Remez 184קפ״ד
1 א

שנו רבותינו אלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה בעל גרב וחזזית, וגרב לא והכתיב גרב באורייתא, וחזזית לא והכתיב חזזית באורייתא, דתניא גרב זה החרס ילפת זו חזזית המצרית, דאמר ריש לקיש למה נקרא שמה ילפת שמלפפת והולכת עד יום המיתה, בשלמא חזזית אחזזית אלא קשיא כאן בחזזית מצרית כאן בחזזית דעלמא אלא גרב אגרב קשיא, גרב אגרב לא קשיא הא בלח הא ביבש לח מיתסי יבש לא מיתסי, והכתיב יככה ה' בשחין מצרים וגו' ובגרב ובחרס מדכתיב ובחרס הוי גרב לח וקאמר אשר לא תוכל להרפא, אלא תלתא גווני הוו דקרא יבש בין מבפנים בין מבחוץ [מתניתין לח מבחוץ ומבפנים] דמצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים דאמר ר' יהושע בן לוי שחין שהביא הקב"ה וכו':

2 ב

ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין כל מכה ומכה היו מוסיפין הניחו ידיהם לחיקם והוציאום מצורעת כשלג ולא נתרפאו עד יום מותן, וכן כל מכה ומכה היו מוסיפין עד יום מותן וכן כל מכה ומכה היו מוסיפין מכה עד שחין דכתיב ולא יכלו החרטומים: