Remez 225רכ״ה
1 א

וכל בכור אדם בבניך תפדה למה נאמר. לפי שהוא אומר ופדויו מבן חודש תפדה כלל. בערכך כסף חמשת שקלים פרט. כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט. כשהוא אומר וכל בכור אדם בבניך תפדה חזר וכלל. או כלל בכלל הראשון אמרת לאו. אלא כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט.מה הפרט מפורש בנכסים ומטלטלין שאין להן אחריות. אף הכלל כן. מכאן אמרו בכל פודין בכור אדם חוץ מן העבדים ושטרות וקרקעות והקדשות. רבי אומר בכל פודין בכורי אדם.

2 ב

דבר אחר כל בכור אדם בבניך תפדה היו לו חמשה בכורות (קסא) מחמש נשים חייב לפדות את כולן.

3 ג

דבר אחר וכל בכור בניך תפדה מנין שאם לא פדאו אביו הוא יפדה את עצמו. תלמוד לומר וכל בכור בני (קסב) אפדה. רבי יוסי הגלילי אומר הואיל ואמרה תורה פדה את בניך ולמד את בניך תורה, אם למדת על תלמוד תורה שאם לא למדו אביו (קסג) מלמד הוא את עצמו. כך אם לא פדאו חייב לפדות את עצמו. לא אם אמרת בתלמוד תורה שהוא שקול כנגד הכל שאם לא למדו אביו מלמד הוא את עצמו. תאמר בפדיה שאינה שקולה כנגד הכל לפיכך אם לא פדאו אביו לא יפדה את עצמו. והרי מילה תוכיח שאינה שקולה כנגד הכל שאם לא מלו אביו מל הוא את עצמו. כך אם לא פדאו אביו הוא יפדה את עצמו. לא אם אמרת במילה שחייבין עליה כרת שאם לא מלו אביו הוא מל את עצמו. תאמר בפדיה שאין חייבים עליה כרת לפיכך אם לא פדאו לא יפדה את עצמו. אמרת הפרש. אדון בנין אב מבין שלשתם. לא הרי מילה כהרי תלמוד תורה ולא הרי תורה כהרי מילה ולא זה וזה כהרי פדיה ולא הרי פדיה כהרי זה וזה. הצד השוה שבהן (כל) שהוא מצות האב על הבן אם לא עשה לו אביו יעשה הוא לעצמו. אף כל מה שהוא מצות האב על הבן אם לא עשה לו אביו הוא יעשה לעצמו. מכאן אמרו חייב אדם מן התורה למול את בנו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה. רבי עקיבא אומר אף ללמדו שייט. רבי אומר (קסד) אף ישוב מדינה. והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן. מחר לאמר מה זאת הרי מחר לאחר זמן. מחר יהיה האות הזה הרי מחר עכשיו. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה הרי מחר עכשיו. מחר יאמרו בניכם לבנינו הרי מחר לאחר זמן. מה העדות והחקים והמשפטים נמצאת אומר ארבעה בנים הם אחד חכם ואחד טפש ואחד רשע ואחד שאינו יודע לשאול. חכם מהו אומר מה העדות והחקים והמשפטים וגו' אף אתה אמור לו כהלכות הפסח ואמור לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. טפש מהו אומר מה זאת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו. רשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר אף אתה תוציאו מן הכלל ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו אילו היה שם לא היה נגאל. ושאינו יודע לשאול את פתח לו שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא.

Another Explanation "And first born of your children you shall redeem" (Exodus 13:13) Where [is this law sourced:] If his father did not redeem him, he should redeem himself. [We are] taught to say: "And all first born of my sons I will redeem" (Exodus 13:15). Rabbi Yosei the Galilean says since the Torah said "Redeem your sons" and "Teach your sons Torah", if you learn regarding the study of Torah that if his father did not teach him he teaches himself. So to if [his father] did not redeem him he is obligated to redeem himself. [This is] not [so] if you said regarding the study of Torah that it is equal in weight to everything such that if his father did not teach him [Torah] he teaches himself. You should say regarding redemption that it is not equal in weight to everything therefore if his father did not redeem him he should not redeem himself. Behold circumcision will prove that it is not equal in weight to everything for if his father did not circumcise him he circumcises himself. So to if his father did not redeem him he should redeem himself. [This is] not [so] if you said regarding circumcision [that one who is not circumcised] is cut off [from the Jewish people] that if his father did not circumcise him he circumcises himself. You should say regarding redemption that [one who is not redeemed] is cut off [from the Jewish people] therefore if he was not redeemed he should not redeem himself. You said explain. [From] a general principal all three can be understood. Circumcision is not like Torah study and Torah study is not like circumcision and neither of them are like redemption and redemption is like neither of them. The common element between them is that they are all a command for the father to do for his son [but] if the father did not do for his son the son shall do for himself. Accordingly anything that is a command for the father to do for his son [but] if the father did not do for his son the son shall do for himself. From here they said a person is obligated from the Torah to circumcise his son, to redeem him, to teach him Torah, to teach him a craft and to marry him off. Rabbi Akiva says even to teach him to swim. Rebbi says even manners. "It will be when your son will ask you tomorrow saying" (Exodus 13:14) there is 'tomorrow' now [literally the next day] and there is 'tomorrow' after a [long] time. "Tomorrow the sign shall come to pass" (Exodus 8:19) this is tomorrow now. "Tomorrow I will stand on top of the hill" (Exodus 17:9) This is 'tomorrow' now. "Tomorrow your children will say to our children" (Joshua 22:24) This is 'tomorrow' after a [long] time. "What mean the decrees, laws and rules" (Deuteronomy 6:20) is found to be saying they are four sons: one wise, one simple, one wicked, and one who does not know to ask. The wise one what does he say? "What are the decrees, laws and rules etc." Accordingly you say to him about the laws of Passover and say to him "We do not have desert after the Passover sacrifice" (Mishna Pesachim 10:8). The simple one What does he say? "What is this?" You shall say to him "With a strong hand he took us out" (Exodus 13:14). The wicked one What does he say? What is this work for you? For you and not for him and because he takes himself out of the collective his is a heretic Accordingly you take him out of the collective and say to him "It is because of what the LORD did for me when I went free from Egypt." (Exodus 13:8) for me and not for him if he was there [in Egypt] he would not have been freed. And the one who does not know to ask you open for him as it says "You shall tell your son on that day" (ibid).

4 ד

דבר אחר מה העדות והחקים רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה חבורה של תלמידי חכמים צריכים להיות יושבין ועוסקין בהלכות הפסח עד חצות (קסה) לכך נאמר מה העדות והחקים והמשפטים וגו':

5 ה

ויהי כי הקשה פרעה שומע אני מאליו תלמוד לומר ויחזק ה' את לב פרעה. ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים וגו' מכאן אמרו חכמים זובחים בכורי בהמה כנגד בכורי בהמה ופודין בכורי אדם כנגד בכורי אדם. והיה לאות על ידך בארבעה מקומות מזכירין פרשת תפילין קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך, שמע ישראל, והיה אם שמוע, מכאן אמרו מצות תפילין ארבע פרשיות (של ראש) הם ארבע טוטפות, ואלו הן קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע, וכותבן כסדרן, ואם כתבן שלא כסדרן הרי אלו יגנזו:

6 ו

זה שאמר הכתוב "חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם".

7 ז

דור המבול נתקשו כנגדו שטפם במים. דור הפלגה נתקשו כנגדו הפיצם בכל העולם. אנשי סדום נתקשו כנגדו מה היה סופן וה' המטיר על סדום. פרעה אמר "לא ידעתי את ה' " והקב"ה אמר "שלח את עמי" ונתקשה כנגדו "ויהי כי הקשה פרעה" כיון שבאת מכת בכורות מיד שלחן לכך נאמר "ויהי בשלח".

8 ח

אמרו לאלקים מה נורא מעשיך אמרו לפועלא טבא איישר. מה נורא מעשיך מה דחילין אינון מנגניא דידך. הנהרגים הורגין את הורגיהן והנצלבין צולבין את צולביהן המשתקעים בים שוקעין את שוקעיהן. ברוב עוזך יכחשו לך אויביך ישקרו ויעשו אויבים כחשים. נבוכדנצר אמר בריך אלההון די שדרך משך ועבד נגו. סנחריב אמר מי בכל אלקי הארצות וגו' לא זז משם עד שכחש שנאמר וישב בבושת פנים לארצו. פרעה אמר לא ידעתי את ה' נעשה כחשן שנאמר ה' הצדיק. הוא אמר וגם את ישראל לא אשלח והוא בעצמו שלחן שנאמר ויהי בשלח פרעה. ברצות ה' דרכי איש אלו ישראל שכתוב בהן כל איש ישראל. גם אויביו ישלים אתו זה פרעה שכתוב בו אמר אויב לכך נאמר "ויהי בשלח פרעה".

9 ט

מי קרא ווי הקב"ה קרא ווי, למה הדבר דומה למלך שנשבה בנו נלבש בלבוש נקמה באויביו והלך והביאו נטל את השבאי ותלאו בגרדון, התחיל לצער אותו ואמר ליה למה עשית כך לבני, עם שהוא מצערו התחיל להודות ואמר המלך ווי שהודה זה הייתי מבקש לצערו הרבה והודה מיד נתן לו אפיפורין. כך פרעה שעבד את ישראל במצרים התחילו המכות באות עליו וכששלחן אמר הקב"ה ווי ששלח פרעה שנאמר ויהי בשלח פרעה.

10 י

דבר אחר מי קרא ווי פרעה קרא ווי. למה הדבר דומה לאחד שהיה לו קצצים מכרם בדמים מועטים הלך הלוקח ועשה לו תיבות ומגדלים וחפצים הרבה, ראה אותו המוכר אמר ווי לאותו האיש מה מכר. כך פרעה היו ישראל משועבדין לו בטיט ולבנים ולא היו ניכרים שהם אומה. כיון שיצאו ישראל ממצרים ובאו ונעשו דגלים על הים יצא פרעה וראה אותם שהיו עשויין דגלים התחיל קורא ווי ויהי בשלח פרעה.

11 יא

דבר אחר מי קרא ווי המצריים קראו ווי. למה הדבר דומה לרופא שהיה במדינה והיה אדם נפצע והיה מרפא אותו כיון שיצא הרופא מן המדינה התחילו בני המדינה קוראין ווי. כך היו במצרים כשהיתה המכה באה על מצרים והיו באין אצל משה ומבקשים ממנו והוא מתפלל ומרפא את המכה כשיצאו ממצרים אמרו המצריים ווי ששלח פרעה. דבר אחר כנענים קראו ווי. למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן קטן והיה לו אוסיא והיה מבקש לצאת למדינת הים. אמר לאריס אחד שיהא משמרה ושיהא אוכל מפירותיה עד שיעמוד בנו על פרקו, כשגדל בנו של מלך ביקש האוסיא. מיד התחיל האריס קורא ווי. כך היו ישראל במצרים והכנעניים יושבין ומשמרין ארץ ישראל ואוכלין פירותיה, כיון ששמעו שיצאו ישראל ממצרים התחילו קוראים ווי ויהי בשלח פרעה.

12 יב

תנא רבי שמעון בן יוחאי משל לאחד שנפלה לו ירושה במדינת הים והיה לו יורש עצל ועמד ומכרה בדבר מועט והלך הלוקח וחפרה ומצא בה סימא ובנה אותה פלטין והיה מהלך בשוקה מקוזזי מן קדמוי מקוזזי מן לאחוריה התחיל המוכר נחנק. רבי יוסי הגלילי אומר למה הדבר דומה לאחד שנפלה לו בית כור בירושה ומכרה בדבר מועט הלך הלוקח ופתח בה מעינות ונטע בה גנות ואילנות ופרדסים התחיל המוכר נחנק כך נעשה למצרים ששלחו ולא ידעו מה שלחו. עליהן מפורש בקבלה שלחיך פרדס רמונים. תנא ר' ישמעאל משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדו צא והבא לי דג מן השוק הלך והביא לו דג מבאיש אמר ליה חייך חדא מן תלתא לא פלטה לך או סיריות אתה אוכל. או מאה בורלודין אתה לוקה או ממון אתה נותן. אמר אני אוכל סיריות. לא הספיק לאכול עד שנקטה נפשו עליו ואמר אני לוקה לא הספיק ללקות חמישים עד שאמר אני פורע ממון. נמצא אוכל סיריות ולוקה ומשלם ממון. כך אמר הקב"ה לפרעה רשע חייך עשר קטפרס אתה לוקה אלו עשר מכות. וממון אתה נותן וינצלו את מצרים. וישראל אתה תשלח לכך נאמר ויהי בשלח פרעה: