Yad Eitan on Mishneh Torah, Creditor and Debtor
3:4ג׳:ד׳
1 א

אחד עני ואחד עשיר לא ימשכננו אלא בב"ד כו' עבר כו' אינו לוקה שהרי ניתק לעשה. ותמה המ"ל דהא לא ניתק להשיב המשכון רק גבי עני והלאו דל"ת אל ביתו לעבוט עבוטו כולל עני ועשיר וכה"ג לא הוי ניתק כמ"ש רבינו בריש הלכות תמורה. והנה יש לחלק בין תמורה לשאר ניתק לעשה כמ"ש התוס' בחולין (דף פ"א) לענין הא דאמר התם דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי דעשה דתמורה גרע דאין שם מעשה לתקן הלאו דוהיה קודש לאו עשייה היא דמאליו קדוש ע"כ, וה"נ י"ל לענין ניתק קצתו דרק גבי עשה דתמורה לא הוי ניתק מה"ט. ושוב מצאתי שכ"כ האו"ת בסי' צ"ז ובעל פמ"ג בס' שושנת העמקים כלל י' וכלל י"ט כתב מדנפשיה לחלק בין תמורה לשאר מ"ע בכמה דברים ע"ש, אך ממ"ש בהל' ביאת מקדש מוכח דרבינו לא ס"ל לחלק בין מימר לשאר לענין עקירת ב' לאוין: