Remez 306ש״ו
1 א

ואם מזבח אבנים אמר רב חסדא אמר רב מזבח של שילה של אבנים היה. תניא נמי הכי רבי אומר מה תלמוד לומר אבנים אבנים שלושה פעמים אחד של שילה ואחד של נוב וגבעון ואחד של בית עולמים. מתיב רב אחדבוי בר אמי אש שירדה בימי משה לא נסתלקה מעל מזבח הנחשת עד שבא שלמה. ואש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה ואם איתא מעיקרא הוא דאיסתלק לה. הוא דאמר כי האי תנא ר' יוסי אומר מזבח של נחשת חלול ומלא אבנים היה. רב נחמן בר יצחק אמר מאי לא נסתלקה לא בטלה לגמרי. והיכי הוי. רבנן אמרי דין שביבי הוה משדרא. רב פפא אמר אושפיזא הוה נקטא זימנין הכא זימנין התם:

2 ב

רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלושה ואם תקריב מנחת בכורים חובה. או אינו אלא רשות תלמוד לומר תקריב את מנחת בכוריך חובה ולא רשות. כיוצא בו אם כסף תלוה את עמי חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו חובה ולא רשות. ואם מזבח אבנים חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה חובה ולא רשות. מזבח אדמה תעשה לי רשות ולא חובה ומה תלמוד לומר ואם מזבח אבנים וגו' אלא אם רצה לעשות של אבנים יעשה של לבנים יעשה. והרי דברים קל וחומר ומה אם מזבח החמור אם רצה לשנות ישנה קל וחומר לשאר כל הכלים. לא תבנה אתהן גזית אין גזית אלא גזוזות שהונף עליהם ברזל. שומע אני יהא המזבח כולו פסול תלמוד לומר לא תבנה אתהן גזית הן פסולות ושאר כל המזבח כשר. לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה בהיכל ובקדשי קדשים. שהיה בדין ומה אם מזבח הקל אסור לבנות בו גזית היכל וקדשי קדשים שהן חמורין דין הוא שתהא אסור לבנות בו גזית תלמוד לומר לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה גזית בהיכל ובקדשי הקדשים. ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע. כי חרבך הנפת עליה ותחללה מכאן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם והברזל מקצר ימיו של אדם אינו דין שיניף המקצר על המאריך. רבן יוחנן בן זכאי אומר הרי הוא אומר אבנים שלמות תבנה אבנים המטילים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים והרי דברים קל וחומר ומה אם אבני מזבח שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות על שהן מטילות שלום בין ישראל לאביהן שבשמים אמר הקב"ה לא תניף עליהם ברזל. המטיל שלום בין איש לאשתו בין איש לאיש בין עיר לעיר בין אומה לאומה בין משפחה למשפחה בין ממשלה לממשלה על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות. ולא תעלה במעלות מכאן אמרו עשה כבש למזבח. אין לי אלא עליה ירידה מנין תלמוד לומר לא תגלה ערותך עליו הא לא עליה ולא ירידה גרמה אלא כסוי גרם. ר' ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר ועשה להם מכנסי בד וגו' ומה תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו שלא יפסיעו בו פסיעה גסה עליו אלא גודל בצד עקב ועקב בצד גודל. אשר לא תגלה ערותך עליו עליו אי אתה פוסע פסיעה יתרה אבל אתה פוסע פסיעה יתרה בהיכל ובקדשי הקדשים. שהיה בדין ומה אם מזבח הקל אתה אוסר לפסוע פסיעה יתרה בהיכל ובבית קדשי הקדשים שהן חמורין דין הוא שיהא אסור לפסוע בהן פסיעה יתרה תלמוד לומר אשר לא תגלה ערותך עליו בו אי אתה פוסע פסיעה יתרה אבל אתה פוסע פסיעה יתרה בהיכל ובית קדשי הקדשים. והרי דברים קל וחומר ומה אם אבנים שאין בהן דעת לא לרעה ולא לטובה אמר המקום לא תנהוג בהן בבזיון חברך שהוא בדמיון של מי שאמר והיה העולם דין הוא שלא תנהוג בו בזיון. אשר לא תגלה ערותך עליו ואלה המשפטים נמצינו למדין שסנהדרין מסדרין דירתן בצד מזבח אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר וינס יואב אל היכל ה' ויחזק בקרנות המזבח:

3 ג

זה שאמר הכתוב ועז מלך משפט אהב כל העז והגבורה והשבח להקב"ה הן, אמר דוד לך ה' הגדולה אתה מוצא מי שהוא בעל זרוע מעביר על המשפט אבל הקב"ה הוא בעל זרוע ואוהב משפט. אתה כוננת מישרים אמר רבי אלכסנדרי שני חמרים היו מהלכין בדרך והיו שונאין זה לזה רבץ לו חמורו של אחד מהן ראה אותו חברו ועבר משעבר אמר כתיב בתורה כי תראה חמור שונאך. מיד חזר וטען עמו התחיל לשיח בלבו אמר כך היה פלוני אוהבי ולא הייתי יודע. נכנסו לפונדק ואכלו ושתו מי גרם להם שעשו שלום ביניהם על ידי שהבינו זה בתורה הוי אתה כוננת מישרים. ואלה המשפטים הדא הוא דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ זה הקב"ה כשבא ליתן תורה לישראל פתח במשפט מה כתיב שם שם לו חק ומשפט וכאן למד משה את המשפטים שלמד לישראל. אמר ר' אבהו כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים אלה תולדות השמים פסל תהו ובהו וחשך. וכאן ואלה המשפטים מוסיף על הראשונים. שם שם לו חק ומשפט זה שאמר הכתוב מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל אמר הקב"ה למשה נתתי להם את התורה תן להם את המשפטים (כתוב ברמז רע"ג):