Yad Eitan on Mishneh Torah, Ritual Slaughter
1:1א׳:א׳
1 א

אשר יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו מלמד ששפיכת דם עוף כדם חיה. ותמה הכס"מ דבגמ' יליף רב יהודה בשם ריב"פ איפכא מזה הפסוק דאין שחיטה לעוף מה"ת דשפך משמע שפיכה בעלמא וקאי רק על עוף דסליק מיניה ולא אחיה. ותירוצו דחוק כמ"ש הלח"מ וכרו"פ וגם תירוצם דחוק דאכתי מנ"ל לרבינו היקש דעוף לחיה מה שלא נאמר בגמ'. אבל הדבר ברור שיצא זה לרבינו מהסוגיא דחולין (דף פ"ד) דאסיק מר בר ר"א אמר קרא חיה או עוף מה חיה אינה קודש אף עוף כו' וה"נ מקשינן עוף לחיה לענין שחיטה. ואף לפמ"ש בס' פאר הלכה דהך היקש דפ' כסוי הדם צ"ל מיותר רק להא מילתא משום דהוי אפשר משאי אפשר מ"מ אפי' דרשינן היקש זה לרבינו אפ"ה איכא יתורא להיקש דפ' כסוי הדם דהא היקשא דכאן איכא למשמע אפי' הוה כתיב חיה ועוף ואייתר או לההוא היקש דפ' כה"ד. וכה"ג כתב בס' הנזכר דההיא סוגיא אזלא למאן דלא בעא או לחלק ואייתר להך היקשא. וא"כ א"ש דהיקשא דרבינו בלאו או איכא למשמע כמ"ש: