Remez 348שמ״ח
1 א

כל שוכב עם בהמה מות יומת, תנו רבנן איש פרט לקטן. אשר יתן שכבתו בבהמה בין גדולה בין קטנה. מות יומת בסקילה. או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה, נאמר כאן תהרוגו ונאמר להלן כי הרוג תהרגנו מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה. למדנו עונש לשוכב, לנשכב מנין תלמוד לומר כל שוכב עם בהמה מות יומת, אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב, ולמדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין תלמוד לומר ובכל בהמה לא תתן שכבתך, למדנו אזהרה לשוכב, אזהרה לנשכב מנין, תלמוד לומר ולא יהיה קדש ואומר וגם קדש היה בארץ וגו' דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר לא תתן שכבתך לא תתן שכיבתך. ורבי ישמעאל אזהרה לנשכב לבהמה מנא ליה, נפקא ליה מכל שוכב עם בהמה אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב, ואפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב, מה שוכב ענש והזהיר אף נשכב ענש והזהיר. דיני נפשות בעשרים ושלושה הרובע והנרבע בעשרים ושלושה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרוגו. קא פסיק ותני לא שנא רובע זכר לא שנא רובע נקבה. בשלמא רובע נקבה דכתיב והרגת את האשה ואת הבהמה אלא רובע זכר מנא לן דכתיב כל שוכב עם בהמה מות יומת, אם אינו ענין לשוכב תנהו ענין לנשכב, ואפקיה רחמנא בלשון שוכב מה שוכב הוא ובהמתו בעשרים ושלושה אף נשכב הוא ובהמתו בעשרים ושלושה:

2 ב

זובח לאלקים יחרם תנו רבנן אלו נאמר זובח יחרם הייתי אומר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר תלמוד לומר לאלקים בזובח לעבודת אלילים הכתוב מדבר, ואין לי אלא זובח, המקטר והמנסך מנין תלמוד לומר בלתי לה' לבדו ריבה כל העבודות שכולן לשם המיוחד. לפי שיצאה זביחה לידון לעבודת פנים מנין לרבות השתחואה תלמוד לומר כי לא תשתחוה לאל אחר. יכול שאני מרבה המגפף והמנשק והמכבד והמרביץ והמרחיץ והמנסך והמלביש והמנעיל תלמוד לומר זובח, זביחה בכלל היתה ולמה יצאה להקיש אליה, לומר מה זביחה מיוחדת שהיא עבודת פנים וחייבין עליה בחוץ, אף כל עבודת פנים וחייבין עליה בחוץ. יצאה השתחואה לידון בעצמה. יצאה זביחה ללמד על הכלל כולו. אמר מר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר. זובח קדשים בחוץ כרת הוא. סלקא דעתך אמינא כי אתרי ביה קטלא דלא אתרי ביה כרת קא משמע לן. אמר רבי יוחנן אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה. אמר (ליה) רבי שמעון בן יוחאי והלא כל המשתף שם שמים ו

3 ג

דבר אחר נעקר מן העולם שנאמר לה' לבדו, אלא מה תלמוד לומר אשר העלוך שאוו לאלהות הרבה:

4 ד

זובח לאלקים יחרם עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תשתחוה להם ולא תעבדם. רבי שמעון בן יוחאי אומר והלא כל המשתף שמו של מקום בעבודת אלילים חייב כליה (אלא) כמה שנאמר את ה' היו יראים ואת אלקיהם היו עובדים וכו'. יש אומרים באותיותיה נתנה תורה שלא יהו ישראל אומרים הואיל ואנו מצווין על עבודת אלילים (נהא) [והן] כבושין בבורות בשיחין ובמערות תלמוד לומר על ההרים הרמים וגו' על הגלוים ולא על הנסתרות: