Yad Eitan on Mishneh Torah, Sabbatical Year and the Jubilee
1:1א׳:א׳
1 א

כתב המשנה למלך שלא ראה לרבינו שהביא דין זה דאיתא בירושלמי ספ"ג דפאה ר' זעירא בש"ר יוחנן ושבתה הארץ שבת לה' דבר שהוא לה' קדושת שביעית חלה עליו וע"כ הנוטע כרם להקדש חייב בשביעית כו'. ואני תמה על הרב איך לא השגיח בסוף הסוגיא דירושלמי דפאה דמקשה התם ולמה לית אנן אמרין כדאמר ר"י לדברי ר' יוסי מפני שקדם נדרו להפקרו הוא אוסר הא קדם הפקרו לנדרו אינו אוסר שאין דעתו לאסור מה שכבר הפקיר. וה"נ נוטע כרמו להקדש לא עלתה על דעתו לאסור בהקדשו הפקר של שביעית שכבר הוא ע"כ מופקר ועומד מעולם. והיינו שהשמיט רבינו דין זה כיון שבירושלמי עמד בקושיא. וכן בתוס' דמנחות (דף פ"ד ע"א) כתבו דקצירך ונזירך משמע דידך ולא של הקדש: