Yad Eitan on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar
1:4א׳:ד׳
1 א

אם הקדיש בעל מום ושחטו וזרק דמו והקטיר אימוריו לוקה ארבע. וכתב הכס"מ שיש לתמוה דהא רבא דאמר הכי פ"ק דתמורה איתותב מברייתא דקתני דחייב חמש דהיינו משום דס"ל דחייב ב' על הקטרתו משום בל תקטירו כולו ובל תקטירו מקצתו ואיך פסק כרבא הא לא אשכחן תנא דפליג עלה דההיא ברייתא. והנה כבר הקדימו בקושיא זו הרמב"ן בס' המצות. ובשו"ת שמן רוקח ח"ב כתב ליישב דעת רבינו ע"פ שיטת רש"י בס"פ כל שעה דמוכח לפי דבריו דאיכא תנא דס"ל כרבא דאין לוקין על לאו שבכללות. ואין זה נכון דהרי רבינו גופיה אינו מפרש שם כפירש"י כמ"ש הלח"מ בפ"י מהל' קרבן פסח ע"ש. אלא י"ל דע"כ איכא תנא דס"ל כרבא מהא דתניא בפ"ק דכריתות (דף ד') גבי אכל חלב שור וכשב ועז אינו חייב אלא אחת ומפרש טעמא דקסבר אין לוקין ב' אלאו שבכללות וא"כ ק"ו שאין לוקין שתים גבי מקטיר בעל מום. שהרי גבי חלב שור וכשב ועז איכא מינין מחולקין ואפ"ה אינו לוקה שתים משום דשם חלב אחד הוא וכמ"ש התוס' בב"מ (דף קט"ו) ובמנחות (דף כ"ח:) וא"כ כ"ש גבי הקטרת בעל מום דאינו אלא שם אחד וגם גוף אחד דאינו חייב אלא אחת: