Remez 241רמ״א
1 א

דבר אחר ויושע ה' ביום ההוא וכי ישראל ביד מצרים היו אלא בשעה שיצאו ישראל ממצרים פתח עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם אומה זו שאתה מוציא ממצרים יש לי עליה דין יבוא מיכאל שר שלהן וידון לפניך עמי. באותה שעה אמר הקב"ה (הוא) למיכאל בוא ודון עמו פתח עוזא שר של מצרים ואמר לפניו רבונו של עולם אתה גזרת על אומה זו שיהו משועבדין תחת ידי אומה שלי ארבע מאות שנה שנאמר ועבדום וענו אותם וגו' ועדיין לא עבדו בהן אלא שמונים ושש שנה משנולדה מרים ועדיין לא הגיע זמנם לצאת אלא תן לי רשות ואחזירם תחת ידי אומה שלי עד ארבע מאות שנה כשם שאתה קיים כך שבועתך קיימת. באותה שעה אמר לו הקב"ה למיכאל להחזיר לו תשובה מיד שתק מיכאל. באותה שעה השיב הקב"ה ואמר לעוזא יש לי ללמד זכות על בני כלום נתחייבו בני שעבוד אלא בשביל דבור אחד שדבר אברהם אוהבי שאמר לפני במה אדע כי אירשנה ואמרתי לו ידוע תדע כי גר יהיה זרעך כלום אמרתי בארץ מצרים בארץ לא להם דברתי וכבר גלוי וידוע שמשנולד יצחק נעשו גרים וכבר שלמו ארבע מאות שנה אין לך לשעבד על בני כלום. באותה שעה הציל הקב"ה את ישראל לכך נאמר ויושע ה' ביום ההוא וגו'. וירא ישראל את היד הגדולה בשעה שבקש הקב"ה להטביע את מצרים עמד עוזא שר של מצרים לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם נקראת צדיק וישר ואין לפניך לא עולה ולא משוא פנים ולא מקח שחד למה אתה רוצה להטביע מצרים כלום הטביעו בני מבניך או הרגו מהם בשביל ששעבדו בהן אתה רוצה לטבען כבר נטלו שכרן כל כסף וכל זהב שלהן. באותה שעה כנס הקב"ה כל פמליא של מעלה ואמר להם הוו דנין ביני ובין עוזא שר של מצרים בתחלה הבאתי עליהם רעב והעמדתי להם יוסף הבין בחכמתו ונעשו כולן עבדיו ולבסוף באו בני כגרים ושעבדו בהם שעבוד קשה עד שעלתה צעקתם לפני ושלחתי להם משה ואהרן עבדי ואמרו למלך שלהם כה אמר ה' אלהי העברים והיו יושבין לפניו כל מלכי מזרח ומערב והתחיל מתגאה לפניהן ואמר מי ה' שלא הביא דורון כל אותן השנים כדרך כל אלהות לא ידעתי את ה' אלא המתינו ואבדוק בספרים שלי אם שמו כתוב אצלי. בדק ולא מצא השיבו משה ואהרן ואמרו ליה הוא ברא שמים וארץ והוא צר העובר במעי אמו והוא משיב רוחות ומוריד גשמים ומפריח טללים ומצמיח אילנות ועשבים וממית ומחיה נפש כל חי בידו. השיב לשלוחי אין אלוה בעולם שיעשה מעשים הללו אלא אני בראתי עצמי ואת נילוס נהרי שנאמר לי יאורי ואני עשיתני. השיב ואמר לחכמיו שמעתם אלוה זה מעולם אמרו ליה שמענו שבן חכמים הוא [בן] מלכי קדם שנאמר איך תאמרו אל פרעה בן חכמים וגו' השיב לשלוחי לא ידעתי כיון שכפר בי שלחתי לו עשר מכות ולא הועלתי וכל כך כפר בי והוסיף לשעבד את בני ולאחר שהודעתי לו את כחי וגבורתי שלח בעל כרחו ועכשיו רדף אחריהם להחזירם לשעבוד מי עשה כזה ולא הבין אינו ראוי לטבעו בים הוא וכל חילו. השיבו לו כל פמליא של מעלה הדין עמך ועשה מה שאתה חפץ. באותה שעה ענה עוזא ואמר רבונו של עולם יודע אני בעצמי שהן חייבין אלא שב עליהם במדת רחמים. באותה שעה עמד גבריאל ולקח מלבן של טיט ועמד לפני הקב"ה ואמר רבונו של עולם הלא שעבדו בניך שעבוד קשה כזה תרחם עליהם מיד חזר הקב"ה וישב עליהן במדת הדין וחזר וטבעם בים לכך נאמר וירא ישראל את היד הגדולה:

2 ב

אז ישיר משה זה שאמר הכתוב קוה קויתי ה' אמר ר' פנחס הכהן בשם ר' חמא אם קוית ולא בא חזור וקוה אמר דוד קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה' אם בא קוויך יפה ואם לאו חזור וקוה. אמר דוד קוה קויתי (אל) ה' מתוך הקווי ויט אלי וישמע שועתי וישמע אלהים את נאקתם. ויעלני מבור שאון מטיט היון מטיט לבנים. ויקם על סלע רגלי שנתן לי בזת מצרים ובזת הים. כונן אשורי ויתן בפי שיר חדש אז ישיר משה מהו אז עשה הקב"ה לדורו של אנוש היבשה ים שנאמר אז הוחל לקרוא בשם ה' ולנו עשה הים יבשה באז אנו מקלסין אותו.

3 ג

דבר אחר למה באז אמר משה באז קראתי תגר לפני הקב"ה שנאמר ומאז באתי אל פרעה. בלשון שסרחתי בו בלשון אני מתקן ואקלס אותך.

4 ד

דבר אחר א' אחד ז' שבעה הרי שמונה אמר משה בזכות המילה שנתנה לשמונה נקרע הים באז נקלס. אמר רבי לוי לגוזר ים סוף לגזרים שכן בלשון ארמי קורין למהולין גזורין בזכות המילה נקרע הים:

5 ה

יש אז לשעבר ויש אז לעתיד לבוא אז הוחל לקרוא בשם ה' אז אמרה חתן דמים אז ישיר ישראל אז ישיר משה אז ידבר יהושע אז אמר דויד אז אמר שלמה הרי אלו לשעבר. ויש אז לעתיד לבוא אז תראי ונהרת אז יבקע כשחר אורך אז ידלג כאיל אז תפקחנה אז תשמח בתולה אז ימלא שחוק פינו אז יאמרו בגוים הרי אלו לעתיד לבוא:

6 ו

אמר רבי עקיבא בשעה שאמרו ישראל אז ישיר לבש הקב"ה חלוק של תפארת שהיו חקוקין עליו כל אז שבתורה אז תשמח בתולה אז ידלג כאיל פסח אז תפקחנה עיני עורים אז ידבר יהושע אז תראי ונהרת את ה' האמרת היום וה' האמירך היום וכיון שחטאו חזר וקרעו שנאמר בצע אמרתו. ועתיד הקב"ה להחזירו שנאמר אז ימלא שחוק פינו. רבנן אמרי כל פרקמטיא של משה לא היתה אלא באז. הצלת נפשו באז וירף ממנו אז אמרה חתן דמים וגו', קנטורו באז ומאז באתי אל פרעה. שירתו באז אז ישיר משה, אף הפרשת ערים באז אז יבדיל משה שלש ערים:

7 ז

תניא ר' מאיר אומר מנין לתחית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר. כיוצא בדבר אתה אומר אז יבנה יהושע מזבח בנה לא נאמר אלא יבנה מכאן לתחית המתים מן התורה. בו ביום דרש רבי עקיבא אז ישיר משה ובני ישראל שאין תלמוד לומר לאמר מלמד שהיו ישראל עונין אחריו של משה שירה על כל דבר ודבר כקורין את ההלל. רבי נחמיה אומר כקורין את שמע ולא כקורין את ההלל. דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את ההלל והן עונין אחריו ראשי פרקים. משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה'. משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה' וכו'. רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת שהוא פותח תחלה והן עונין אחריו מה שהוא אומר . במאי קמיפלגי רבי עקיבא סבר לאמר אמילתא קמייתא. ור' אליעזר סבר לאמר אכל מילתא ומילתא. ורבי נחמיה סבר ויאמר דאמרו כולהו בהדי הדדי לאמר דפתח משה ברישא. דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה. וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על ברכי אמו ותינוק יונק משדי אמו כיון שראו את השכינה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד מפיו ואמרו זה אלי ואנוהו שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז. היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל. משה ובני ישראל משה שקול כישראל וישראל כמשה בשעה שאמרו שירה.

8 ח

דבר אחר משה ובני ישראל מגיד שהיה משה שקול כנגד כל ישראל לפי שכל העולם כלו שלך ואין לך עם אלא ישראל שנאמר עם זו יצרתי לי וגו'. וכן הוא אומר ששים המה מלכות (אלו ששים רבוא ושמונים פילגשים אלו מבן עשרים שנה ומעלה) [אלו ששים רבוא מבן עשרים שנה ומעלה. ושמונים פילגשים אלו שמונים רבוא מבן עשרים שנה ולמטה] ועלמות אין מספר אלו קטנים שאין להם מנין. אף על פי כן אחת היא יונתי תמתי זה משה שהוא שקול כנגד הכל. וכבר היה רבי יושב ודורש שילדה אשה במצרים ששים רבוא נענה תלמיד אחד מלפניו ואמר ליה רבי ומה מי גדול העולם או הצדיק אמר ליה הצדיק למה אמר ליה שכשילדה יוכבד אם משה את משה היה שקול כנגד הכל. וכי היכן מצינו שהוא שקול כנגד הכל שנאמר אשר צוה משה ובני ישראל. ואומר אז ישיר משה ובני ישראל ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. ויאמרו לאמר מהו לאמר לאמר לדורות הנסים שעשה הקב"ה עם ישראל.

9 ט

דבר אחר אז ישיר בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה ולא הניחן שנאמר ולא קרב זה אל זה ואומר וקרא זה אל זה. למי היו דומין למלך שנשבה לו בנו לבש נקמה באויביו והלך והביא אותו ובאו הבריות לומר לו הימנון אמר להם לשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי כך ישראל היו נתונין בצרה בים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם אמר להם הקב"ה בני נתונין בצרה ואתם מקלסין אותי. כיון שעלו מן הים בקשו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה. אמר רבי אבין הלוי משל למה הדבר דומה למלך שירד למלחמה ונצח ובאו בנו ועבדיו ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך באו למלך אמרו לו בנך ועבדיך עומדים ועטרה בידם מי יכנס תחלה אמר להם שוטים שבעולם עבדי קודם לבני יכנס בני תחלה. כך כיון שעלו ישראל מן הים באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה אמר הקב"ה למלאכי השרת הניחו ישראל תחלה שנאמר אז ישיר משה. נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים מי יקלס תחלה. אמר רבי חייא בר אבא רב השלום עשה שלום ביניהם שנאמר קדמו שרים אחר נוגנים. קדמו שרים אלו ישראל ואחר כך נוגנים אלו המלאכים. בתוך עלמות תופפות אלו הנשים. אמר רבי לוי השמים לא אקבל את הדבר הזה אלא הנשים קלסו תחלה דכתיב בתוך עלמות תופפות העלמות בתוך. התחילו מלאכי השרת להתרעם אמרו לא דיינו שקדמו לנו האנשים אלא אף הנשים אמר להם הקב"ה חייכם כן מה כתיב ותשאני רוח ואשמע אחרי מהו אחרי אחרי שקלסתי אני וחברים שלי אחר כך אמרו מלאכי השרת ברוך כבוד ה' ממקומו. מה כתיב בעמדם תרפינה כנפיהן מהו בעמדם וכי יש ישיבה למעלה והכתיב שרפים עומדים ממעל לו וכן הוא אומר קרבת על חד מן קאמיא. אלא בעמדם בעם דם כשישראל עומדין ומקלסין להקב"ה אותה שעה תרפינה כנפיהן (כתוב בפסוק הקול קול יעקב):