ודאי למען ילמדו דאי סלקא דעתך למען ילמדו כיון דלא משתעי לא גמר וכו' האי מלמען ישמעון נפקא אלא ודאי למען ילמדון הוא: